בלי גבולות, לא תשמע תודה או שאני מצטער
אל תציב גבולות לסבל שלך. מותח אותו עד כדי כך שהוא ימשך לאורך כל הכביש המהיר, רק כדי להסתובב בחזרה אליך. היזהר, יהיה לזה אפקט בומרנג חזק מאוד! זה חוזר לחנוק אותך, להטיל עליך אשמה, לשתק אותך. אל תציב גבולות לאנשים סביבך. תהיה אישה טובה, עובדת מודל.
תמתח את סבלנותך עד הקצה, כי תמיד לימדו אותנו שהקרבה קשורה לסגולה. למרות שזה מרמז על התעלמות מהחיים שלנו ומהרצונות שלנו. אתה יכול לבחור בזה. אל תציבו גבולות, אבל דעו שלעולם לא תקבלו "תודה" או "אני מצטער" על כך. אנשים יתרגלו לראות אותך בתפקיד מסוים. הם לא יאמינו שמגיע לך כבוד על כל מה שאתה עושה, על המשמעות מאחורי המאבק האישי שלך.
התוצאה הישירה של סובלנות של דברים שפוגעים בך, מילים עמוסות בכוונות רעות, מכות, התעללות ורשלנות היא לא אחרת מאשר להפוך לטרף המושלם לכל מיני טורפים.
המחיר של אי הצבת גבולות
אף אחד לא מאשים אותך שאתה סובל מאיזושהי התעללות. אבל כמה אנשים שעברו כל כך הרבה חושבים שהם פשוט שקי אגרוף.
אתה תחשוב את זה לפחות, אם לא תצליח למצוא את הכוח להתקדם לבד. אתה תמיד יכול לתת את נשימתך האחרונה ואת הזעם החבוי בין געגוע האנחות שלך. כמו כן, אתה יכול לעשות את המאמץ האחרון שלך כדי לעזור למישהו אחר להשיג את המטרות שלו.
אף אחד לא מאשים אותך על כך שהגעת למצב זה של עוני רגשי, על כך שאתה מרגיש שכל רמזי הקסם והיצירתיות בתוכך נבלעו בנסיבות שלך. אבל, אם אתה עדיין חי מספיק כדי לשים לב שאתה נמצא כרגע בתוך המצב הזה, אולי עדיין יש לך סיכוי לקחת צעד אחורה ולעצור מצבים מסוימים.
אולי עדיין יהיה לך זמן לא לנתק קשרים עם מערכות יחסים מסוימות ולחסל אותם מהשורש. אתה עלול למצוא את עצמך בנקודה המופלאה של הדרך שבה אתה יודע שאף אחד לא בא להציל אותך. עם זאת, אתה גם מודע לכך שאתה לא צריך הצלה. עדיין יש לך זמן לבצע "ריפוי מפורש" של הסביבה המקיפה אותך. ניקוי רעלים חברתי, עשיר בויטמינים וללא תוספים מחמצנים אנושיים.
החשיבות של הצבת גבולות
לא חסרים פסיכופתים בעולם הזה. למרבה הצער, לפעמים קשה מאוד לזהות אותם. פעמים אחרות לאנשים האלה פשוט יש צללים עמומים עם כמה תכונות פרוורטיות. שלא בצדק, לעתים קרובות, אנשים בעלי אופי חזק זוכים ליחס גרוע יותר מפסיכופתים.
לפיכך, המחיר של אי הידיעה להציב גבולות הוא גבוה מאוד. עלות זו גדלה כאשר אנו מסרבים לראות את המציאות לפנינו. כאשר איננו יודעים כיצד לאתר את העבירות ו/או להתעמת איתן בזמן. הריח של הפחד שלך מנטישה, של הביקורת או הסטיגמות הופך לבעל ברית הטוב ביותר של אלה שלא מהססים להפוך את החולשה שלך לשריון שלהם כדי לרכך את מכות החיים.
יש כל כך הרבה סוגים של אנשים, כל כך הרבה מורכבויות ביחסים אנושיים. אי אפשר יהיה להבין מדוע חלקם עובדים בצורה מסוימת ואחרים לא. אם הכל היה דבק בתסריט או בתוכנית אלוהית, איזה מעט חסד וחוש היה לכל דבר!
עם זאת, נראה כי דפוסי מערכת יחסים מסוימים חוזרים על עצמם שוב ושוב. אנחנו מתבוננים בהם, נלחמים בהם וסובלים דרכם. אלה מאופיינים במערכת תקשורת שבה לחלק מהאנשים אין קול. דפוסי זוגיות שבהם מישהו לא שם גבולות, גם אם זה אומר אומללות עבורו.
מערכות יחסים שבהן אדם אחד שולל את זכותו לחשוב על עצמו תחילה. המחיר של אי הצבת גבולות לדרישות, להתפכחות של דעות לא רצויות ולנימוסים רעים הוא שלעולם לא תקבלו ולו מחווה קלה של נימוס.
לעולם אל תצפה ל"אני מצטער" או ל"תודה" ממישהו שחרג את גבולות ההתעללות הרגשית איתך לפני זמן רב. מילות אדיבות ותודה אלו יוענקו למישהו אחר. מישהו שאולי בלי לעשות דבר, כבר זכה ב"מנה האחרונה" מכל השבחים שלו.
זה אולי רגע טוב לשחזר את העור שלך. תן לעצמך להיות האדם הראשון שאתה מחשיב בתוכניות שלך והראשון ברשימת האנשים שאתה יכול לשמח. אתה עדיין יכול לתת הרבה הפתעות. דעו להציב גבולות לסובלנות שלכם. הכחיש את העולם מהלחי השנייה שלך והצב יתד מתכת על הגבולות שלך כמו גם על המגבלות שלך. לעולם אל תצפה ל"אני מצטער" או "תודה" ממישהו שנתן לך ליפול על הברכיים כדי שיוכל להישאר עומד. לא מגיע להם.
