תורת סכימת המגדר ותפקידים בחברה
תיאוריית סכימת המגדר הוצגה על ידי הפסיכולוגית סנדרה בם ב-1981. זוהי תיאוריה קוגניטיבית המבקשת להסביר כיצד אנשים מאמצים מגדר בחברה. הוא גם בוחן כיצד המאפיינים הקשורים חברתית לכל מין נשמרים ומועברים לבני אותה תרבות אחרים.
בם קבע שילדים לומדים על תפקידי גברים ונשים מהחברה שבה הם חיים. לפי תיאוריה זו, ילדים מתאימים את התנהגותם כדי ליישר קו עם הנורמות המגדריות של תרבותם. הם עושים זאת כבר מהשלבים המוקדמים ביותר של התפתחותם הפסיכו-סוציאלית.
המחבר הציע שתיאוריות פרוידיאניות התמקדו יותר מדי בהשפעת האנטומיה על התפתחות המגדר. לפיכך, הוא הציע תיאוריה חדשה. עבור bem, ההתפתחות הקוגניטיבית של הילד, בשילוב עם השפעות חברתיות, יכולה להשפיע על דפוסי חשיבה (סכמות) התואמות לתכונות גבריות ונשיות מקובלות.
תיאוריית סכימת המגדר מנסה להסביר כיצד אנו מאמצים מגדר בחברה.
השפעות תרבותיות על סכימה מגדרית
לדפוסי המגדר אין השפעה רק על האופן שבו אנשים מעבדים מידע. הם גם משפיעים על גישות ואמונות המניעות התנהגויות "מתאימות למגדר".
לדוגמה, ילד שחי בתרבות מאוד מסורתית עשוי להאמין שתפקידה של אישה הוא לטפל ולגדל ילדים. יחד עם זאת, הם יאמינו שתפקידו של הגבר הוא לעבוד. כך הם בונים מסגרת נפשית פנימית הקשורה למה שגברים ונשים יכולים ומה לא יכולים לעשות.
דפוסי מגדר עקב תרבות
דפוסי מגדר גם מכתיבים את הערך והפוטנציאל של האדם באותה תרבות. לדוגמה, ילדה שגדלה בתרבות מסורתית עשויה להאמין שהדרך היחידה העומדת לרשותה כאישה היא להתחתן ולגדל ילדים.
לעומת זאת, ילדה שגדלה בתרבות מתקדמת יותר עשויה, לפי הדפוסים המקובלים שלה, לעשות דברים אחרת לגמרי. היא עשויה להמשיך בקריירה בקולג', בכוונה לא להביא ילדים לעולם, או להחליט לא להתחתן.
רבות מההשפעות הללו גלויות, בעוד אחרות עדינות יותר. במובן זה, נציין כי גם שיבוץ תארים מגדריים באוצר המילים מציב נשים באופן שיטתי בעמדה משנית. אנו יכולים לראות זאת בדרך שבה שם הזכר הולך בדרך כלל לפני הנקבה.
כל ההשפעות הללו בחברה, לא מורגשות ככל שייראו, משפיעות על בניית הסכימה המגדרית של כל פרט. יתרה מכך, גברים ונשים כאחד מודעים היטב להשלכות של אי עמידה בנורמות המגדריות התרבותיות.
לכן, כאשר הם מוצאים את עצמם במצב של אי הסכמה חברתית על כך שהם לא מציגים את המאפיינים הצפויים בהתאם למינם, הם עלולים להרגיש לחץ לשנות את התנהגותם. הם חוששים שאם לא יעשו זאת, הם יתמודדו עם דחייה ממי שלא יאשרו אותם.
סטריאוטיפים מגדריים לפי תיאוריית סכימת המגדר
מכיוון שתיאוריית סכימת המגדר היא תיאוריה של תהליך ולא של תוכן, היא יכולה לעזור גם להסביר סוגים אחרים של תהליכים. למשל, אלה שדרכם סטריאוטיפים מגדריים מתבצרים חזק בחברה.
באופן ספציפי, סכימות מגדריות חזקות מספקות מסנן שדרכו ניתן לעבד את כל הגירויים הנכנסים בסביבה. זה מאפשר לאדם להטמיע בקלות רבה יותר מידע סטריאוטיפי. כתוצאה מכך זה מחזק עוד יותר את קיומם של סטריאוטיפים מגדריים.
במובן זה, וביחס להתפתחות מתבגרים, בם משער כי למרות שילדים יכולים לבחור בין מספר רב של גורמים הקשורים למין, דפוסי מגדר עדיין יובילו לכך שהאדם יאמץ דפוסי התנהגות התואמים את ההגדרה התרבותית של מה זה. פירושו להיות גבר או אישה, כמעט ללא ברירה בעניין.
תת-סכימה של הטרוסקסואליות
יתר על כן, הפסיכולוג מאשר שקיימת "תת-סכימה של הטרוסקסואליות". זה כנראה הוביל להתפתחות הסכמות המגדריות שאנו מכירים כיום.
למעשה, רוב החברות מתייחסות להטרוסקסואליות כנקודת ההתייחסות להגדרה של גבריות ונשיות. במילים אחרות, הנורמה בחברות רבות היא הטרוסקסואליות.
לפיכך, תת הסכימה של הטרוסקסואליות מרמזת שגברים ונשים שונים זה מזה. זה גם מרמז שאנשים מיניים (אלה שמזדהים עם המגדר שנקבע להם ומעבדים מידע דרך העדשה של סכימה מגדרית זו) נוטים להשתמש בסכמה זו באינטראקציות חברתיות.
הם יתנהגו אחרת כלפי אנשים מהמין השני, תלוי עד כמה הם מושכים.
חופש גדול יותר
בם האמין שסכימות מגדריות מגבילות את הגברים, הנשים והחברה בכלל. למעשה, היא האמינה שגידול ילדים משוחרר מהסטריאוטיפים והמגבלות הללו יוביל לחופש גדול יותר ולפחות הגבלות על הפעלת הרצון החופשי.
מבקרי התיאוריה של בם מצידם טוענים שהמחבר הציג יחידים פשוט כצופים פסיביים בפיתוח מזימות מגדריות. לדבריהם היא התעלמה מהכוחות המורכבים והמגוונים שתורמים לבנייה מגדרית.
