שימוש ושימוש לרעה בחומרי חרדה ומהפנטים
כיום, תרופות חרדה והיפנוטיות נרשמות לרוב לחולים. למעשה, מאז שנת 2000 חלה עלייה משמעותית בשימוש בתרופות אלו ברחבי העולם. בנזודיאזפינים או "בנזוס") הם התרופות הפסיכוטרופיות הנפוצות ביותר בשימוש על ידי מבוגרים.
שימוש מבוקר בסמים הוא נושא חשוב, במיוחד כשמדובר בפסיכוטרופיות. רבות מהתרופות הללו עלולות לגרום לתגובות שליליות חמורות שפשוט לא ניתן להתעלם מהן. בנוסף, לעיתים חולים אינם מודעים לתופעות הלוואי האפשריות לפני שהם מתחילים ליטול אותן.
שימוש ממושך בתרופות מסוג זה עלול לגרום לחולים לפתח התמכרות או תלות. מה שמתחיל כמרשם במינון נמוך למצב ספציפי וחד פעמי בסופו של דבר בסופו של דבר משפיע לטווח ארוך על איכות החיים של המטופל, הן פיזית והן פסיכולוגית.
מהם תרופות חרדה ומהפנטות?
תרופות נגד חרדה ומהפנטות הן קבוצה של תרופות פסיכוטרופיות מדכאות מערכת העצבים המרכזית. הם משמשים בעיקר לטיפול בסימפטומים של חרדה, אך יכולים לשמש גם לטיפול בסימפטומים של נדודי שינה.
תרופות אלו מדכאות את תפקודי מערכת העצבים, מאטות אותה ועוזרות להפחית או להעלים תסמינים של חרדה. עם זאת, הם יכולים להשפיע גם על תפקודי מוח אחרים, כגון קואורדינציה וזמן תגובה.
בנזודיאזפינים הם הקבוצה המוכרת ביותר של תרופות חרדה. ניתן לסווג אותם לסוגים שונים, לפי אם הם ארוכי טווח או קצרי טווח:
- בנזו ארוכי טווח כוללים דיאזפאם וברומזפאם.
- בנזו קצרי טווח כוללים אלפרזולם ולוראזפאם.
התרופות הנפוצות ביותר בקבוצה זו הן אלפרזולם, לוראזפאם ולורמטזפאם. כיום, אנו משתמשים בהם לעתים קרובות כפתרון מהיר כדי לאפשר לנו להתמודד עם הלחצים של חיינו העמוסים. עם זאת, אם נעשה שימוש לרעה, תופעות הלוואי עלולות להיות חמורות ביותר. ככזה, חשוב לדעת מה הם לפני שתתחיל להשתמש בהם.
שימוש לרעה בחומרי חרדה והיפנוטים
כפי שכבר הזכרנו, תרופות אלו נרשמות באופן קבוע למקרים של חרדה ונדודי שינה אצל מבוגרים. לטווח קצר, הם צורת טיפול בטוחה ויעילה. עם זאת, כאשר משתמשים בהם לתקופה ממושכת, הם עלולים לגרום לתופעות לוואי לא רצויות. אלו כוללים:
- סיכון מוגבר לנפילות ושברים.
- סיכון לליקוי קוגניטיבי ודמנציה.
- סובלנות ותלות לסמים.
- חרדה מוגברת (באופן פרדוקסלי).
תופעות לוואי אלו יכולות להופיע אפילו בחולים שנמצאים במינונים טיפוליים. לפיכך, מומחים ממליצים שלא לחרוג מהקורס המומלץ. המשמעות היא שאסור להשתמש בהם יותר מארבעה שבועות במקרה של נדודי שינה או 12 שבועות במקרה של חרדה.
תוכנית הטיפול חייבת לכלול גם תקופת הפחתה של התרופה, שבה המינונים מופחתים בהדרגה. זה חשוב במיוחד עבור קורסים ארוכים יותר של תרופות. אם התסמינים נמשכים, הרופא המטפל יצטרך לחפש אפשרויות טיפול חלופיות או משלימות.
תופעות לוואי אלו יכולות לנבוע הן משימוש לרעה בתרופות שנרשמו על ידי המטופל והן כתוצאה ממרשם לא הולם מהרופא. במקרים מסוימים, המטופלים עצמם מתעקשים שהרופא שלהם ימשיך לרשום להם את התרופות הללו. באחרים, הרופאים רושמים אותם בקלות רבה מדי.
המציאות היא שבתרגול שגרתי, לרוב חריגה מהקורס המומלץ לסוגים אלה של תרופות פסיכוטרופיות. מבוגרים רבים צורכים בנזודיאזפינים על בסיס יומי. לרוע המזל, חולים אלו נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לחוות את תופעות הלוואי שהזכרנו לעיל.
במקביל, חלה עלייה גם בתרופות ללא מרשם בקרב הדורות הצעירים, המשתמשים בבנזוס כתרופות פנאי. זה נובע, בין השאר, מכמה קל לנו לגשת לתרופות הללו כיום, ומהרישום המוגזם, ולפעמים מיותר, שלהן.
שימוש מבוקר בסמים
בקיצור, שימוש לרעה או שימוש לרעה בכל תרופה יכולה להיות תופעות לוואי שליליות מאוד, במיוחד עבור המטופל, אך גם עבור החברה כולה. עם זאת, אם כל אחד מאיתנו יעשה את שלו, נוכל לעזור לקדם שימוש מבוקר בתרופות אלו.
בפרט, תרופות חרדה ומהפנטות הן תרופות שעלולות לגרום לתופעות לוואי חמורות אם לא משתמשים בהן בצורה נכונה. חיוני תמיד לעקוב אחר ההוראות שניתנו לך על ידי הרופא שלך. בשום פנים ואופן אסור לנסות לעשות תרופות עצמיות.
