בת יקרה: את לא צריכה להיות "ילדה טובה"

בת יקרה, את לא צריכה להיות ילדה טובה. את לא צריכה להיות ילדה צייתנית, מתוקה. תהיה מה שאתה רוצה, מצא את הקול שלך, למד לצחוק בקול רם, לרוץ, לראות את הכוכבים ולדעת שאתה יכול להגיע לכולם...

ילד יקר, שאף אחד לא יגיד לך שאתה נראה מכוער כשאתה כועס, אל תיתן לאף אחד לגדר אותך ואת החלומות שלך.

אולי זה נראה לך מובן מאליו וכל כך הגיוני, אבל זה משהו שהתרבות שלנו מתקשה לזעזע. הנה דוגמה מלפני לא מזמן...

בתיאטרון בלובן הייתה הקרנת אחר הצהריים של "אישה פלא" לנשים בלבד. השתתפו בו אינספור בנות.

אז רשת התיאטרון הזו החליטה לתת תיק עם הכיתוב "דברים מגניבים בפנים". זו הייתה תחבולה טובה והתיאטרון, כצפוי, התמלא.

עם זאת, מה שהכיל אותו שקית מסתורית של דברים מגניבים כביכול הוא למרבה הצער בלתי נשכח מהסיבות הלא נכונות. כשהבנות פתחו את החבילה הן מצאו מטליות כלים, נוזל לניקוי חלונות, כדורי הרזיה ומברשת ניקוי.

החדשות ממשיכות להדהים את העולם, גוררות כל מיני הערות וביקורת מתחשבת כמעט מכל תחומי החיים.

אנחנו מכירים את המציאות הזו טוב מדי. עם זאת, יש לומר גם שיש מציאות נסתרת אחרת, בלתי בולטת וכמעט בלתי מורגשת.

אנחנו לא רואים את זה כל כך בקלות כי בלי ששמנו לב, זה יוצא בשפה שלנו, איך שאנחנו מדברים אל בנות ובנים, מכריח אותם להיכנס לתבניות תרבותיות.

הילדה הטובה, הילדה השקטה

ילדה טובה נשארת בשקט בפינה, שמה לב לכל מה שמסביב אבל בשקט דיסקרטי. בינתיים, בדמיונה, הנערה הצייתנית בורחת לעולם הפרטי הקטן שלה, עצום ופרוע, יוצאת להרפתקאות בסתר.

המבוגרים שעוברים על פניה משבחים את שערה היפה, את השמלה ואת פניה הקשובות. "כמה טוב היא מתנהגת", הם אומרים להוריה מבלי לפנות לילדה בעצמה. הם אף פעם לא שואלים אותה ממה היא מתלהבת, מה היא לא אוהבת, מה היא אוהבת לקרוא, מה החלומות שלה.

למרות שאנחנו כמעט לא שמים לב לזה, אנחנו מוערכים ומתויגים מהיום הראשון שלנו בעולם הזה. שפה לא הוגנת טבועה במוח שלנו כבר בגיל 9 חודשים.

זה אולי נראה צעיר מאוד, אבל כפי שמסבירה לנו "תיאוריית הנפש", זה הזמן שבו הילד מתחיל לשלב התנהגויות חברתיות, לחקות וגם לפרש, לאט לאט, את התנהגותם של מבוגרים.

אם כבר בשלב מוקדם מאוד אנחנו מחזקים את הפסיביות, הציות, השתיקה ואת ערך המראה הפיזי אצל בנות, נעצב את היכולות הטבעיות שלהן לפי מה שאנחנו רוצים.

מסיבה זו, פסיכולוגים, מורים ומחנכים שונים, כמו אלפונסו מונטוורי, קוראים לנו ליישם חינוך ללא שיפוטיות ותוויות מגדר. חינוך שמעצים את האנושיות ואת הטוב המולד של ילדים, כמו גם את הערך של סקרנות ללמידה ולידע עצמי.

בן יקר, אתה לא צריך להיות "חזק"

דיברנו על "הילדה הטובה". כעת, הגיע הזמן להיזכר בנערים הרבים שעכשיו הם בוגרים ואשר גדלו עם דגש כבד על בלימה רגשית ושליטה עצמית. רגשות ורגישות היו אמורים להיות מתוקנים בדיוק כמו שיניים עקומות היו צריכים להיות מתוקנים עם סמכים.

הדמעות, בינתיים, מיועדות לבנות ולכן עדיף לעצור אותן אם נולדת בן, כי אתה צריך להיות חזק, אתה צריך להיות מסוגל להתמודד עם הכל ולעולם לא להיכשל.

גם כאן, בעולם הנערים הצעירים, יש בעיות גדולות. למעשה, לאחרונה פורסם מחקר שהוכיח משהו שכולם, הורים ומחנכים כאחד, צריכים לקחת בחשבון: המוח של הילד הזכר הרבה יותר רגיש ובעל עמידות נמוכה יותר ללחץ מאשר בנות.

לכן הוא זקוק לחינוך עם הרבה תמיכה רגשית, ביטחון והגנה.

שימו לב איך אתם מתייחסים לילדים

כל זה אמור לגרום לנו לחשוב קצת יותר על אותן מחוות קטנות מרומזות לפעמים שאנו נותנים "להחליק" בהתנהלות היומיומית שלנו עם ילדים קטנים.

לדברים כמו "את חייבת להיות ילדה טובה" או "בנים לא בוכים" יש השלכות מרחיקות לכת.

אגב, יש כיום אנשי מקצוע לצמיחה אישית המאמנים נשים להפוך למנהיגות בתחומים שונים של החיים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים.

הם שמו לב שנשים השואפות לתפקיד גבוה בפוליטיקה או בעסקים תופסות את עצמן כאנשים "אנוכיים" בהתחלה.

לשבור את דפוס החשיבה הזה כדי להראות להם שלהלחם על מה שרוצים זה לא אנוכיות אלא זכות... זה ללא ספק החלק הקשה ביותר.

כי להיות "טוב" לא אומר להיות צייתן או קונפורמיסטי. להיות "טוב" פירושו באמת להיות אמיץ, ולצאת לדרך להשיג את מה שאתה רוצה, לא משנה אם אתה גבר או אישה.