שבעת חילוקי הדעות המשפחתיים השכיחים ביותר וכיצד לפתור אותם

את חילוקי הדעות המשפחתיים השכיחים ביותר (ואלה שאינם כל כך תכופים) ניתן לפתור על ידי הגדלת יכולת התקשורת
את חילוקי הדעות המשפחתיים השכיחים ביותר (ואלה שאינם כל כך תכופים) ניתן לפתור על ידי הגדלת יכולת התקשורת.
רבים מהוויכוחים המשפחתיים השכיחים ביותר, כמו גם קונפליקטים אנושיים בכלל, נובעים מחוסר מיומנויות בתקשורת.

חילוקי הדעות המשפחתיים השכיחים ביותר קשורים בדרך כלל למצבים או תהליכי שינוי שאינם ניתנים להטמעה. הם קשורים להרגלים שליליים שמשתרשים והופכים לדפוסי התנהגות המעכבים תקשורת ויחסים בין אישיים.

כשבוחנים את הסיבות שבגללן מתעוררים חילוקי דעות במשפחה, אל לנו לאבד את העובדה שהם יכולים להוות גם הזדמנות ללמידה. אכן, המשפחה היא היחידה החברתית הבסיסית והלמידה הנגזרת ממנה היא בעלת ערך בל יישוב בממדים אחרים של החיים.

" הקשר שמקשר את המשפחה האמיתית שלך אינו מדם, אלא של כבוד ושמחה זה בחייו של זה. רק לעתים נדירות בני משפחה אחת גדלים תחת קורת גג אחת".

-ריצ'רד באך-

סתירות, אי הסכמות ואי הבנות הם נורמליים ביותר במשפחות. למעשה, כל מערכת יחסים אנושית חווה את זה. עם זאת, חשוב לפתח ולתרגל אסטרטגיות מסוימות לניהול בעיות אלו. לכן, הנה כמה מחילוקי הדעות המשפחתיים הנפוצים ביותר וכמה רמזים לפתרון אותם.

1. שינויים במחזור החיים

ישנם גילאים ורגעים מסוימים בחיים שבהם אנשים נוטים יותר לחוות מערכות יחסים סותרות עם הסובבים אותם. אחד מהם הוא גיל ההתבגרות. זהו שלב שבו שינויים מתרחשים במהירות עצומה. בשלב זה, קונפליקט הולך יד ביד עם קביעה ושניהם הם נושאים מרכזיים עקביים במערכת היחסים.

משהו דומה קורה כאשר אנו עוברים מגיל העמידה לגיל מבוגר. זה מעבר שלא תמיד קל וכרוך בשינויים רבים. כתוצאה מכך, לפעמים, אנשים מגיבים אליו בעצבנות ובחוסר התאמה.

בשני המקרים הללו, מה שהכי נחוץ מהמשפחה הוא הבנה. לעתים קרובות, לא מתבגרים ולא מבוגרים יהיו צודקים, אבל הם לא צריכים שאחרים יצביעו בפניהם על עובדה זו. הם גם לא צריכים אחרים שדורשים סוג של איזון שהם לא יכולים להשיג.

2. הפסדים

הפסדים הם אחד המקורות השכיחים ביותר לחילוקי דעות במשפחה. למעשה, למוות של בן משפחה או אדם אהוב יש השפעה חזקה ביותר על קרוביהם. זה בדרך כלל מייצר תחושות של כעס ותסכול.

גם הפסדים של משהו משמעותי, כמו עבודה חשובה, עסק, הזדמנות וכו', משחקים תפקיד. אף אחד לא מסוגל להתגבר על אובדנים מסוג זה באופן אוטומטי והם צריכים זמן כדי לעבד את מה שקרה.

3. בעיות עבר לא פתורות

מחלוקות משפחתיות שלא נפתרות לא פשוט נשארות בעבר. ואכן, זה באמת נפוץ שהם הופכים למתחים או טינה רדומים. בדרך כלל הם בסופו של דבר בורחים בדרך זו או אחרת בצורה של עוינות, הומור רע, חוסר אמון וכו'.

הנה כמה מחילוקי הדעות המשפחתיים הנפוצים ביותר וכמה רמזים לפתרון אותם
לכן, הנה כמה מחילוקי הדעות המשפחתיים הנפוצים ביותר וכמה רמזים לפתרון אותם.

למרות שלפעמים אי אפשר למצוא פתרון למחלוקת, זה לא רעיון טוב פשוט להפוך את הדף. הדבר הטוב ביותר לעשות הוא לחשוב על מה שקרה ולמצוא רגע מתאים לדבר על זה ולהבהיר את הדברים.

4. תפקידים לא מוגדרים

זוהי אחת מחילוקי הדעות המשפחתיים השכיחים ביותר והיא מתרחשת מכיוון שאין הבחנה ברורה לגבי התפקיד שכל אחד צריך למלא בקבוצה חברתית. זה קורה כשההורים בסופו של דבר מבקשים עצה מהילדים שלהם, או שהילדים הם אלה שנותנים את הפקודות, או שהאחריות מוקצת לא נכון וכו'.

כמבנה חברתי, האידיאל הוא שלמשפחה יהיו תפקידים מוגדרים היטב, במיוחד בעלי סמכות. אחרת, סביר להניח שהקישורים יהפכו לאנרכיים, מה שגורם לאי הבנות, עוולות או בלבול.

5. מחלה

מחלה של בן משפחה היא מצב שעלול ליצור קונפליקטים רבים. זה קורה במיוחד כאשר המחלה היא קטסטרופלית או כרונית והסובל זקוק לסיוע.

מצבים מסוג זה דורשים תקשורת פתוחה וכנה. יתר על כן, חשוב שהמשימות והאחריות יוקצו בצורה הוגנת ככל האפשר. כך יינתן טיפול איכותי לאדם החולה ואף אחד לא ירגיש מוגזם.

6. סוגים מגוונים של תשומת לב

סוגים שונים של תשומת לב מייצרים קונפליקטים משפחתיים מכיוון שבמקרים רבים הם הופכים לבסיס למבנה לא הוגן ומפלה. אחרי הכל, בית הוא בית כי לכל חבר יש מקום שאין עוררין על אותה קבוצה אנושית.

כמובן, זה נכון שלעולם לא יהיה הון עצמי מוחלט, אבל חייבת להיות הוגנות מוחלטת כלפי כולם. באופן טבעי, חלק מבני המשפחה יהיו בהירים ומוצלחים ואחרים, לא כל כך. עם זאת, אהבה וקבלה מהווים את היסודות של חיי המשפחה. אסור להטיל עליהם ספק לעולם.

7. אגרסיביות וחוסר כבוד

אגרסיביות היא לא רק השורש של חילוקי הדעות המשפחתיים השכיחים ביותר אלא של חילוקי דעות מכל הסוגים. יתר על כן, התעללות היא תמיד בלתי מתקבלת על הדעת, לפחות בחייו של אדם שמעוניין לשמור על בריאותו הנפשית.

עם זאת, רגעים של אגרסיביות הם נורמליים לחלוטין. הבעיה מופיעה כאשר הם הופכים לדפוס תכוף. התוצאה היא לרוב שרשרת של פצעים ושברים שלעיתים אף פעם לא נרפאים.

כדי שמשפחה, וכל קבוצה אנושית, יתפקדו בצורה בונה, אסור לחצות את גבול חוסר הכבוד. הסיבה לכך היא שהוא מדרדר את הקשרים וגורם להשפעות רגשיות עמוקות ביותר. למעשה, מערכת יחסים כמעט ואינה חוזרת להיות זהה לאחר מעשה חסר כבוד.

את חילוקי הדעות המשפחתיים השכיחים ביותר (ואלה שאינם כל כך תכופים) ניתן לפתור על ידי הגדלת יכולת התקשורת. זה כולל הקשבה פעילה, אסרטיביות וחיבה. למען האמת, פתרון בעיות משפחתיות מעשיר את חיינו ומכין אותנו ליחסים טובים יותר עם כלל החברה.