אנדרוגיניה מוחית: מה זה ומה היתרונות שלה?
אומרים שגברים ונשים מאוד שונים זה מזה. עם זאת, עד כמה האמירה הזו מדויקת? ובכן, ברמה הביולוגית, כמה מחברים הצביעו על קיומם של מוח זכר ונקבה. הם מבססים זאת על משתנים תפקודיים ומבניים. עם זאת, נראה כי מחקרים חדשים מדגימים את קיומה של אנדרוגניה מוחית, נקודת ביניים בין שני הקטבים.
נראה שלמצב זה יתרונות רבים ברמת הסתגלות. מסיבה זו, תחום זה הוא תחום מחקר פעיל. יתר על כן, זה פותח שאלות מעניינות לגבי תפקידי מגדר בחברה.
האם יש צורך להשליך את עובדת הסטריאוטיפים הגבריים והנשיים במונחים של הסתגלות? במאמר זה ננסה לענות על שאלה זו.
אנדרוגניה מוחית
המוח האנושי הוא אחד האיברים הנחקרים ביותר בהיסטוריה של המדע. עם זאת, אנחנו עדיין לא מבינים את זה עד הסוף. למעשה, כל יום יש מחקר חדש שנותן לנו מידע חדש בנושא.
אחד ההיבטים הנדונים ביותר נוגע להתמיינות המינית של המוח. במילים אחרות, האם מוחו של גבר שונה מזה של אישה? במבט ראשון, בהחלט נראה שכן.
ראשית, נפח האיבר הזה אצל גברים גדול בממוצע ב-13 עד 18 אחוזים מאשר אצל נשים. שנית, לגבי ההמיספרות, אצל גברים, ההמיספרה השמאלית מפותחת יותר. שלישית, זוהו גם הבדלים בגודל ההיפוקמפוס או בצפיפות החומר האפור והלבן. לכן, האם זו הסיבה לכך שגברים ונשים מתנהגים אחרת?
למען האמת, מחקרים אחרים מצביעים על כך שאנדרוגיניה מוחית היא השקפה תקפה יותר. כדי להבין טוב יותר מצב זה, אנו מזכירים מחקר של Joel et al (2015) על הבדלים במוח. במחקר זה, המחברים ניתחו 1400 תמונות מוח אנושיות. הם הגיעו למסקנה שלכל מוח יש שילוב ייחודי של איכויות. כתוצאה מכך, מוחות זכרים או נשיים אינם קיימים.
מאוחר יותר, ב-2018, אותה סופרת וצוותה פרסמו עבודה חדשה שבה ניתחו את המבנה של 2176 מוחות אנושיים. הם לא מצאו הבדלים משמעותיים בין המוח של גברים ונשים.
אנדרוגניה מוחית ובריאות נפשית
אדם "אנדרוגיני" מתייחס לאדם בעל התנהגויות המשלבות תכונות הנחשבות הן לגבריות והן לנשיות ברמה החברתית. בעקבות קו זה, אנדרוגיניה מוחית נקשרה לגמישות קוגניטיבית רבה יותר בעת הסתגלות לסביבה.
במובן זה, Zhang et al (2021) ערכו מחקר שבו ניתחו תמונות עצביות של 9620 אנשים. החוקרים קבעו רצף או ספקטרום מוחי של זכר ונקבה. אלה שהיו איפשהו באמצע הראו פחות תסמינים הקשורים לחרדה ודיכאון, בהשוואה לאלה שהיו במקומות אחרים על הספקטרום.
מתוך הנחת יסוד זו, אפשר לאשר שתצורה קוגניטיבית אנדרוגנית יותר נוטה להיות מועילה. הסיבה לכך היא שלסוג זה של מוח יש יותר פלסטיות, מה שמקל על פתרון בעיות והסתגלות. בתורו, זה מקדם רווחה פסיכולוגית, מכיוון שחווים פחות מתח וחרדה.
השלכות על סטריאוטיפים מגדריים
בשנים האחרונות התגברו הדיונים סביב רעיון המגדר הן מבחינה אקדמית והן בקרב הציבור הרחב. למעשה, הסטריאוטיפים הקשורים בזכר ובנקבה מצוינים כגורמים סיבתיים לבעיות נפשיות שונות. מצד שני, אנדרוגניה מוחית קשורה לרווחה פסיכולוגית גדולה יותר.
עבודות אלו מחזקות את הרעיון שסטריאוטיפים מגדריים יכולים להזיק לאנשים. לדוגמה, ברמה החברתית, מוצע שגברים לא מבטאים את רגשותיהם בצורה פתוחה. בנוסף, הם נוטים לסבול מלחץ חברתי להיות הספק הכלכלי העיקרי במשפחה.
נשים מצדן הן לרוב קורבנות לאפליה בסביבות גבריות מסורתיות. כתוצאה מכך, רבים מהם מוותרים על השגת יעדים כי הם רואים בהם בלתי אפשריים.
גורמים הקשורים לסטריאוטיפים של גברים ונשים יכולים לייצר מצוקה רגשית אצל גברים ונשים. זה נראה יותר ויותר אצל אלו השואפים יותר להשתלב בדפוסים שנקבעו ברמה החברתית.
בניגוד לכך, אנשים עם התנהגות אנדרוגינית יותר יושפעו פחות מהקווים הללו המסומנים במישור החברתי. לפיכך, הם נוטים פחות לסבול מסוגים אלה של לחצים ונוטים להרגיש טוב יותר עם חייהם.
לסיכום, בעוד שדרוש מחקר נוסף, ראיות עדכניות מראות שלאנדרוגיניה מוחית יש יתרונות בריאותיים מסוימים. יתר על כן, הממצאים שהזכרנו קודם מדגישים את הצורך במחקר נוסף על ההשפעה של סטריאוטיפים מגדריים. יש גם להעריך אילו אמצעים יועילו כדי לצמצם את השלכותיה.
