אהבה בעצם - סרט חג המולד קלאסי חדש

דצמבר הוא החודש של ארוחות ערב מפוארות, מפגשים, ועודפים. אבל זה גם החודש של הקלאסיקות והמסורות שחוזרות על עצמן שנה אחר שנה. אתה קונה עץ חג המולד, מקווה לזכות בלוטו, אוכל נוגט ונפרד מהשנה הישנה. כמו כן, אתה אוכל ארוחת ערב עם המשפחה שלך, שותה שמפניה, ולבסוף, אתה צופה באהבה בעצם... שוב.

נראה שסרטו של קרטיס הוא כבר מסורת חג המולד, קלאסיקה. זה הסרט "All I Want for Christmas is You" של מריה קארי שהולך לקולנוע. שנה אחר שנה, מאז עליית הבכורה בשנת 2003 הרחוקה כעת, Love Actually מחבקת אותנו עם סיפורי האהבה שלה מלאים ברוח חג המולד.

כן, יש הרבה סרטי חג המולד, אבל נראה ש- Love Actually הוא אהוב. זה הסרט היחיד שרבים, רבים רוצים לראות לפחות פעם בשנה במהלך חופשת חג המולד שלהם.

ריצ'רד קרטיס הצליח להרכיב צוות שחקנים מצליח ולשזור רשת של סיפורים המשקפים את שלבי האהבה השונים. הוא בנה מעין מיתוס חג המולד.

צוות שחקנים מעורר קנאה

ריצ'רד קרטיס זכה להצלחה כתסריטאי עם כותרים כמו "יומנה של ברידג'ט ג'ונס" (2001), נוטינג היל (1998) וארבע חתונות ולוויה (1994), כולן קומדיות רומנטיות. מעניין שבכולם כיכב יו גרנט. הוא בהחלט ביסס את עצמו כאחד ממלכי הז'אנר הזה בצעירותו.

גרנט עבד שוב עבור קרטיס בסרט Love Actually, סרט שהוא גם ביים. שחקנים מפורסמים נוספים כמו אמה תומפסון, אלן ריקמן, קולין פירת' וליאם ניסן, בין היתר, הצטרפו לקאסט גם כן.

קרטיס השיג משהו בלתי אפשרי. הוא הפגיש רבים מהשחקנים הבריטים של הרגע. לדוגמה, אלן ריקמן כבר נהנה מהכרה רבה במאה שעברה. ואפילו שחקנים חדשים יותר כמו קירה נייטלי כבר הבריקו בתחילת המילניום החדש.

כך גיבש קרטיס צוות שחקנים ידוע שבו בלטו כמה מכוכבי הקומדיה הרומנטית, במיוחד קולין פירת' ויו גרנט. הם די הבטיחו את הצלחת הסרט.

לכן, אין זה מפתיע ש- Love Actually שברה שיאי קופות. הסיבה לכך היא שרבים, רבים רצו לראות את סרט חג המולד של המאה.

עם זאת, הצלחתו האמיתית הגיעה הרבה יותר מאוחר, בעיקר בזכות מפה לאוזן ותוכניות טלוויזיה. איכשהו, הסרט הפך לסמל של רומנטיקה רוח חג המולד.

אהבה בעצם - קינוח נהדר

אנשים רק רוצים לשבת על הספה ולהירגע אחרי ארוחת חג המולד בשפע. רובם רק רוצים להוריד את הלחץ בכך שיש משהו ברקע שמחייה את רוח חג המולד אבל לא מכריח אותנו לחשוב... יותר מדי.

זה בדיוק מה ש- Love Actually מספקת בדמות קומדיה רומנטית, מתוקה ושנונה שמחממת ערב חורפי.

אכן, Love Actually לא רוצה שאנשים יחשבו יותר מדי ואינה מייגעת. זה מעלה יותר מחיוך אחד על הפנים שלך וגם מוביל אותך להיזכר בסיפורים שלך. מה הסוד? הוא מספר סדרה של סיפורי אהבה מנקודות מבט שונות.

הדמויות

יש את הנער הצעיר שחווה את אהבתו הראשונה ומרגיש אותה בעוצמה רבה. כמו כן, הנישואים שאחרי שנים רבות ביחד מתחילים להרגיש את פגעי השגרה והבגידה. בנוסף, יש את הגבר שמאוהב באשתו החדשה של חברו הטוב ביותר. סוף סוף, בין היתר, האוהבים שלמרות שהם לא מדברים באותה שפה, מצליחים להבין אחד את השני. יש אפילו ראש ממשלה רוקד שיעשה הכל כדי להשיג את האישה שהוא אוהב.

באופן דומה, יש את בילי מאק, המוזיקאי השטוף שמוסיף תו מוזיקלי קומי. כוכב הפופ הזה הוא דמות די חסרת כבוד בסרט.

כך, קרטיס הצליח להגיע לנקודות הנכונות עם סיפורי האהבה המגוונים ביותר. אבל בדיוק כשהכל נהיה מתוק מדי, עוד סיפור טראגי יותר או לא רשמי פורץ לתמונה.

כפי שניתן לראות, קרטיס הצליח למזג בין הנדוש, הטרגי והאבסורד והצליח לתאר כמה מההיבטים הרבים של האהבה. החלק המעניין הוא שהוא השתמש בשפה עממית. הוא שיתף סיפורים שלמרות שהם קצת מוגזמים, בהחלט מתחברים למציאות.

לדוגמה, יש גבר צעיר שלא מאוד פופולרי בקרב נשים בבריטניה. אבל אז הוא עובר לאירופה ומבין שהמבטא שלו לוהט שם. בנוסף, יש את הנישואים השחוקים בין אמה תומפסון לאלן ריקמן. ואז יש את הצעירה שאחיה המעורער בנפשו לא עוזב את זמנה לחיים משלה.

נכון שסיפורים אחרים הם קלישאות וסופרו שוב ושוב. כזה הוא המקרה של הצעיר שמאוהב באשתו החדשה של חברו. רוב האנשים בעידן הזה יחשבו את מעשיו קצת סטוקרים ולא רומנטיים.

שעות נוספות

כך, Love Actually הפכה לקלאסיקה של חג המולד שהיא היום. אבל זה גם הוביל את הקהל להחמיץ כמה ערכים עכשוויים בחלק מהסיפורים שלו.

זה בכלל לא אומר שהסרט הזדקן בצורה מחפירה. למעשה, המסר שלו נשאר פשוט וברור כפי שהיה במהלך הבכורה שלו. עם זאת, אם תנתחו את הסרט מנקודת מבט מעודכנת, תבינו את הדיאלוג הדל של הדמויות הנשיות. כמו כן, אין ייצוג של קהילת LGTB.

ככל הנראה, לקרטיס היה סיפור בין שני אנשים מאותו מין, אבל בסופו של דבר זרק אותו בגרסתו הסופית. אין ספק, אם Love Actually היה מצולם 15 שנים מאוחר יותר, היה לפחות סיפור אחד כזה. כמו כן, יהיה גיוון רב יותר ולנשים יהיה יתרון אחר.

במובנים מסוימים, נראה ששנת 2003 די רחוקה. למעשה, הסרט מראה כיצד נקודות המבט של אנשים השתנו מאז. כמו כן, איך מה שפעם חשבתם כנורמלי ואפילו רומנטי הוא מקור להרבה ביקורת היום.

אהבה בעצם - מסר אוניברסלי

למרות זאת, הסרט די רלוונטי לגילו והמסר שלו נשאר אוניברסלי. זה מראה שהאהבה נמצאת בכל מקום, בכל פינה. הוא חולק סיפורים רבים שהצופים יכולים להזדהות איתם. וזה בדיוק אחד המפתחות שלו. הקהל מתייחס לדמויות ברגשות שמקורם בשיח פשוט וטבעי.

אהבה למעשה מציירת סיפורים שבהם הרגשות חשובים. ולמרות שזה נראה לא סביר, זה פונה לאהבה באופן כללי; לתחושה הזו שכולם אוצרים.

אולי, המפתחות שלו הם האנושיות של הדמויות שלה, הקלילות של הקומדיה שלה, והאוניברסליות של המסר שלה שמתחיל ומגיע לשיאו בסצנות הקלאסיות של נמל התעופה. הסיבה לכך היא שהם שיקוף נאמנה של איך שדות התעופה נראים במהלך חופשת חג המולד: מקומות מעבר, מפגשים, חיבוקים ודמעות, בין היתר. זה, אולי, השתקפות הטובה ביותר של מהי אהבה בעצם.