העליות והמורדות של החיים
דברים טובים מגיעים כשאנחנו הכי פחות מצפים מהם. הם מגיעים גם למי שהרוויח אותם, וגם למי שלא. החיים אינם הוגנים או לא הוגנים, אלא הם חייבים להיות מאוזנים.
"החיים הם כמו נדנדה שנעה קדימה ואחורה בין שדה שטוף שמש לסופת רעמים!"
-פדריקו מוצ'יה-
עלינו להיות מסוגלים תמיד לדעת להעריך את הטוב, היפה והחיובי בכל מה שקורה לנו. כלומר, עלינו להיות מסוגלים להעריך את הדברים הללו גם ברגעים שאנו נתקלים במכשול שחוסם את דרכנו.
כשהרגעים הרעים מתחילים להצטבר
אל תוותר. עדיין יש לך זמן להגיע למעלה ולהתחיל מחדש,
קבל את הצללים שלך,
לקבור את הפחדים שלך,
לעוף שוב.
אל תוותר. זה מה החיים.
המשך את המסע,
לך בעקבות החלומות שלך,
זמן שחרור,
להזיז את ההריסות,
ולחשוף את השמים.
לפעמים נדמה שהחיים מוצפים באסונות. עם זאת, הכוח שיש למכות האלה כדי להביס אותנו תלוי מאוד בנו.
במילים אחרות, זה בידיים שלנו להיות חזקים ולהישאר בעמידה לא משנה מה זה מאיים או פינה אותנו. כך נוכל לעצב את גורלנו.
האנשים שלנו הם אנשים יפים
האנשים היפים ביותר שפגשתי הם אלה שידעו תבוסה, שידעו סבל, שידעו מאבק, שידעו אובדן, ושמצאו דרך לברוח ממעמקיהם. אנשים אלו מעריכים את העולם בצורה מסוימת, ברגישות מסוימת והבנת החיים הממלאים אותם בחמלה, ענווה וסקרנות עמוקה ואוהבת. האנשים היפים האלה לא באים מכלום.
האמת היא שכאב גורם לנו להיות מודעים ליופי שקיים בעולמנו ובמערכות היחסים שלנו. בתורו, זה גם נותן לנו את ההזדמנות להבין שיש הרבה דברים בעולם הזה שלא שווה להילחם עליהם.
כך נרקמים אנשים טובים בקרבות החיים. קרבות אלו הם כאשר אנו רואים מה באמת חשוב בחיים. אפשר להביס את הסבל ומתוך הסבל הזה, אנחנו יכולים לגלות שהמומנטום שאנחנו צריכים מגיע מבפנים.
הקיום שלנו הוא כמו מסך קולנוע שמנגן כל ז'אנר, כל סוג של סצנה. אולי זו דרמה שסופגת אותנו מדי פעם, ומשאירה אותנו מחכים לטוויסט בעלילה או לסוף הבלתי צפוי.
עלינו לראות בבירור שרגעים רעים אינם נעלמים, וכי למרות שאנו עשויים להיאבק להתמודד איתם, אנו בעצמנו מסוגלים לשנות את האיזון אם לא ניתן למצוקה להביס אותנו. במילים אחרות, בסופו של דבר, אושר תלוי ביכולת שלנו לקבל את עצמנו, ולא איך אנחנו חיים את חיינו או מה אנחנו עושים איתם...
