פסיכוביולוגיה: חקר המוח וההתנהגות
פסיכוביולוגיה היא ענף בפסיכולוגיה. לכן, מטרתו העיקרית היא חקר ההתנהגות. עם זאת, לגישתו יש מאפיין מיוחד המקנה לו את שמו – ביולוגיה. מסיבה זו, מאז הקמתו במאה ה-19, הוא בולט במחקר של תהליכים נפשיים דרך אלמנטים ורמות אורגניות שונות.
היום, אנחנו עדיין בחושך לגבי מפתחות מסוימים לטבע האנושי. עם זאת, הפסיכולוגיה מנסה להאיר את הדרך. למען האמת, חלק ניכר מהכוח שיש לפסיכוביולוגיה כיום נובע מההגנה על שיטה שאנו רואים כיום כמדעית.
פסיכולוגיה מדעית
ההתקדמות הטכנולוגית אפשרה לסנטיאגו רמון אי קג'אל לפרסם תיאוריה נוירונים בשנת 1988. במקביל, וויליאם ג'יימס הסביר את עקרונות הפסיכולוגיה והסביר את הפונקציה ההסתגלותית של התנהגות.
מאוחר יותר, מדענים כמו פבלוב, ת'ורנדייק ו-ווטסון, הקימו שיטות ניסוי, שחרגו מעבר לתצפית או שימוש בלוגיקה בלבד, על מנת לחקור את התנהגותם של אורגניזמים.
כיצד מוסברת התנהגות?
ההתנהגות מותנית מבחינה ביולוגית. אכן, דרך ההתנהלות והחשיבה שלנו היא גם תוצר של האבולוציה שלנו. יתר על כן, בהתאם למין או לקבוצת הפרטים, ישנם הבדלים משמעותיים. הבדלים אלה מסומנים על ידי גורמים שונים:
פילוגנטי. אלו הם המאפיינים האופייניים של מין. למשל, אבני דרך אבולוציוניות, כמו רכישת תנוחה דו-פדאלית בבני אדם. ההישגים הגנטיים הללו הם שמאפשרים לאורגניזם להיות מגורה על ידי הסביבה.
אונטוגנטית. הכוונה היא למאפיינים אינדיבידואליים המפותחים הודות לפוטנציאל הגנטי. היכולת לפתח מאפיין מורפולוגי או התנהגותי נכנסת כאן לתמונה באמצעות אינטראקציה עם הסביבה.
אפיגנטיקה. אלו ההשפעות של הסביבה המווסתות את ביטוי הגנים. לדוגמה, אכילת יתר יכולה להפעיל גנים המקדמים השמנת יתר. המתאם הזה אינו בהכרח ליניארי. למשל, מזון, אורח חיים או חשיפה למתח יכולים להפעיל או לבטל את הביטוי של גנים תורשתיים.
חשוב להבהיר שהקשר בין אורגניזם, גירוי ותגובה, שקובע התנהגות, יהיה בלתי אפשרי ללא פלסטיות נוירונית. מאפיין זה מבוסס על יכולתה של מערכת העצבים לעבור שינויים פיזיולוגיים בהתאם לאינטראקציה שלה עם הסביבה. למשל, אפקט ההתרגלות. זה נוצר כאשר ספי תגובה משתנים אצל אדם החשוף יתר על המידה לגירוי.
הדיסציפלינות של פסיכוביולוגיה
מנקודת המבט של הפסיכוביולוגיה, התנהגות נחשבת כמערכת של ביטויים גלויים המווסתים על ידי מערכת העצבים. ביטויים אלה מאפשרים לאורגניזם להיות קשור באופן פעיל לסביבה. הם קובעים את האבולוציה הפילוגנטית והאונטוגנטית שלו.
לפיכך, התנהגות אנושית רגישה לשינויים במשתנים בתנאים שונים ביותר. למעשה, הפסיכוביולוגיה עשתה מאמץ לשלב דיסציפלינות אחרות מחוץ לפסיכולוגיה כדי להבין את גורמי ההתניה הללו. כך נוצרו סניפים שונים.
ענפים האחראים על גורמים פילוגנטיים
דיסציפלינות אלה חוקרים את הסיבות הרחוקות ביותר להתנהגות. אכן, הפסיכוביולוגיה אינה מוגבלת לחקר ההתנהגות האנושית, אלא גם זו של מינים אחרים. זה בגלל שנעצבנו תחת 'כללים' דומים. הענפים האמונים על חקר אבני הדרך האבולוציוניות המסמנות את ההתנהגות הם:
- פסיכולוגיה אבולוציונית. כדי להבין את ההתנהגות האנושית, יש צורך ללמוד את התהליך האבולוציוני שהוביל אותנו למקום בו אנו נמצאים היום.
- אתולוגיה. דיסציפלינה זו מבוססת על חקר התנהגות בתנאים טבעיים. הוא מנסה לבסס קורלציות בין גורמים ביולוגיים ותכונות התנהגותיות.
- אקולוגיה התנהגותית. בוחן את האסטרטגיות ההתנהגותיות שעלו מהשלכות אקולוגיות ואבולוציוניות.
- סוציוביולוגיה. הוא חוקר את הבסיסים הביולוגיים של ההתנהגות החברתית של יצורים חיים.
ענפים אונטוגנטיים של הפסיכוביולוגיה
הסיבתיות של התנהגות לפי גורמים קרובים יותר בזמן תהיה תכונה של הגנטיקה של ההתנהגות. ענף זה מתמחה בחקר השפעת הגנים.
ראשית, הוא מכסה את ההשפעה הגנטית על התפתחותם של איברים פיזיולוגיים המתפקדים כמתווכים. הוא גם חוקר את ההשפעה הישירה שיש לביטויים אלה על התנהגות.
גורמים אפיגנטיים ופסיכוביולוגיה התפתחותית
פסיכוביולוגיה התפתחותית מתמקדת בחקר האינטראקציות המיידיות של הסביבה על התנהגות. לדוגמה, ענף זה יחקור חוסרים עצביים כתוצר של תזונה לקויה בשנים הראשונות לחיים. אינטראקציה זו מסומנת על ידי גורמים מיידיים של התנהגות. ישנם מספר סניפים שאחראים על המחקר שלו:
- פסיכולוגיה פיזיולוגית. חוקר שינויים פיזיולוגיים תוך כדי התפתחות התנהגות, הנגרמים מהתערבות במערכת העצבים.
- פסיכופרמקולוגיה. חוקר גירוי סמים.
- פסיכופיזיולוגיה. חוקר את הווריאציות הפיזיולוגיות של מערכת העצבים. זאת ללא מניפולציה או גירוי מלאכותיים.
- פסיכונאורואנדוקרינולוגיה. חוקר את המנגנונים שבאמצעותם הורמונים מתערבים במערכת העצבים.
- נוירופסיכולוגיה. הדיסציפלינה האחראית לקבוע, בתוך ההקשר הקליני, אילו מבנים עצביים משתתפים בתהליכים הנפשיים השונים.
ההיסטוריה ממשיכה להתקדם ופרדיגמות תיאורטיות וניסיוניות ממשיכות להתפתח. פסיכוביולוגיה היא דוגמה אחת לדיסציפלינה שהצליחה לשלב ידע מכל כך הרבה תחומי ידע אחרים. לדוגמה, כיום, ישנן תיאוריות רבות הקשורות לאפיגנטיקה. אלה מאשרים שהיבטים רבים של התנהגות נותרים בגדר חידה.