אני כבר יודע לאן אני הולך ולאן אני לא צריך לחזור
לכולנו יש חלל בלב, אזור לא נחקר שבו אנו נסוגים במוחנו אך לעולם לא נוכל לחזור אליו באופן אישי. יש מקומות, הגדרות, אנשים ודברים המעוגנים בעבר שלנו ובונים את מי שאנחנו. אלו חוויות, אהבות אבודות, תסכולים, אכזבות ואושר עצור שלעולם לא נקבל בחזרה.
כמה פעמים הרגשת אבוד? חוסר התמצאות זה משהו שנחווה פעמים רבות, כי שום דבר בעולם הזה לא בטוח. אבל התחושה הזו של אובדן פנימי גם מאלצת אותנו להמשיך להתקדם, להמשיך ללמוד.
החיים רגילים להציב מכשולים בדרכנו, אבל הגבולות האמיתיים נכפים על ידי עצמנו. אל תקשה על עצמך. אם משהו פוגע בך, שוחק אותך והורס אותך מבפנים, שבור את החומה הזו וקבע את המטרה שלך לא לחזור לזה לעולם.
מה שחשוב באמת הוא לדעת לאן לא כדאי לחזור. לפעמים, מרחק הוא התגובה היחידה לאומללות שלנו, וכל צעד שאנחנו עושים בכיוון ההפוך הוא צעד לקראת הצמיחה האישית שלנו. עם זאת, כדי לנהל את המטרה הזו, אנחנו צריכים אומץ רב...
אני כבר יודע לאן אני הולך
לדעת לאן אנחנו הולכים לא אומר שיהיה לנו יעד קבוע. אנחנו מדברים על מטרות, פרויקטים, ומעל הכל, גילוי עצמי. על לדעת מה זה שמגיע לנו ומה אנחנו לא מוכנים לחוות שוב, על לדעת להציב גבולות לצמיחה האישית שלנו.
במהלך חיינו, תמיד צריך לבוא רגע שבו נפסיק להרגיש צורך להיתקל ב"אני" שלנו כדי ליצור את עצמנו. תשוקה יוצרת מחשבה ומחשבה היא נשק רב עוצמה שימשיך להנחות את דרכנו האמיתית.
אם נחשוב באמת על השאלה אם אנחנו יודעים לאן אנחנו הולכים, התשובה היא לא. מי יודע מה מחכה לנו מחר? אנחנו יודעים מה יש לנו כאן ועכשיו, אבל מחר הוא לא יותר ממים שעוברים לנו בידיים.
אדם יודע לאן הוא הולך כאשר הוא מרגיש בטוח בעצמו והניסיון לימד אותו את החשיבות של להיות אמיץ וסבלני. דברים טובים מגיעים לאלו שמחכים.
אדם יודע לאן הוא הולך כאשר הוא בוטח, כאשר יש לו ראש פתוח, ומתי הוא יודע כיצד ליצור אינטואיציה למציאות. אדם יודע לאן הוא הולך כאשר הוא מציע לעצמו את מה שמגיע לו ומאפשר לעצמו את מה שהוא צריך.
אדם יודע לאן הוא הולך כאשר הוא מפסיק להאמין שהחיים חייבים להיות מושלמים כדי להיות נהדרים. אדם יודע לאן הוא הולך כאשר הוא מגלה למה הוא מסוגל.
התגליות האלה לא מתגלים בן לילה. זהו תהליך, נתיב ללכת בו לאורך כל פרק הזמן שאנו מכנים חיים, שבו עלינו ללכת תמיד בכיוון אחד: קדימה, להשאיר מאחור את המקומות, ההגדרות והאנשים שאסור לנו לחזור אליהם.
מקומות שאין להם חזרה, לבבות שאסור לחזור אליהם
אם לא תשחרר את העבר, באיזו יד תשתמש כדי לתפוס את העתיד? לפעמים יש צורך להפנות את עינינו לעבר כדי שנוכל לשים מרחק רב בינינו לבין האדם שפגע בנו, אותה חוויה שגרמה לנו להשתנות, או אותה מקומות שמחזירים אותנו לעבר שאנחנו כבר לא מזדהים איתו.
אומץ אמיתי זה לא להרפות מהאנשים שפגעו בנו; זה עניין של ללמוד לשחרר את החלק הזה ממך שנשאר איתם.
עם זאת, לא קל לעשות את הצעד הזה ולהגיד לעצמנו שאנחנו לא הולכים אחורה. הפעולה של עזיבה, של נטישה, של התרחקות ממישהו או משהו פירושה יותר מכל ניתוק קשר, בין אם זה משפחה, רגשות או חברות. כך או כך, תמיד יש סוג של כאב רגשי.
שחרור ממישהו או משהו הוא התרחקות לא רק מאותו אדם, אלא גם מאותה זהות שיצרנו מהימצאות עם אותו אדם בפרט. פעולת העזיבה מרמזת גם לבוא במגע עם עצמנו שוב כדי שנוכל לרפא את הפצע הזה, להמציא את עצמנו מחדש תוך כדי התקדם. גדל.
כאשר הקשר נשבר ופצע מחלים, הדבר מרמז לא רק על למידה, אלא גם על שינוי פנימי. לעזוב משהו זה להפסיד, אבל לפעמים ההפסד הזה יכול להיראות גם כרווח, כצמיחה אישית.
בזמן שאתה מוצא את מה שאתה מחפש, היה שמח עם מה שיש לך. החיים הם מסלול מרגש שבו עלינו לפעמים להשאיר מאחור מקומות שעדיף לעולם לא לחזור אליהם.
