בגידה: כאשר אהבה מפסיקה להיות בלעדית
זוגות רבים מסכימים להיות נאמנים. הם מסכימים לאהוב זה את זה ולכבד את הנדרים שנדרו זה לזה. כשאדם אחד מפר את ההסכם הזה, יש לך בגידה. בן הזוג הבוגד בדרך כלל מסתיר את בגידתו כי הם יודעים מה זה אומר. הם מודעים לחלק מההשלכות שיכולות להיות לכך, גם אם הם יתוודו מאוחר יותר או יתגלו. בכל מקרה, קורבן הבגידה חווה תחושת בגידה בשני מישורים. לא רק בגידה בפרט, אלא גם בגידה במערכת היחסים עצמה.
בגידה פירושה לא רק קיום יחסי מין עם אדם אחר. אפשר לדבר גם על בגידה ברמה רגשית או שילוב של שניהם. כך או כך, זה פוגע באמון שהיה לבני הזוג. זה רציני כי אמון הוא הבסיס למערכת יחסים בריאה.
בגידה היא תחום נוסף בחיים שבו לגברים ולנשים יש את ההבדלים ביניהם. על פי מספר מחקרים, גברים נוטים להיפגע יותר מבגידה מינית של בן הזוג. נשים, לעומת זאת, מוצאות בגידה רגשית פוגעת יותר. זוהי הערכה; אנחנו יודעים שכל מקרה הוא שונה.
מה גורם לבגידה?
באהבה, הניצוץ שמדליק את להבת הבגידה יכול להגיע ממקומות רבים ושונים. ברמה האישית, אלה הם כמה מהדברים שעלולים לגרום לאדם לרמות:
- משיכה מינית.
- סיפוק צרכים מיניים, רגשיים ו/או חברתיים.
- לברוח ממערכת יחסים לא מספקת
- הצורך בריגוש של המרדף, או הצורך להשתלט בזוגיות
- התנהגות כפייתית או התמכרות למינית
- נקמה
סיבות אחרות הן מערכתיות יותר. במילים אחרות, הם נובעים מהיבטים של מערכת היחסים עצמה. לדוגמה, בגידה עשויה להתעורר כסימפטום לבעיה כלשהי במערכת היחסים או רצון לאינטימיות רבה יותר. בנוסף, ההיפך הוא הנכון – בגידה מתרחשת כאשר אחד מבני הזוג מרגיש שהשני רוצה להיות אינטימי יותר.
איך זה מרגיש שבגדים בו?
כאשר בן הזוג שלך בוגד, אתה יכול להרגיש מערך של רגשות. התגובה שלך תלויה בניסיון שלך, באישיות שלך, בסוג הבגידה, בסוג מערכת היחסים שיש לך ובהקשר החברתי והתרבותי. אלו הן כמה מהתגובות הנפוצות ביותר:
- כעס
- תחושות של נטישה או דחייה
- תחושת חוסר אונים, חוסר שליטה
- אובדן הערכה עצמית וערך עצמי, הרגשה של בן זוג חסר ערך
- אובדן אמון
- לחץ פוסט טראומטי
האם יש הבדלים בין המינים כשמדובר בבגידה?
לפי מחקרים סוציולוגיים, ההבדלים בין גברים לנשים ביחס לבגידה פחתו משמעותית בשנים האחרונות. למעשה, אין כמעט הבדלים מדידים בין צעירים.
במובן זה, תיאוריות אבולוציוניות עוזרות לנו להבין טוב יותר אנשים שאינם נאמנים. הסיבה לכך היא שמונוגמיה היא מושג סוציו-תרבותי. למעשה, בימים אלה יש הרבה מערכות יחסים לא מונוגמיות. כמו מערכות יחסים מונוגמיות, יש להם מערכת הסכמים וקודים אתיים משלהם.
כולנו משתמשים באסטרטגיות רבייה ארוכות טווח הקשורות יותר למונוגמיה (תאימות, אבטחה, נוחות...). בטווח הקצר, אנו חושבים על תשוקה, חידוש וסיכון. כתוצאה מכך, כנראה יש יותר אנשים שחשבו על בגידה מאשר שעשו זאת בפועל.
הדילמה של לרצות ביטחון וגם לרצות חידוש ותשוקה היא מאוד אנושית. כאשר הם מתמודדים עם הדילמה הזו, יש אנשים שעושים בחירות שכנראה לא היו עושים אחרת. מנקודת מבט אנתרופולוגית ואבולוציונית, גברים נוטים להיות פחות נאמנים. הסיבה לכך היא שיש כמה שותפים היא אסטרטגיית רבייה ותועיל למטרת הבטחת הצאצאים.
סליחה לאחר בגידה
בגידה היא צומת עם הרבה דרכים שונות. הרבה מהדרכים האלה מובילות לסליחה. הצורך לסלוח ולסלוח הוא שכיח מאוד. בנוסף, לא מדובר רק בשיקום מערכת היחסים, אלא בשיקום הדימוי של האדם עצמו. אף אחד לא אוהב לחשוב על עצמו כעל רמאי. אנחנו לא רוצים להאמין שאנחנו לא אמינים ושאפשר לשלוט בנו על ידי תשוקה ואינסטינקט.
במקרים רבים, סליחה היא גם הצעד הראשון לריפוי הקשר. כאשר מישהו מרגיש נבגד, הסליחה היא הבסיס שעליו בני הזוג יכולים לבנות מחדש את מערכת היחסים שלהם. סליחה היא גם הבסיס לגילוי מחדש של אמון, כבוד, ואולי אפילו אהבה. מצד שני, סליחה מקושרת לרוב לרעיונות או מיתוסים "מוזרים" שעלולים לבלבל, כמו הדברים הבאים:
- סליחה זה תמיד טוב.
- סליחה מראה שאתה אדם טוב.
- זה נפטר מהקונפליקט.
- סליחה היא דבר חד פעמי.
- אם אתה סולח, זה הופך רגשות שליליים לחיוביים.
- לסלוח זה לשכוח.
- לסלוח זה להודות שהרגשות שלך לא היו מתאימים או מוצדקים.
- סליחה אינה מרמזת לבקש משהו בתמורה.
כמו כן, סליחה מרמזת על הכרה במה שקרה. זה תהליך שמשלב את האירוע בסיפור שלך. זה גם התהליך שבו הפצע מפסיק לכאוב כל הזמן. לפעמים נשארים שרידי הנזק בצורה של צלקת. לכן, למרות שזוג חוזר להיות ביחד והם שוב סומכים זה על זה, הדברים לא מושלמים. דברים מסוימים תמיד יזכירו להם את הבגידה. כתוצאה מכך, התגברות על אותם רגעים דורשת הרבה כוח ונחישות.
לסיכום, אפשר לסלוח, להיטמע או להתעלם מבגידה. זה משהו שכל אדם יטפל בו בצורה אחרת. אין ספק, האפשרות הטובה ביותר היא זו שמאפשרת לך להמשיך הלאה בחייך.
