מוות סביב הלידה - איבוד התינוק במהלך ההריון

זו המשאלה של כל הורה שהתינוק שלו יהיה בריא. למרבה הצער, זה בלתי אפשרי כאשר מתרחש מוות סביב הלידה. תוצאה בלתי צפויה זו נובעת בדרך כלל מסיבוכים שעלולים להיווצר במהלך ההריון.

הורים צריכים לעבור דרך של התאוששות רגשית וליצור מחדש אשליות עתידיות חדשות כאשר זה קורה. הסיבה לכך היא שזו חוויה שמכניסה שקע עמוק בנפשו. אכן, הזיכרון שלו נשאר לעד בלב ההורים אבל ישנה אפשרות לצאת מהכאב ולבנות אפשרויות חדשות.

השינויים הגופניים באישה ומוות סביב הלידה

הריון כרוך במסע של הכנה פיזית ורגשית. יש הוכחה לכך שהמוח של אמהות משתנה בתקופה זו. הסיבה לכך היא שהגוף מתכונן לתת מענה לצרכיו של הילד. על פי מחקר שפורסם ב-2010, האם יוצרת קשרים עצביים חדשים באזורים ספציפיים במוח במהלך ההיריון.

ההיפוקמפוס, מבנה מוחי המווסת רגשות, הוא ביניהם. זה גם מגביר את הייצור של כמה הורמונים כגון פרולקטין (לקידום ייצור חלב) ואוקסיטוצין (להרפיית המערכת הפאראסימפתטית). זה קורה במטרה להפחית את החרדה של האם ולקדם צירים במהלך הצירים.

חקירות שונות ניסו לקבוע את השפעת הלחץ על האם והעובר. בהקשר זה, חוקרים קבעו כי מתח אימהי במהלך ההיריון עלול להשפיע על ההתפתחות הרגשית וההתנהגותית של ילדה. אפילו עד תחילת הבגרות.

אירועי חיים מלחיצים בשליש הראשון של ההריון מגבירים את הסיכון למוות סביב הלידה (Nepomnaschy et al., 2006) או לחוות שינויים מולדים (Izquierdo and Ximenez, 2019).

מצב חרדה מתמשך במהלך ההריון גורם לשינויים גופניים בילד. במיוחד במעגלים במוח האחראים לשליטה בתגובות הלחץ.

מתח אימהי יכול לנבוע מדברים רבים: ליקויים פסיכו-סוציאליים, סיבוכים במהלך ההריון, מחלות פסיכיאטריות, חוסר איזון רגשי וכו'. לפיכך, העובר יגיב בהסתגלות או יהפוך לפגיע מאוד.

בהתחשב באמור לעיל, עדיף שהאם, ההקשר העיקרי של ההריון, תהיה בסביבה שבה היא מרגישה נתמכת ומוגנת. הקשר בטוח ומובנה משפר את תהליך ההיריון. הוא משמש כמגן מפני סיבוכים פיזיים ופסיכולוגיים עתידיים.

האם הריון משפיע על בריאות הנפש של האם?

בניגוד לקהילה המדעית של המאה הקודמת, לאמהות אין גורם מגן על הבריאות הפסיכולוגית של נשים, לפחות על פי איזקוויירדו ושימנז (2019). למעשה, העדויות המדעיות המעודכנות ביותר מדגישות שתהליך ההריון, ומה כרוך באימהות, יכול להפוך לכר פורה לחוסר הסתגלות פסיכופתולוגית. להיות אמא מרמזת על שינויים פיזיים, קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים חזקים כבר מההתחלה.

אמהות אמורה לגרור אושר והגשמה מוחלטים. גישה מוטה זו יכולה לבודד את הנשים שאינן חוות את התהליך בצורה זו, אף אחת מהן. הסיבה לכך היא שאמהות לרוב מלחיצה, והצגת רק את הצד הטוב לא ממש עוזרת.

המסע יכול להיות מורכב, בהתאם לנסיבות של כל אישה. חוסר תמיכה סוציו-אקונומית, מחלות, בעיות ביחסים עם בן/בת זוג או רגשות של חוסר ביטחון, אשמה או עצב הם חלק מהסיבות שמסבכות את האמהות.

לפי Navarro ושותפיו (2008), הפתולוגיות הנפשיות הקיימות ביותר אצל אמהות בשלב הלידה הן הפרעות רגשיות, דיכאון והפרעות חרדה.

בהקשר זה, המועצה הכללית הספרדית לפסיכולוגיה פרסמה לאחרונה כי אחת מכל חמש נשים סובלת מהפרעות נפשיות במהלך התקופה הסב-לידתית. כמו כן, קיים מחסור בטיפול פסיכולוגי מיוחד במערכת הציבורית לטיפול ולמניעת התפתחות של הפרעות אלו. לפיכך, יש צורך דחוף להגדיל את ההשקעה בבריאות הנפש של האם.

ההשפעה הפסיכולוגית של מוות סביב הלידה

מוות סביב הלידה הוא רק אחד מסיבוכים רבים שיכולים להתרחש במהלך ההריון. לפי הסטטיסטיקה, שיעור ההפלות הספונטניות עולה עם גיל האם, והוא נמוך מ-15% מתחת לגיל 35, 25% בין הגילאים 35 ל-40, ויותר מ-50% בנשים מעל גיל 40.

בנוסף, יותר מ-80 אחוז מההפלות מתרחשות לפני 12 שבועות. ביותר מ-60 אחוז מהמקרים, הם נובעים משינויים בכרומוזומים של העובר. יתר על כן, לתהליך האבל הפסיכולוגי על מוות סביב הלידה יש מספר שלבים:

• הלם. המאפיין העיקרי כאן הוא בלבול ודכדוך מול מה שקרה. הכחשה ותחושות מעורבות של חוסר מציאות שכיחות.
• געגועים. זה מתבטא באמצעות רגשות עזים של אבל וחרדה. זעם עז בולט מבפנים, יחד עם חוסר הביטחון והכאב הנגרמים מהפרידה.
• חוסר ארגון. המוח פולש על ידי מחשבות קבועות על האובדן בשלב זה. יש הרהורים נואשים וחוסר תקווה. לפיכך, החזון לעתיד מדכא את האדם.
• ארגון מחדש והחלמה. שחזור המציאות מתחיל במשמעות חדשה מול ההיעדר. האובדן משתלב ברמה הרגשית והרגשות מרגיעים. המוח נפתח להקרנה של העתיד. זה לא אומר שאדם שוכח. עם זאת, הם יכולים להתחיל חיים פונקציונליים יותר.

מתגבר

זה נפוץ ש"אפקט יום השנה" מתרחש ברגע שאדם מתגבר על תהליך האבל. כלומר, ההחמרה הרגשית החולפת החופפת לתאריכים מיוחדים - יום האובדן או מועדי הלידה המשוערים.

כמו כן, חשוב לציין שכל אדם חווה את תהליך האבל בדרכו הייחודית והאינטימית. אין לצפות לאותה תגובה אצל כל אלה שחווים חוויות כואבות שכאלה.

כל הורה צריך את קצב ההתמודדות שלו עם האובדן. אין כללים כתובים לגבי הזמן המשוער להתגבר על מותו של ילד. לפיכך, תהליך הריפוי הרגשי יקבל צורה ודרך משלו בכל פרט.

פסיכותרפיה, המפתח לריפוי

על פי עדויות אמפיריות, היעדר גישה פסיכולוגית כאשר האם חווה קושי מסוים יכול להיות השלכות שליליות על ההתפתחות הפיזית והנוירולוגית של תינוקה. לדוגמה, הפרעת דיכאון אצל האם נקשרה להפסקה ספונטנית של הריון, פגים, משקל לידה נמוך, לידה מכשירנית ו/או דימום.

לאחר שהתינוק נולד, הספרות מזהה מספר השלכות: מוות פתאומי, פיגור בגדילה, הידרדרות גופנית, קוליק, עצבנות, הפרעות קשב, הפרעות התנהגות או עיכוב בשפה, בין היתר.

התערבות פסיכולוגית היא בעלת חשיבות בלתי ניתנת לערעור מכיוון שלבריאות הנפשית של האם יש השפעה ישירה על התפתחות העובר. פסיכותרפיה יכולה לעזור להתגבר על אבל על אובדן ילד, להתמודד עם דיכאון לאחר לידה או דיכאון במהלך ההריון, להתמודד עם הפרעות חרדה ולחץ פוסט טראומטי, לנטוש התמכרויות ולמנוע סיבוכים במהלך ההריון, בין היתר.

הטיפול מספק אסטרטגיות פסיכולוגיות למי שסובל מכאב. זהו גם אמצעי מניעה חשוב להימנע מהתפתחות של הפרעות נפשיות סביב הלידה, זיהוי גורמי סיכון מראש ופעולה על פיהם. מעל לכל, פסיכותרפיה היא הדלת לתקווה כשאתה מאמין שאין מוצא.