כמה סוגי אהבה יש?
כמה סוגי אהבה יש? על מנת לענות על שאלה זו, נעבור על תיאוריה שפיתחה האנתרופולוגית הלן פישר. במסגרת זו, ישנן שלוש מערכות מוח המופקדות על שלושה סוגים שונים של אהבה: דחף מיני או תאווה, אהבה רומנטית והתקשרות עמוקה.
בניגוד לסטנדרטים הרומנטיים האידיאליים, נראה שאנשים יכולים לפתח עניין או משיכה ליותר מאדם אחד בו זמנית. לנוירוביולוגיה של האהבה יש הסבר לכך. לכן, חשוב לדעת כיצד הורמונים יכולים להשפיע על התנהגות אנושית, על מנת להבין טוב יותר "תנודות רגשיות".
תיאוריה זו יכולה לעזור לך להבין את הקונפליקט בין מה שאתה רוצה לבין מה שאתה יודע שמתאים לך. סוגי האהבה השונים יכולים לשנות את האשמה המשתקת שלך ולעזור לך להבין את מי אתה אוהב, איך אתה אוהב ולמה אתה אוהב.
דחף מיני
זה יכול לקרות גם אצל גברים וגם אצל נשים. האדם שיש לו דחף מיני מחפש סיפוק מיני מבלי לצפות שמשהו יקרה בעתיד.
כאשר אתה נמשך מינית למישהו, זה מעורר תהליך פיזי ופסיכולוגי שלם. לחץ הדם הסיסטולי שלך עולה, משחרר סוכר ושומן, ומגביר את הייצור של תאי דם אדומים. בנוסף, קורים כמה שינויים חשובים מאוד ברמה העצבית וההורמונלית.
דחף זה הוא צורך בסיסי ביותר, כגון צמא או רעב. זה מתחיל בהיפותלמוס, איבר שאחראי על התנהגות בסיסית. המוח במצב זה מייצר דופמין, אנדורפינים, אדרנלין ונוראדרנלין.
Noradrenaline אחראי לתחושת המשיכה של המוח שלך לאנשים מסוימים. זה מעיב על כושר השיפוט שלך ומגביר את סבילות הסיכון שלך כל עוד אתה מספק את רצונך.
אהבה רומנטית
כיום, אנשים יודעים שאהבה רומנטית היא לא רגש. זה יותר כמו דחף, דחף. זה כל כך חזק שזה גורם לך לרצות לראות ולהיות עם אדם מסוים ולא עם אף אחד אחר. לאהבה רומנטית יש את אותה השפעה על המוח כמו לקוקאין ומגבירה את הפעילות באזור הטגמנטלי הגחוני של המוח ובגרעין הקודקוד.
שני האזורים מקושרים למערכת המוטיבציה והתגמול הבסיסית, המתייחסת למוח הזוחלים. זו אותה תגובה כימית שמתרחשת אצל מכורים, במיוחד כשמדובר ברמות הדופמין. יש גם אזור מוחי שמתבטל במצב אהבה רומנטי זה: החלק של האמיגדלה הקשור לפחד. אולי בגלל זה אומרים ש"אהבה היא עיוורת".
כמה מחקרים גילו שכאשר אדם נדחה, פעילות מערכת התגמול בגרעין האקומבנס לא נפסקת, וכך קורה גם עם התנהגות ממכרת. ישנה גם פעילות מסוימת בקורטקס האורביטופרונטלי הצידי הקשור למחשבות אובססיביות, ובקליפת המוח האיסולרית, הקשורה לכאב פיזי.
בדיוק כמו בדחפים מיניים, המנגנון שמפעיל אהבה רומנטית זהה אצל גברים ואצל נשים, למרות שיש כמה הבדלים. לדוגמה, אצל גברים, אזורי המוח של אינטגרציה של גירויים חזותיים פעילים מאוד, בעוד שאצל נשים, אזורי הזיכרון הם הפעילים ביותר.
היקשרות עמוקה
זה קורה אחרי שכל הפיצוצים הכימיים שנגרמים מאהבה רומנטית במוח מתייצבים. נראה שזהו תהליך שמוביל בני אדם לחיות חיים כזוג. עם זה אתה מסתכל לתוך העתיד ופרויקטים ארוכי טווח.
במצב זה, רמות הטסטוסטרון נמוכות יותר אצל גברים וגבוהות יותר אצל נשים. נראה שזה מקל על הדו קיום. הפלידום הגחוני (אזור מוחי הקשור לטעם והנאה) מופעל, ומייצר תחושת יציבות.
בכמה מילים בלבד...
אם לסכם הכל, יתכן שאתה מרגיש אהבה עמוקה והתקשרות לבן/בת הזוג שלך, במקביל שאתה מאוהב בטירוף באדם אחר ומרגיש משיכה מינית לאדם אחר. אז אתה יכול להרגיש את כל שלושת סוגי האהבה עם "מטרות" שונות.
התיאוריות של ד"ר פישר קצת רדוקציוניות לחלק מהמומחים, אבל אין ספק לגבי ערכן ובהשערה שהן מציגות. הודות למחקרים אלו, אנו יודעים כיום יותר על הקשר בין גוף לחיי אהבה.
אם אתם מסוגלים להבין את התהליכים הללו וכיצד הם פועלים, קל יותר לדעת את התפקיד של כל אדם בחייכם ולא לתת לאינסטינקטים שלכם לשלוט בחייכם.
