שלושה סיפורים על קנאה
שלושת הסיפורים הללו על קנאה נוצרו במטרה מוגדרת: לגרום לכולם לראות את הביטויים וההשפעות של הרגש המטורף הזה. למען האמת, אנשים רבים מאמינים שקנאה הייתה הסיבה לרצח הראשון בהיסטוריה הקדושה. קין הרג את הבל כי הוא לא סבל שאלוהים מעדיף אותו. למעשה, יותר מסתם סכסוך או אפילו מלחמה התעורר בגלל הקנאה שאיתה מתמודדים אנשים רבים.
לרצות את מה שיש לאדם אחר זה לא בהכרח שלילי. זה עשוי להניע אותך לעבוד קשה יותר כדי להגיע למקום שבו הם נמצאים. עם זאת, כשזה מגיע לקנאה, זה שונה. הרגש הזה די שלילי ואוכל אנשים מבפנים. בכנות, רוב האנשים (אם לא כולם) חשו קנאה לפחות פעם אחת בחייהם. זה מתרחש כאשר זהותו של אדם אינה מבוססת היטב, וכתוצאה מכך, הוא מתמקד במה שחסר לו וממשיך להשוות את עצמו למוצרים של אנשים אחרים.
עכשיו, אפשר לרפא את עצמך מהרגש הנורא הזה. ישנן שתי דרכים לעשות זאת. ראשית, תרגול חמלה. כל אדם בודד בעולם מתמודד עם בעיות ושדים פנימיים, מכיוון שיש להם סבל משלו. יתר על כן, טוב גם להפנים את העובדה שרוב האנשים עבדו קשה מאוד כדי להגיע למקום בו הם נמצאים כעת. ברגע שתבינו זאת, תראו שגם אתם צריכים לעבוד קשה כדי להשיג את התוצאה הרצויה. אף אדם מצליח מעולם לא הגיע לנקודה הזו ללא התמדה.
"קנאה היא האומנות לספור את הברכות של הבחור האחר במקום את הברכות שלך."
-הרולד קופין-
עם זאת, במאמר זה, אנו הולכים לספר שלושה סיפורים על קנאה שיכולים לספק לך שיעור טוב מאוד לחיים.
1. "הטווס", הראשון מבין שלושת הסיפורים על קנאה
פעם, טווס זכה להערצה עמוקה על ידי בעלי החיים האחרים. כל יום, בדיוק כשהשמש התחילה לעלות, הוא טייל בשדות והציג את הנוצות המדהימות שלו. כולם תמיד חיכו לרגע שבו יפרוש את זנבו ויחשוף את כל היופי הזה שיש בתוכו.
יתרה מכך, הסיפור אומר שיום אחד הגיעו למקום זרים. כולם קיבלו אותם באדיבות רבה. חבורת הינשופים דיברה ודיברה עד מאוחר מאוד בלילה. לפתע, אחד הינשופים אמר לאחרים שהוא ראה פסיון זהוב יפהפה בקרבת מקום. זו הייתה הציפור המלכותית ביותר שראה בחייו. האחרים הסכימו איתו.
תרנגול הודו הקשיב לשיחה והוא לא האמין. הוא היה בטוח שלפיו שלפסיון הזהב יש פגמים שהינשופים התעלמו מהם. בגלל זה, למחרת בבוקר, הוא הלך לחפש את החיה הזו, כי הוא רצה לראות אותה במו עיניו. למרבה הצער, הוא הלך לאיבוד ביער ואף אחד לא שמע ממנו שוב.
זהו אחד מאותם סיפורים על קנאה שמלמדים עד כמה חסר תועלת לנסות להפיל אחרים כדי לגרום לעצמך להרגיש טוב יותר.
"אל תעריך יתר על המידה את מה שקיבלת, ואל תתקנא באחרים. מי שמקנא באחרים אינו משיג שקט נפשי."
-בודהא-
2. "מי יותר גרוע?", הסיפור השני מבין שלושת הסיפורים על קנאה
עכשיו, הסיפור הזה מספר שפעם, הייתה ארץ רחוקה שבה המלך רצה לדעת אם קנאה או קמצנות גרועים יותר. הוא המשיך לקרוא לגברים הכי קנאים וקמצנים בארץ כדי לברר את התשובה לשאלתו. ברגע שהגברים האלה היו מול המלך, הוא אמר: "כל אחד מכם יכול לבקש ממני מה שתרצה אבל אני אתן כפול לאדם שלידך."
האיש הקמצן הרגיש מאוד לא בנוח. אם יבקש, הוא גם היה נותן. משהו דומה קרה לאיש הקנאי. כתוצאה מכך, האיש הקמצן אמר שהוא לא רוצה כלום. אם המלך לא נתן לו כלום, גם האדם שלידו לא היה מקבל כלום. ואז, הגיע תורו של האיש הקנאי, הוא אמר, " בבקשה, אני רוצה שתוציא את אחת מעיניי."
זהו אחד הסיפורים החשובים ביותר על קנאה. כפי שאתה יכול לראות, יש אנשים שמרגישים קנאה עד כדי כך שהם מוכנים לסבול אם זה אומר שאדם אחר יסבול אפילו יותר.
3. "סיפור הסרטנים"
היה דייג שמכר סרטנים ליד החוף. היו לו שני דליים שבהם נחו החיות. עם זאת, אחד הדליים היה מכוסה, בעוד השני לא היה מכוסה. איש לא שם לב לכך עד שאישה הגיעה לראות את הסחורה והיתה סקרנית לגבי ההבדל. היא חשבה שאולי החיות היו באיכות שונה. לאחר מכן, היא שאלה את הדייג על הסיבה למצב זה.
הדייג הצביע על דלי הסרטנים עם מכסה ואמר שאלו סרטנים יפנים. לאחר מכן, הוא הצביע על הדלי השני ואמר שאלו סרטנים לאומיים. האישה לא הבינה. מה זה קשור לכך שדלי אחד מכוסה ולא השני?
הדייג הבחין עד כמה האישה נראית מבולבלת. מסיבה זו, הוא החליט להמשיך ולהסביר את עצמו. "אתה מבין, סרטנים יפנים בורחים בקלות. כשאחד מהם מנסה לצאת, האחרים יוצרים שרשרת ועוזרים לו, עד שהוא מצליח לברוח. לכן יש צורך לשים מכסה על הדלי. מצד שני., הסרטנים הלאומיים, ברגע שהם רואים שמישהו מנסה לברוח, תפסו אותו, והחזיקו אותו כדי שזה לא יצליח".
מוסר ההשכל של השלישי מהסיפורים על קנאה הוא שאדם מקנא מעדיף לא להשיג דבר בתנאי שגם אחרים לא.
"אשרי מי שלמד להעריץ אך לא לקנא, לעקוב אך לא לחקות, להלל אך לא להחמיא ולהנהיג אך לא לתמרן".
-וויליאם ארתור וורד-
