סיפור אהבה פנטסטי בתוך זוועות אושוויץ

זהו סיפור אהבה אושוויץ פנטסטי שנחשף לעולם רק שנים רבות לאחר שקרה
זהו סיפור אהבה אושוויץ פנטסטי שנחשף לעולם רק שנים רבות לאחר שקרה.
אף אחד לא היה מאמין שאפשר היה לסיפור אהבה להתפתח באושוויץ. עם זאת, דיוויד ויסניה והלן שפיצר הוכיחו שזה יכול. ואכן, בעיצומו של המוות, השניים נפגשו ונצמדו זה לזה כדי לשרוד.

זהו סיפור אהבה פנטסטי של אושוויץ שנחשף לעולם רק שנים רבות לאחר שקרה. כמובן, יש משהו קסום בכל סיפור אהבה. עם זאת, חלקם, כמו זה, מראים שאהבה באמת מסוגלת להציל בן אדם, במקרה זה במובן המילולי.

הגיבורים של סיפור האהבה הזה היו מוט בשם דיוויד ויסניה והונגרי בשם הלן שפיצר. היא הייתה הראשונה שהגיעה למחנה הריכוז והגיעה מסלובקיה, שם בדיוק סיימה את התואר באוניברסיטה. השנה הייתה 1942, ומעמדה היהודי הפך אותה לאחת מ-2000 הרווקות שנכלאו.

מצבה של הלן היה מעורר רחמים. בתחילה הוכנסה לעבודה בהריסת כמה מבנים קטנים. תוך זמן קצר היא סבלה מתת תזונה, חלתה בטיפוס ולאחר מכן במלריה, אבל עדיין נאלצה לעבוד כל יום. לסיום, אח ישן קרס עליה וניפץ את גבה. המשמעות היא שהיא לא יכלה עוד לעבוד במקצוע הזה.

" מה שנעשה למען אהבה הוא מעבר לטוב ולרע."

-פרידריך ניטשה-

הלן שפיצר והרצון לשרוד

הנאצים ציינו שהלן הייתה אישה משכילה, ובעקבות התאונה שלה, הם חשבו שאולי יוכלו להפיק ממנה יותר במקצועות אחרים. אחרי הכל, היא הייתה ילדה עם תואר באוניברסיטה, היא דיברה גרמנית, וגם היה לה בסיס איתן בעיצוב גרפי. בזכות זה ובזכות מזל, היא הגיעה לעבודה משרדית.

בתחילה הוטל עליה רק להכין את הצבע האדום שבו נמתח קו על מדי הנשים המגיעות לאושוויץ. עם זאת, מאוחר יותר, היא זכתה באמונם של שומריה ולאחר מכן הייתה אחראית על רישום הגעתה של כל אישה שנכנסה למחנה.

מאוחר יותר הואשמה בארגון ניירת נאצית ובדיווח חודשי על עובדי מחנות הריכוז. תפקידה היה מיוחס, ובשל כך היא יכלה להתרחץ לעתים קרובות, בנוסף ללבוש הגון.

למרות זאת, הלן מעולם לא שיתפה פעולה עם הנאצים. למעשה, היא ניצלה את מעמדה כדי להטעות עונשי מוות או העברות.

דוד ויסניה

הסיפור של דוד ויסניה היה שונה. הוא הגיע לאושוויץ בתחילת 1943 והופקד על איסוף גופותיהם של אסירים שהתחשמלו על גדרות המחנה.

אף אחד לא היה מאמין שאפשר היה לסיפור אהבה להתפתח באושוויץ
אף אחד לא היה מאמין שאפשר היה לסיפור אהבה להתפתח באושוויץ.

תוך זמן קצר התפשטה השמועה שהוא זמר גדול והנאצים התעניינו בו. למעשה, הוא נאלץ לשיר עבורם במפגשים הפרטיים שלהם.

במקביל, הוא קיבל עמדה טובה יותר בתוך המחנה. הוא נאלץ לחטא את הבגדים של החדשים במקום שכולם הכירו בתור 'הסאונה'. כשהיה שם, הוא ראה את הלן בפעם הראשונה, אישה שלא דומה לשום יהודי אחר במחנה. היא הריחה טוב ותמיד הייתה מטופחת.

כמו כן, היה ברור שהלן הייתה אופנתית לחלוטין עם כל פעולת המחנה ושהנאצים סומכים עליה. דוד ראה בה מישהי רחוקה ממנו. עם זאת, אחר צהריים אחד היא עברה ליד 'הסאונה' ולפתע הם מצאו את עצמם לבד. כך התחיל סיפור האהבה שלהם.

סיפור האהבה של אושוויץ

בפגישה הראשונה הם שוחחו. יתר על כן, הם קבעו להיפגש שוב כעבור שבוע. ה'דייט' שלהם היה בחלל קטן בין שתי משרפות. הלן שילמה לאסירים אחרים אוכל כדי ליידע אותם אם מישהו מגיע. המפגש הזה חזר על עצמו שוב ושוב במהלך החודשים הבאים. כך התקדם סיפור האהבה שלהם.

למרות שהם דיברו מעט וכמעט לא היה להם זמן אחד עם השני, השניים הבטיחו להיפגש בוורשה לאחר המלחמה. כעבור כמה חודשים הועבר דוד למחנה אחר, אך הצליח להימלט.

גם הלן ברחה, כמה שבועות לאחר מכן. עם זאת, בזמן שדיוויד מצא כמה חיילים אירופאים והלך איתם, הלן נסעה לוורשה וחיכתה לו לשווא.

שניהם בסופו של דבר התחתנו עם אנשים אחרים וניהלו חיים עצמאיים. לדייוויד היו שני ילדים וכמה נכדים, ואילו להלן לא היו ילדים. בסופו של דבר, במקרה, שניהם חיו בסופו של דבר באירופה. חבר משותף ניסה פעם לאחד אותם, אבל הלן סירבה. למרות זאת, דיוויד רצה לראות אותה והוא התעקש על הפגישה.

לבסוף הם נפגשו שוב 72 שנים לאחר הפרידה שלהם. היא הייתה במיטה, חולה, וכבר אלמנה, והוא עדיין שר. למעשה, במהלך הפגישה דוד שר לה שיר בהונגרית.

הוא גם רצה שהיא תבהיר ספק. הוא תהה אם הנאצים רצו פעם להרוג אותו והיא התערבה כדי למנוע זאת. הלן חייכה. היא הרימה יד והראתה לאצבעותיה: "חמש פעמים", השיבה.