גידול ילדים: 3 טעויות נפוצות שיש להימנע מהן
לגדל ילדים זה לא קל מכיוון שהם לא נולדים עם מדריכי הוראות. הורים רבים יכולים להרגיש די מוצפים בכל הנוגע לגידול ילדים. לעתים קרובות הם לא יודעים מה לעשות כדי להטיל משמעת או ללמד ילד ש"יצא משליטה".
בעשורים האחרונים, ראינו שינוי גדול מאוד במשפחות, כמו גם ביחסי הורים וילדים. שינוי זה הוביל לכמה התקדמות חשובות מאוד, כגון הכרה גדולה יותר בזכויות הילדים.
עם זאת, יש גם מחלוקות רבות בנוגע לאופן שבו הורים צריכים למעשה לפקח ולגדל את ילדיהם. באופן כללי, עברנו ממודל סמכותי למודל שוויוני יותר, המאופיין ברעיונות מעורפלים ופתוחים יותר לגבי איך לגדל ילד.
יש הורים רבים שמתלוננים על כך שאין גבולות או גבולות ומודים שהם פשוט לא יודעים איך לשלוט בילדים שלהם. כהורים, זה לא קל לדעת איך להטיל משמעת ולשלוט בילדים בחברה שדורשת כל הזמן עוד ועוד חופש. ועדיין, יחד עם זאת, החברה לא יודעת איך להשתמש בחופש הזה.
לגדל ילדים זה לא קל
גידול ילדים חורג מסיפוק הצרכים הבסיסיים שלהם. גידול ילדים הוא גם ללמד אותם ולגדל אותם בסביבה של חיבה, תמיכה וכבוד.
סביבה זו צריכה לטפח פיתוח של מערכות יחסים בטוחות ובטוחות. זה גם צריך להקל על הקמת סטנדרטים ומשמעת. הורים צריכים גם לשמור על איזון בין חופש ושליטה המותאם לגילאי ילדיהם. המטרה הסופית היא שילדיהם ילמדו להסתדר בעצמם כאשר המוח שלהם מתפתח במלואו.
לא כל ההורים יודעים כיצד לפעול ולפתור את הבעיות השונות שעולות במהלך גידול הילדים. למעשה, יש הרבה תפיסות שגויות לגבי גידול ילדים. חלק מהתפיסות השגויות הללו הן:
- "עדיף להיות חבר של הילד שלי."
- "עונש בזמן הוא הטוב ביותר."
- "משמעת זהה לעונש".
- "הורים אשמים באיך שהילדים שלהם יוצאים".
שלוש טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן כשמדובר בגידול ילדים
חוסר עקביות
חוסר עקביות הוא חוסר קוהרנטיות באסטרטגיות השונות המופעלות בשליטה, פיקוח ומשמעת ילדים. הורים לא עקביים משנים את הכללים בדרכים בלתי צפויות בהתבסס על גורמים פנימיים או חיצוניים שונים (למשל נוכחות או היעדרו של ההורה השני).
במקרים אלו, ההנחיות נקבעות במידה רבה יותר על פי מצבי הרוח של שני ההורים ולא על פי התנהגות ילדיהם. הבעיה היא שאין תוכנית שיטתית לתיקון התנהגות בלתי הולמת. חוסר עקביות זה יכול להתבטא בדרכים הבאות:
- כללים ומשמעת משמשים באופן שרירותי בזמנים שונים. זה כאשר הורים מבצעים שינויים בלתי צפויים בציפיות שלהם וגם בהשלכות של התנהגות רעה או שבירת כללים.
- תגובות לא פרופורציונליות להתנהגות החיובית או השלילית של הילד (למשל ענישה של התנהגויות מתאימות תוך תגמול להתנהגויות לא הולמות).
- הם נכנעים לבקשותיו של הילד, שזה בעצם כמו לתגמל אותם על התנהגות לא מקובלת.
- יש חוסר התאמה בין שני ההורים. האב והאם פועלים בדרכים סותרות בנוגע לכללי משמעת בסיסיים ולאופן שבו הם מענישים או מענישים את ילדיהם כאשר הם מפרים את הכללים הללו.
סובלנות מוגזמת
סובלנות מוגזמת ולתת לילדים לברוח עם דברים יכולים להיות גם בעייתיים. ילדים זקוקים למבנה בסביבתם. הם צריכים כללי התנהגות, משמעת ופיקוח.
מתירנות או סובלנות מוגזמת עלולות ליצור תחושות של בלבול וחרדה אצל ילדים. זה יכול להוביל לבעיות חמורות בקביעת מגבלות ארוכות טווח. מתירנות זו יכולה להיווצר גם בשל בורותם וחוסר המעורבות של ההורים.
הורים לפעמים לא יודעים כלום על הפעילויות של ילדיהם, מי החברים שלהם או מה שלומם בבית הספר. בנוסף לכך, ייתכן שהם לא יודעים מה התחביבים שלהם או הדברים שהם אוהבים או לא אוהבים.
חוסר גמישות
קשיחות, או חוסר גמישות, כרוכה בשימוש במגוון מצומצם מאוד של אסטרטגיות חינוכיות. אסטרטגיות אלו מיושמות ללא הבחנה על כל סוגי ההתנהגויות הבלתי הולמות. הורים נוקשים וחסרי גמישות יתר אינם מסוגלים לקחת בחשבון את הגורמים השונים שתרמו להתנהגות ילדיהם.
בנוסף, הם אינם מסוגלים להתאים את דרכי ההתמודדות שלהם עם התנהגות רעה ואת חומרת העונשים.
הגנת יתר יכולה להיות גם סוג של נוקשות. עבור הורים, הגנת יתר יכולה להיות דרך לשלוט בחרדה שלהם כאשר הם לא יודעים מה לעשות. עבור ילדים, זה יכול להוות מכשול לפיתוח אסטרטגיות התמודדות מתאימות. זה גם יכול ליצור חוסר ביטחון וחוסר ביטחון עצמי.
מומלץ לספק לילדים הזדמנויות לעשות דברים בעצמם. אין צורך לפקח ולשלוט עליהם בכל מצב. ילדים זקוקים להשגחה רק כאשר הם עדיין לא מוכנים לעשות דברים מסוימים בעצמם. אנחנו צריכים לתת להם לפתור דברים בעצמם ואפילו לעשות טעויות. הם צריכים להבין את ההשלכות של רבות ממעשיהם כדי לצמוח וללמוד.
מנקודת מבט ביולוגית, להיות הורה יכולה להיות משימה פשוטה. עם זאת, להיות הורה מנקודת מבט פסיכולוגית יכול להיות אתגר אמיתי. אם נמנע משלושת הטעויות הבסיסיות והשכיחות הללו, אז נהיה קצת יותר קרובים לגידול ילדים מוכנים בעצמם.