תפוז שעון: ביהביוריזם וחופש

מה אפשר לומר על כתום שעון שלא נאמר בעבר? מה אפשר לומר על סטנלי קובריק? אתה יכול לבלות שעות על גבי שעות בדיבור על הסרט, הסוף שלו והניתוח הפילוסופי שלו. אי אפשר לי לסכם את חשיבות הסרט בכמה שורות קצרות. זה בלתי אפשרי עבורי להעמיק בכל הנושאים שהוא מציג. עם זאת, אני הולך לנסות להתקרב למשמעות הבסיסית של הסרט.

סטנלי קובריק הביא את הסרט הזה למסך הגדול בשנת 1971. עם זאת, במדינות רבות, הוא לא נצפה עד מאוחר יותר. הסרט ספג צנזורה ואיסורים. עם זאת, תפוז שעון עדיין הפך לקלאסיקה גדולה ונחשב כסרט פולחן.

תפוז שעון מבוסס על הרומן בעל השם של אנתוני בורגס. רומן זה נחשב לאחד הרומנים הדיסטופיים החשובים ביותר מבריטניה. עם זאת, בהתחשב עד כמה קשה לכסות את כל הניתוח, אני רק הולך להתמקד בגרסה הקולנועית. אחרי הכל, זה המוכר ביותר והוא קצת סוטה מהספר.

תפוז שעון הוא אומנות

אין ספק ש- A Clockwork Orange היא יצירת אמנות קולנועית. קובריק הצליח ליצור סרט שבו הוא השאיר את החותם האישי שלו. הצבעים, ההגדרות, המוזיקה... הכל ב- A Clockwork Orange מעוצב ונמדד עד המילימטר. מבחינה ויזואלית, אתה תהיה מוקסם ומרותק מההתחלה.

גם השפה ראויה לציון. הסלנג שבו השתמשו הגיבורים משלב מילים ממדינות אחרות, במיוחד רוסית. הסלנג הזה הומצא על ידי אנתוני בורגס, מחבר הרומן, והוא ידוע בשם נאדסאט. המוזיקה משחקת תפקיד מהותי. בל נשכח את השימוש בסינתיסייזרים ואת הנוכחות של מוזיקה קלאסית – במיוחד של בטהובן.

מגלה את אלכס של תפוז שעון

אלכס הוא הדמות הראשית. הוא בחור צעיר שמעריץ את בטהובן, אוהב אלימות ואינו יודע דבר על מוסר. תפוז שעון לוקח אותנו לעתיד דיסטופי שבו אלכס והיבשים שלו נהנים מאולטרה-אלימות. נראה שצעירי העתיד לא יודעים את גבולות האלימות. הם נהנים מזה וזו צורת הבילוי היחידה שלהם. אונס, שוד, מריבות... הכל הולך עבור אלכס והיבשים שלו.

אלכס הוא בחור צעיר שמונע על ידי אינסטינקט. הוא לא מסוגל לחשוב על ההשלכות של מעשיו או להבחין בין טוב לרע. נראה שאין שום סיבה או מוטיבציה להסביר את האלימות המולדת שלו. חוץ מזה, הוא מאוד משפיע והוא המנהיג של הדרגים שלו (חברים). לעולם שבו הוא חי ולמערכת היחסים עם הוריו אולי יש קשר להתנהגותו. עם זאת, בעתיד הדיסטופי הזה, נראה שצעירים מבלים את זמנם בביצוע פשעים ללא כל מטרה אחרת בחיים. זה גורם לנו להאמין שאולי לחברה יש משהו לעשות עם זה.

אלכס לא מתייחס לאף אחד טוב, אפילו לא לדריגים שלו, שבוגדים בו במהלך אחד מפשעיהם. אלכס הופך לרוצח צעיר, וכתוצאה מכך הוא נשלח לכלא. שם, אלכס מאבד את שמו ורוכש את זהותו החדשה כאסיר, והופך לאסיר מס' 655321. בכלא, אלכס מרגיש משיכה מסוימת לתנ"ך. אבל הפרשנות שלו לספר הזה שונה מאוד מהפרשנות המקובלת. אלכס מזדהה עם הסצנות האלימות ביותר. הוא רואה את עצמו כרומאי שמשתתף בהדגלת ישו.

טבעו של הרוע

בשל התעניינותו בתנ"ך, כומר הכלא מוצא חיבה מסוימת לאלכס. הוא רואה בו אדם צעיר שצריך לעזור לו. אף על פי כן, אלכס מתעב את הכומר, למרות שהוא מעולם לא חושף זאת. אלכס מתוודה בפניו ששמע על טיפול ניסיוני בשם לודוביקו שעוזר לך לצאת מהכלא במהירות. הוא אומר לו שהוא רוצה להשתתף בזה כדי להפוך ל"אדם טוב".

הסרט מבקש מאיתנו לשקול את הטבע האמיתי של הרוע. האם אלכס הוא רשע מטבעו? האם הוא רשע בגלל נסיבותיו? האם לחברה יש קשר לזה? יש הרבה שאלות שעולות כשאנחנו מכירים את אלכס. אבל יש לנו אפילו יותר שאלות כשאנחנו מתחילים לגלות מה הטיפול בלודוביקו.

המדינה, במאבקה למיגור האלימות, פיתחה טיפול ניסיוני שהופך אנשים "רעים" לאנשים "טובים". באמצעות הניסוי הזה, הם מסוגלים לא רק להוריד את שיעורי האלימות, אלא גם לקבל אנשים פרודוקטיביים ושימושיים יותר. הם גם מורידים את עלויות המאסר. במציאות, הטיפול הוא לא יותר מאסטרטגיה ממשלתית. זו לא יותר מאשר דרך להפוך את אותו חלק מהאוכלוסייה שרק מייצר עלויות שימושי יותר. האם האנשים שמנסים להפוך את אלכס לטוב הם באמת רעים?

חופש בכתום שעון

הממשלה מאמינה שכלא אינו מקום לשיקום. במקום זאת, זה הופך אנשים לאלימים יותר. הטיפול בלודוביקו מבטיח לשנות את בני הנוער הללו ולשנות את התנהגותם האנטי-חברתית להתנהגות הולמת ומקובלת חברתית. טיפול זה מבוסס על התניה קלאסית בסגנון הגירוי-תגובה הטהור ביותר של הפבלוב. אלכס נכנע לטיפול והופך לאיש טוב.

כל זה מוביל אותנו לשאלה האם אלכס איבד את חירותו או מרצונו החופשי. אלכס לא בחר להיות טוב. הטיפול מתנה אותו עד כדי כך שהוא לא מסוגל להגן על עצמו. הוא הופך לא מסוגל לעשות את מה שהוא באמת רוצה לעשות. זה לא אפשרי עבורו לגעת באישה, להגיב לעלבון או להימנע ממצבים משפילים. זה לא מרצונו, אלא בשל השפעות הטיפול.

תפוז שעון הוא מחקר על אלימות. ישנה אלימות הקשורה להתנהלות המינית של הגיבורה, אלימות לשם אלימות ואופי האלימות. אבל מי הכי אלים? האם מעשי המדינה אינם אלימות? נזכיר שבסרט אנו רואים כיצד נשללים מהאסירים את כל חירותם. הם נשללים מזהותם ונתונים למצבים אלימים. הטיפול בלודוביקו מסוגל לנטרל את אלכס לחלוטין, ולהפוך אותו לבובה של המדינה. הוא משמש רק למען האינטרסים שלה ולקידום שלה. היא מאפשרת מעין אלימות מותרת, במסווה של משהו מקובל חברתית.

המדינה והאלימות

אלכס מסוגל לעזוב את הכלא, המקום הזה שגזל ממנו את חירותו. עם זאת, הוא עוד פחות חופשי עכשיו. הכל נראה מאוד פרדוקסלי ב- A Clockwork Orange. לא רק שהוא מאבד את חירותו כשהוא יוצא מהכלא, אלא שהוא גם צריך להתמודד עם עברו. הוא יחיה חיים מיוסרים. חבריו הוותיקים, לעומת זאת, שומרים על דרכיהם האלימות. עם זאת, עכשיו זה מוצדק ומותר: הם הפכו לשוטרים.

למדינה יש כל כך הרבה כוח שהיא מפעילה אלימות על יחידים, הופכת אותם לבובות ומשתמשת בהם לפרסום. נראה שאלכס כבר אינו אדם רשע. עכשיו הוא קורבן. האם אלכס הוא אותו אדם עכשיו שהוא לא מסוגל לקבל את ההחלטות שלו? התנהגותו בעבר לא הוגבלה על ידי מוסר, אבל האם מוסר קיים בהקשר של הטיפול בלודוביקו? הסרט פותח את הדלת להמון הרהורים, כל כך הרבה עד שבלתי אפשרי עבורי לסכם אותם במאמר אחד.

תפוז שעון הוא, ללא ספק, אחד הסרטים הגדולים אי פעם. זה מפואר מבחינה ויזואלית, אגרסיבי, מעורר מחשבה ומהפנט. החותם שלו כל כך חזק שהוא התנה את חלקנו באותה מידה שהטיפול בלודוביקו התנה את אלכס. עד כדי כך שבכל פעם שאנחנו מאזינים ליצירה של בטהובן, קשה לנו מאוד להימנע מלחשוב על הסצנה מתוך A Clockwork Orange.