החשיבות של דו-קיום בשלום
דו קיום הוא העמוד המקיים היבטים רבים של חיי האדם. כיצורים חברותיים מאוד, השגת דו קיום שליו, יעיל והרמוני לא רק עוזרת להבטיח את הישרדותנו כקבוצה, אלא גם עוזרת לקדם רווחה וקידמה.
הפסיכיאטר אנריקה רוז'אס מצביע על כך שדו-קיום הוא בעצם אומנות לדעת לחלוק ולהשתתף בחייהם של אחרים, תוך מתן אפשרות להם להיות מעורבים בקיום שלנו. כפי שאנו יודעים היטב, זה כמעט אף פעם לא קל כמו שזה נשמע. אם קשה לבני אותה משפחה לחיות יחד בשלום לפעמים, לא קשה להבין עד כמה דו-קיום מאתגר יכול להיות ברמה בינלאומית וגלובלית.
נדרשים יותר מכמה הסכמים, מילים יפות והסכמי שלום כדי להבטיח דו-קיום הרמוני בקנה מידה עולמי. מעבר לכל זה, זה דורש מחויבות אנושית וכוח רצון. בכך, לכולנו יש חלק חשוב. אחרי הכל, מהפכות גדולות לא מושגות על ידי הזזת הרים, אלא על ידי הזזת הסלעים מהם עשויים ההרים.
שינוי אמיתי לרוב שקט, מתרחש בדרכים קטנות ומשמעותיות בכל יום ויום. זה המקום שבו כל אחד מאיתנו יכול להיות מעורב.
עמודי התווך של הדו-קיום
בתורת ההתפתחות המוסרית שלו, הפסיכולוג האירופי לורנס קולברג מציין שהשלב החשוב ביותר עבור כל ילד מתרחש בגיל 10, עם מה שמכונה השלב האוטונומי. זה הרגע שבו אנו מבינים שכאשר אתה מסתכל מעבר לנורמות החברתיות, אתה מוצא צרכים אנושיים. רק אז אנו הופכים מודעים לערכם של פעולות אינדיבידואליות, אלטרואיזם וחמלה.
דו קיום אינו מבוסס רק על הצורך לכבד ולחיות בשלום אחד עם השני. למעשה, זה הולך הרבה מעבר לזה. השגת דו-קיום שליו דורשת רמה מסוימת של מחויבות, פרואקטיביות ועבודה קשה, בכל היבט בחיי היום-יום שלנו. לא רק האומות הגדולות חייבות ללמוד לחיות בהרמוניה כדי לצמצם קונפליקטים והבדלים.
הידיעה כיצד לחיות יחד בשלום היא עמוד השדרה של כל היבט בחיי האדם. זה בליבה של כל מערכת יחסים רומנטית, המאפשר לזוגות לחיות יחד, להקים משפחה ביחד ולגדל ילדים ביחד. דו קיום שליו חיוני לכל קהילה, מועדון, מקום עבודה או כל מסגרת אחרת שבה אנו באים במגע עם אנשים אחרים.
אם אנחנו רוצים להשיג זאת, על כל אחד מאיתנו מוטלת האחריות להכיר ולהבין אחד את השני ולראות את עצמנו משתקפים בסובבים אותנו. דינמיקה חברתית זו עוזרת לקדם אמפתיה, רגשות וסובלנות.
בואו נסתכל על כמה מהמרכיבים החיוניים האחרים.
דחיית אלימות על כל צורותיה
בכל שנה ב-16 במאי, אנו חוגגים את היום הבינלאומי של חיים משותפים בשלום. זה הרגע האידיאלי להרהר על הדרכים השונות שבהן כל אחד ואחד מאיתנו יכול לתרום למטרה זו.
היבט אחד שדורש תשומת לב מיוחדת הוא המחויבות לאי אלימות. אמנם זו ללא ספק הצורה הברורה והמוחשית ביותר שלו, אבל חשוב להבין ש"אלימות" פירושה לא רק תוקפנות פיזית.
- דוגמה אחת עשויה להיות לדעת איך לדבר אחד עם השני בכבוד, ומבלי לפנות לצורות תקשורת אגרסיביות.
- להיות מסוגל להבין ללא אפליה ולקבל הבדלים במקום לתקוף, לבקר או לבטל אותם.
- גנדי דיבר באריכות רבה על אמנות אי האלימות, והראה שזו הדרך היחידה לקדם קיום הרמוני בין יחידים ואומות.
חמלה וסולידריות
דו קיום לעולם לא יתאפשר אם לא נוכל ללמוד להעריך אחד את השני ולקבל שלאנשים אחרים, כמונו, יש דעות משלהם, מקורות, ערכים וצרכים משלהם. כולנו שונים, אך שווים. כולנו ראויים להערכה, לכבוד ולהזדמנות לבנות את החיים שאנחנו רוצים.
כדי להשיג זאת, עלינו לפעול ליצירת תחושת סולידריות וחמלה רבה יותר.
דו קיום והחשיבות להתקדם ביחד בחתירה לאותן מטרות
לאורך ההיסטוריה, בני האדם נאלצו לעבוד יחד כדי להמשיך להתקיים בעולם המשתנה ללא הרף, מלא באי ודאויות ואיומים חדשים. כך שרדנו כמין, ואיך נמשיך להתגבר על תקופות של קושי גדול.
אם אנחנו רוצים להשיג מטרה נעלה זו, חיוני לנו לשים בצד את ההבדלים, האנוכיות והאינטרסים האישיים שלנו.
דואגים לכוכב הלכת שלנו
כמעט בלתי אפשרי לדבר על החשיבות של דו-קיום מבלי להתייחס לקצת הקשר: הפלנטה שלנו. האדמה נותנת לנו בית, ומאפשרת לכל אחד ואחת מאיתנו להיות כאן. כולנו מבינים את החשיבות של התייחסות להיבטים כמו שלום, שוויון חברתי, אי-אפליה והימנעות מאלימות על כל צורותיה.
אבל היבט אחרון אחד שאי אפשר להתעלם ממנו, במיוחד עכשיו, הוא הצורך לטפל, לטפל ולהגן על כדור הארץ ועל כל אחת מהמערכות האקולוגיות הרבות שלו. אם החיים הם איזון, וניתן להגיע לאיזון רק כשאנחנו יודעים לחיות ביחד בהרמוניה, אז אנחנו צריכים גם ללמוד איך לטפל טוב יותר בבית שחסן אותנו במשך אלפי שנים, גם למעננו וגם למעננו. הדורות הבאים.
כל אחד מאיתנו חייב להקדיש זמן להרהר במרכיבי המפתח הללו. חשוב להבין שדו קיום מתחיל בסופו של דבר בבית, עם האנשים הקרובים אלינו ביותר. לכולנו יש חלק בשטיח החברתי, הרגשי והקיומי שהוא הדו-קיום האנושי.
