אבוליה: מצב שכיח אך לא מובן

אבוליה מתרחשת גם בנתונים הדמוגרפיים הללו
אבוליה מתרחשת גם בנתונים הדמוגרפיים הללו, וחשוב להבין את שורש המחלה.
אבוליה כרוכה ביותר מאדישות וחוסר מוטיבציה. אנשים רבים עם אבוליה סובלים גם מדיכאון. במקרים אחרים, מצב מוחי מסוג אחר משחק את המחסור באנרגיה וחולשה רגשית.

עייפות היא כואבת. אתה מרגיש חסר מוטיבציה וחסר התלהבות ואתה לא יכול להחליט או לעשות כלום. זה סוג אחר של תשישות, שונה מאוד ממה שאתה מרגיש אחרי יום ארוך בעבודה. אבוליה לא מתרחשת בגלל שהתאמצת הרבה מאמץ פיזי. להיפך, אבוליה לפעמים אפילו מקשה על החשיבה.

אם אתה מרגיש כך, לעתים קרובות אתה מקבל הצעות מאנשים סביבך לקחת כמה ימי חופש, לנוח קצת ולהתנתק לכמה ימים. אבל אבוליה לא עובד ככה. זהו מצב פסיכולוגי שלא מאפשר להבין אושר או למצוא הקלה לאחר שינה של עשר שעות.

אבוליה מבולבלת לעתים קרובות עם מונחים דומים אחרים כגון אנהדוניה או אסתניה. אמנם זה נכון שכולם סובבים סביב דיכאון ולפעמים באים לידי ביטוי ביחד, אבל לכל אחד יש את התכונות הייחודיות שלו.

היום, נתמקד בנבכי החיים עם האבוליה.

אבוליה - חוסר מוטיבציה פתולוגי

אבוליה פירושו המילולי "בלי רצון". זו לא הפרעה נפשית כשלעצמה אלא סימפטום. הגורמים הפוטנציאליים לחוסר מוטיבציה פתולוגי זה מגוונים אך כולם כרוכים במצוקה משמעותית. מנקודת מבט רפואית, אבוליה היא שינוי במוטיבציה שנגרם לרוב מבעיה נוירולוגית.

כולנו חווינו עייפות וחוסר מוטיבציה. עם זאת, הם בדרך כלל זמניים ואנו ממשיכים הלאה ללא השלכות ארוכות טווח. יש אנשים שחווים את התחושות הללו בצורה אינטנסיבית יותר. הם עלולים להפסיק לתקשר עם אנשים אחרים לחלוטין ולבודד את עצמם מכל דבר ומכולם. אלו דוגמאות קיצוניות. כמו במצבים רבים, יש ספקטרום של אבוליה. לחלק מהאנשים יש תסמינים קלים. עם זאת, עבור אחרים, הוא גורם למצבים פתולוגיים כואבים הפוגעים במטופל ובסובבים אותו. בואו נסתכל מקרוב.

מהם התסמינים של אבוליה?

שבץ מוחי או כל מצב אחר המשפיע על המוח עלול לגרום לאבוליה
פציעה מוחית, שבץ מוחי או כל מצב אחר המשפיע על המוח עלול לגרום לאבוליה.

כפי שציינו לעיל, אבוליה היא יותר מאדישות וחוסר רצון למלא מחויבויות יומיומיות. זה הולך הרבה יותר עמוק מזה. להלן כמה מהתסמינים שהוא גורם:

  • חוסר אנרגיה לביצוע משימות יומיומיות.
  • עייפות, חוסר מוטיבציה וחוסר יוזמה.
  • תנועות איטיות.
  • חוסר יכולת להגיב לגירויים.
  • חוסר יכולת לקבל החלטות או להגיב לדרישות הסביבה שלך.
  • דיבור איטי. אולי אפילו יהיה קשה למטופל לשמוע מה אחרים אומרים לו.
  • חולשה רגשית. המטופל עלול להרגיש הרבה רגשות בבת אחת, מה שמתיש אותם.
  • במקרים קיצוניים, אבוליה עלולה להוביל לאילמות.

חשוב במיוחד להיות מודע לתסמינים אלו של אבוליה בקרב ילדים וקשישים. הסיבה לכך היא שקל להאשים את האדישות וחוסר המוטיבציה בגיל ולהתעלם מכל הבעיות הבסיסיות. אבוליה מתרחשת גם בנתונים הדמוגרפיים הללו, וחשוב להבין את שורש המחלה.

גורמים לעייפות

לפני כמה עשורים, מומחים האמינו שאבוליה היא סוג של עיכוב נפשי. הם האמינו שאנשים יכולים להפגין פתאום עיכובים אינטלקטואליים, רגשיים ומוטוריים המעידים על סוג של רגרסיה נפשית. למרבה המזל, היום אנו מבינים יותר על מצב זה.

  • אבוליה היא בדרך כלל סימפטום של דיכאון מג'ורי.
  • זה יכול להיות גם סימפטום של הפרעה נוירולוגית. פציעה מוחית, שבץ מוחי או כל מצב אחר המשפיע על המוח עלול לגרום לאבוליה.
  • מחקרים כמו זה שערכו חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון מראים שגם פגיעה בקורפוס סטריאטום או בגרעיני התלמוס עלולה לגרום לאבוליה.
  • אותו הדבר יכול להתרחש אם אתה סובל מפגיעה במרכזי המוטיבציה והתנועה של המוח, כגון האזור הקדמי, ה-basal ganglia או cingulate הקדמי.
  • כמו כן, חשוב לציין שהתרופה scopolamine (hyoscine) גורמת לאבוליה זמנית. אם אתה לוקח Hyoscine, אתה יכול לאבד לחלוטין את הרצון שלך.

יחס

הטיפול באבוליה יהיה תמיד תלוי בהפרעה או במצב הרפואי שגורם לה. לאדם עם פגיעה מוחית לא יהיו אותם צרכים כמו מישהו עם דיכאון מג'ורי.

עם זאת, במקרים רבים, תרופות מרשם הן הטיפול המועדף. מחקרים כמו זה שנערך על ידי ד"ר. דניאל א. דרובך וגבריאל זייליג מראים את התועלת של קרבידופה ולבודופה לטיפול בתסמיני אבוליה. תרופות אלו יעילות מכיוון שהן מגבירות את ייצור הדופמין והן מועילות למערכת העצבים המרכזית.

  • מצד שני, מתאים גם טיפול פסיכולוגי. במקרה זה, המטרה היא להעניק למטופלים כלים לשיפור המוטיבציה שלהם. הם גם לומדים להתחשב במחשבותיהם, לווסת את רגשותיהם ולרכוש התנהגויות חדשות שעוזרות להם להחזיר את השליטה על המציאות שלהם.
  • חוקרים ראו גם יתרונות מעניינים מטיפול פיזי וספורט. זה עוזר לגרום למטופל לנוע שוב באמצעות פעילויות פשוטות אך מעוררות מוטיבציה. מאמץ גופני מגביר את ייצור האנדורפין ומסייע למטופלים לחזור בקשר עם גופם.

לסיכום, אבוליה היא סימפטום שלא כדאי להתעלם ממנו. אם חוסר המוטיבציה והעייפות שלכם מגבילים ומתמשכים, כדאי שתפנו לעזרה מקצועית.