אפקט פלין או למה אנחנו נעשים חכמים יותר
אפקט פלין אומר שהמוח שלנו משתנה. אנחנו נעשים חכמים יותר ושיפרנו חשיבה מופשטת. עם זאת, עלייה בציוני IQ לא תמיד הולכת יד ביד עם סיפוק אישי או אושר. אמנם זה נכון שאנחנו פותרים בעיות מסוימות טוב יותר בכל פעם, אבל ההיבט הרגשי עדיין לא ידוע.
הרבה נכתב על התיאוריה הזו מאז 1994, כאשר החוקר ג'יימס ר. פלין מאוניברסיטת אוטאגו בניו זילנד שיתף את החדשות הללו: מנת המשכל של האוכלוסייה מראה עלייה מתמדת. זה משהו שנצפה מאז תחילת המאה ה-20.
"אושר אצל אנשים אינטליגנטיים הוא הדבר הנדיר ביותר שאני מכיר."
-ארנסט המינגווי-
יתר על כן, מדענים ומומחים אחרים באינטליגנציה אנושית, כמו ג'ו רוג'רס מאוניברסיטת אוקלהומה, מצביעים על היבט מעניין נוסף. העלייה בציונים מתרחשת מדי שנה. רודג'רס סיכם זאת לאחר בחינת מבחני האינטליגנציה שהופעלו במהלך 30 השנים האחרונות, כמו סולם המודיעין של וכסלר לילדים (WISC).
זה מושך הרבה תשומת לב וגורם לנו לחשוב. האם זה אומר שהנכדים שלנו יהיו גאונים לעומתנו?
אפקט פלין וההתקדמות הטכנולוגית
אפקט flynn אומר לנו שילד היום יקבל בערך 10 נקודות יותר מהוריו במבחן אינטליגנציה. לפי האפקט הזה, נראה שעתיד האנושות הולך יד ביד עם מוחות הרבה יותר מיומנים ומתוחכמים שיש להם הרבה יותר פוטנציאל.
עם זאת, מומחים למודיעין אנושי הבהירו כמה היבטים מרכזיים. הגידול הזה ב-IQ המשתקף במבחני אינטליגנציה לא אומר שהפוטנציאל ה"ברוטו" שלנו גדל באותה צורה. השיפור בביצועים האינטלקטואליים שלנו קיבל קפיצת מדרגה בולטת מאז המהפכה התעשייתית. לפיכך, היבטים כמו חינוך, תזונה טובה יותר או התקדמות טכנולוגית הם גירויים שהניחו את היסודות להתקדמות מוחנו.
אפקט פלין מתייחס ישירות לחברה ולטכנולוגיה
במילים אחרות, האינטליגנציה מתקדמת ככל שהחברה מתפתחת. אנחנו עושים את זה כדי להסתגל טוב יותר. אנחנו צריכים להיות בהרמוניה עם העולם הזה, שבו המידע זורם הרבה יותר מהר. חשוב לנו להיות חלק מכל התקדמות טכנולוגית, כל שינוי וכל חידוש. כמו כן, עובדה שנצפתה במבחני אינטליגנציה היא העלייה במהירות התגובה וביכולת של הילדים הנוכחיים לבסס יחסים בין עצמים.
החשיבה המופשטת של ילדים, כמו גם מהירות התפיסה שלהם, משתפרת משנה לשנה. נוירולוגים אומרים לנו שכל זה עשוי לנבוע גם מטכנולוגיות חדשות. מסכים אינטראקטיביים, משחקים ומציאויות וירטואליות שקוראות לתגובות מהירות משנים את האופן שבו המוח האנושי מעבד מידע.
אנחנו לא רק נעשים חכמים יותר אלא גם... מאושרים יותר?
יותר מאשר אושר, עלינו לדבר על סיפוק אישי. עכשיו אנחנו יודעים שאנשים מראים כישורי פתרון בעיות גדולים יותר משנה לשנה. הם מחדשים ומקלים על קידום החברה שלנו. האם זה אומר שאנו חווים גם רמות גבוהות יותר של סיפוק ו/או רווחה אישית?
Jean Twenge, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת סן דייגו סטייט, פרסם מאמר בכתב העת של ה- European Psychological Association שמזמין אותנו להרהר. הדור החדש, שכמה מחברים כבר מכנים אותו שוב, מורכב מבני נוער אומללים בעליל. מומחים מתארים אותם כנערים ונערות קשורים יתר, שאינם מרוצים ולא בוגרים.
תלות טכנולוגית יוצרת תרחיש חדש ומורכב. הטכנולוגיה מתקדמת כל הזמן והופכת מורכבת יותר. האופן שבו אנו מתייחסים לעצמנו ולאחרים השתנה עבור אנשים רבים. זה כולל איך אנחנו רואים את עצמנו ומבינים את העולם. אפקט פלין עשוי להפוך אותנו למיומנים יותר אינטלקטואלית. עם זאת, עלינו גם ללמוד לשרוד טוב יותר בהקשר טכנולוגי ומתוחכם יותר ויותר.
אפקט פלין ותאוריית הטרנס-הומניזם
מצד שני, וכעובדה מוזרה, ראוי להזכיר את תורת הטרנס- הומניזם. לפי תנועה פילוסופית זו בראשות דיוויד פירס וניק בוסטרום, שני פרופסורים מאוניברסיטת אוקספורד, עתידה של האנושות נראה ורוד מאוד.
לדבריהם, האנושות תיקח קפיצה אבולוציונית במאה הבאה. לא רק שנהיה חכמים יותר, אלא שהחברה שלנו גם תהיה מכוונת בלעדית לאושר. אבל למה? בעיקרון, מכיוון שהנדסה גנטית, פרמקולוגיה, גירוי תוך גולגולתי והתקדמות בננו-טכנולוגיה מולקולרית יחסלו מחלות ויאטו את ההזדקנות באופן דרמטי.
לפיכך, אנו עשויים להיות מכוונים לעבר הנאה. או להיפך, אנו עלולים להפוך ליצורים מלנכוליים החיים בחברה טכנולוגית. יש רק דבר אחד לעשות: להתמקד בהווה. עלינו לכוון את המוח והאינטליגנציה שלנו לרווחה אישית כמו גם לאינטליגנציה. אחרי הכל, כמה נקודות IQ נוספות הן חסרות תועלת אם איננו מסוגלים ליצור מציאות מספקת יותר.
