אלברט איינשטיין: ביוגרפיה של גאון מהפכני
אלברט איינשטיין היה מדען ואיש חזון מעורר השראה. הוא מצא יופי בחושך, חולל מהפכה בפיזיקה ועזר לנו להבין את היקום בדרכים חדשות. לעתים קרובות הוא אמר שחסר לו כישרון ושהוא פשוט אדם סקרן בלהט. סקרנות ויצירתיות היו, ללא ספק, עקרונות הליבה שלו.
אלברט איינשטיין הוא הדמות הכריזמטית ביותר של המאה העשרים. כולנו מכירים את משוואת השקילות המונית-אנרגיה המפורסמת שלו, E = mc 2. אבל אנחנו גם חייבים לתת לו קרדיט על הנחת היסוד לקוסמולוגיה, פיסיקה סטטיסטית ופיזיקה קוונטית.
בנוסף, אנשים רבים מתייחסים אליו כאל "אבי פצצת האטום", שכן עבודתו סייעה בפיתוח פרויקט מנהטן. אף על פי כן, איינשטיין הגדיר את עצמו כפציפיסט. לעתים קרובות הוא חזר והצטער על כך ששכנע את הנשיא רוזוולט לממן את המחקר שלו. אף על פי כן, ההתקדמות והתגליות שלו שינו את ההיסטוריה במובנים רבים.
עבודתו של איינשטיין הייתה המפתח לסטיבן הוקינג. מורשתו כה עצומה ומעוררת השראה שרבות מהתחזיות שלו עדיין מאושרות כיום, כמו במקרה של גלי כבידה.
ילד שהדהים את העולם
איינשטיין נולד באולם שבגרמניה למשפחה יהודית. אביו, הרמן איינשטיין, היה איש עסקים ואמו, פאולין קוך, הייתה פסנתרנית. מוזיקה הייתה חלק גדול מחייו של איינשטיין מגיל צעיר.
יש לציין שאיינשטיין החל לדבר בגיל מאוחר וגם היה איטי להתחיל לקרוא ולכתוב. בנוסף, הוא היה חשאי, שקט ומאוד מופנם. כל זה גרם להוריו ולמוריו להאמין שיש לו סוג של לקות למידה.
עם זאת, הוא תיאר את התקופה ההיא בחייו כמעין נסיגה שבמהלכה החל לתהות על דברים שאף אחד אחר בגילו לא חשב עליהם. בגיל שש הוא התחיל להטיל ספק בדברים על מרחב וזמן. בשל השכלתו המוזיקלית, אחותו הסבלנית ודודו יעקב (שהיה נלהב מאלגברה ומחקר), איינשטיין החל להיפתח לעולם.
בגיל חמש עשרה החל ללמוד חשבון אינפיניטסימלי בכוחות עצמו. כשמלאו לו שבע עשרה, הוא החל ללמוד פיזיקה ומתמטיקה במכון הטכנולוגי הפדרלי השוויצרי בציריך. זמן קצר לאחר מכן, הוא פגש את אהבת חייו, מילווה מריץ', חברה מבריקה לכיתה סרבית, שבסופו של דבר נולדו לו שני ילדים.
המורשת המדעית שלו
ב-1905 הוא פרסם כמה מאמרים שהיו בסיסיים למורשתו כמדען. במאמר הראשון הוא בחן את התנועה הבראונית (התנועה האקראית של חלקיקים שנמצאו בנוזל). האחרים התייחסו להתרחשויות חשובות, כמו האפקט הפוטואלקטרי, תורת היחסות הפרטית ושקילות אנרגיה המונית.
האפקט הפוטואלקטרי זיכה אותו בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1921, כמעט שני עשורים מאוחר יותר. איינשטיין עבד כפרופסור באוניברסיטאות בברן, פראג וברלין. עם זאת, כאשר היטלר עלה לשלטון ב-1933, איינשטיין ברח לאירופה, שם בילה את עשרים וחמש השנים האחרונות לחייו.
הוא נפטר ב-16 באפריל 1955 לאחר שסבל מדימום שנגרם כתוצאה מקרע של מפרצת באבי העורקים הבטני. הוא היה בן שבעים ושש.
"אני רוצה ללכת מתי שאני רוצה. זה חסר טעם להאריך חיים באופן מלאכותי. עשיתי את חלקי; הגיע הזמן ללכת. אני אעשה את זה באלגנטיות".
-אלברט איינשטיין-
אלברט איינשטיין היה גאון חדשני
הוא היה גאון חדשני והשתמש לעתים קרובות במה שהוא כינה "ניסויי מחשבה" . הוא בילה הרבה מזמנו בדמיון היבטים שונים של התיאוריות שלו. לדוגמה, הוא היה מדמיין אדם שנוסע בחלל במעלית. הוא גם דמיין חיפושיות עיוורות זוחלות על משטחים מעוקלים.
הניסויים שלו אפשרו לו להסביר אלמנטים שונים על כוח הכבידה או האופן שבו פוטונים רצים לאורך נתיב מעוקל ולא בקו ישר כפי שרבים סברו בעבר.
כיום, אנשים רבים ממשיכים להפגין רבות מהתיאוריות שלו.
האפקט הפוטואלקטרי
אנשים רבים מאמינים שאיינשטיין קיבל את פרס נובל על תורת היחסות שלו. עם זאת, זה היה עבור האפקט הפוטואלקטרי. למעשה, הודות להתפתחות זו, יש לנו טכנולוגיות חיוניות רבות בהישג ידנו כגון טלוויזיה, פאנלים סולאריים, שבבים, חיישני תנועה, מכונות צילום, מצלמות דיגיטליות ומנורות אוטומטיות.
תורת היחסות
בשנת 1915, אלברט איינשטיין הציג את תורת היחסות הכללית שלו באקדמיה המלכותית הפרוסית למדעים. הוא ניסה להפריך את חוק הכבידה של ניוטון בעזרת תיאוריה זו.
תרומות אחרות
מורשתו של איינשטיין נרחבת והחלה עם פרסומיו הראשונים בשנת 1905. תורת השדה המאוחדת שלו תפסה חלק ניכר משנותיו המאוחרות. הסיבה לכך היא שהוא רצה לאחד את לימודי הכבידה שלו עם אלקטרומגנטיות. אלו עוד תרומותיו הפחות מוכרות.
גם היום, לרבות משאלותיו עדיין אין תשובות. אלברט איינשטיין היה חלוץ בחשיפת סודות היקום ותעלומות האטום.
היצירתיות והסקרנות שלו לא ידעו גבול. רוחו הביקורתית הייתה מסוגלת לאתגר את מה שאחרים קיבלו כמובן מאליו. בסופו של דבר, זה מה שמדען אותנטי ומחפש ידע אמיתי צריך לעשות: לאתגר את המבוססים.
