כלבים לא מתים, הם הולכים לישון בתוך הלב שלך

הוא מעולם לא ביקש שום דבר בתמורה. רק אהבה שלא מכירה אנוכיות, רק נגיעה בהגעה הביתה, מבט יודע, חור בספה. חיות מחמד אינן יודעות את העבר או את העתיד, אך הן מבינות והפנימו את השפה האוניברסלית שאנו לפעמים שוכחים: רגשות.

התמודדות עם מוות של חיה כרוכה בצורך לעבור כאב דומה מאוד שאנו עוברים כאשר אנו מאבדים מישהו. אנו יודעים שאנשים רבים עשויים שלא להסכים ושיהיו כאלה שלא יבינו את החשיבות שיכולה להיות לבעלי חיים בחיינו. אבל האנשים האלה כנראה לא קוראים את המאמר הזה.

החלל שנגרם על ידי אובדן חלק כה גדול מהאושר שלנו הוא תהום שהתמלאה פעם בשמחה בכל יום כשהן היוו חלק מהשגרה שלנו והיו לנו הקלה.

הם היו הנמענים הנאמנים ביותר של הליטופים שלנו, בני לוויה הצטופפו למרגלות המיטה שלנו. הראשון להתעורר והאחרון לאחל לנו לילה טוב. הם היו פינוי האשפה של הבית ויכלו לקרוא את העצב בעיניך.

איך אפשר שלא לסבול מהאובדן הזה? את החלל לעולם לא ניתן למלא. אבל הפצע הזה, אם כי כואב כעת, יהפוך אט אט לזיכרונות אוהבים של סצנות נעימות; רגשות ייחודיים שיהפכו את חייך לעשירים ומלאים יותר.

בואו נדבר על הנושא הזה היום ונלמד על כמה משאבים שיעזרו להתמודד עם מוות של חיות המחמד שלנו.

1. אתם מוזמנים להתאבל ולהביע את עצמכם

יש אנשים שלא מעזים לומר שהסבל שלהם נובע מאובדן חיית המחמד שלהם.

אבל חיית מחמד היא יצור חי שהיה חלק מחיי היום-יום שלנו ומהלב שלנו, לכן, אל תפחדו להביע מילים מהלב לכאב שאתם חשים. נכון שלא כולם יבינו אותך, אבל יהיו עוד אנשים שיבינו אותך.

בין אם אחרים מבינים את זה או לא, זו בעיה שלהם. המציאות שלך היא שלך וככזו, אתה מרגיש אותה, מתייחס אליה, חי אותה ומנהל אותה. נחיה את אותו כאב עם כל סוג אחר של אובדן, ומכאן, יהיה שלב ההכחשה, לאחר מכן של כעס ועצב, עד שתגיע לבסוף לקבלה.

בכה כשצריך ותמיד זכור את שאר בני משפחתך. עזרו לילדיכם בכך שתאפשרו להם להביע את רגשותיהם, לענות על כל השאלות שלהם ולתעל את כל הסבל שיש להם כנראה בפנים.

שים שם לכל רגש, הביע במילים את מה שעולה על דעתך ומעל לכל, הימנע מדבר אחד: תחושת אשמה. יש מקרים שבהם אחת מחיות המחמד שלנו מתה ואנחנו שואלים אם היה משהו אחר שיכולנו לעשות או שעשינו משהו לא בסדר.

הימנע מאובססיה. עשית כמיטב יכולתך למענם ותהיה בטוח שחיית המחמד שלך מודה לך על כל האהבה שהראית להם. החיים שלהם היו מלאים וזה היה בזכותך.

2. למד לחיות עם השגרה

זה הדבר שהכי קשה להתמודד איתו. הכלב שלנו, החתול שלנו היה חלק בלתי מעורער מהשגרה שלנו. הם היו הצל שלנו, השותפים שלנו, המרגל שלנו והתחבולן הקטן שלנו שאהב חיבוקים, משחקים וליטופים.

זה חייב להיות ברור מאוד שיהיה לך קשה להתמודד עם הכאב של הצורך לעקוב אחר שגרה, אבל בלעדיו. לכן, בימים הראשונים אל תנסה להימנע ממנהגים אלה.

אם כשהגעת הביתה היית יושב איתם על הספה, תמשיך לעשות את זה. אם הלכת לפארק ללכת בזמנים מסוימים, עשה זאת במשך כמה ימים. זו תהיה דרך להיפרד, להיפרד ולשמור על הזכרונות הטובים ביותר שיש לך מהם. תחשוב על איך קיבלו אותך בדלת או איך הם נהגו ללכת לידך. הישאר עם הרגעים הטובים האלה כדי לאפשר לעצמך ליצור שגרות חדשות בכל יום.

חייך כשאתה חושב עליו/ה. אל תתמקדו את מחשבותיכם בסבלם, במחלה או בהידרדרותם, אלא ברגשות שהתעוררו בכם על ידיהם. מה שגרם לך להיות יותר אנושי, יותר לאדם, זה שהוא לימד אותך מהי האהבה הכי ללא תנאים.

3. דע שלא ניתן להחליף את חברך

אל תעשה את זה. כאשר אחת מחיות המחמד שלך מתה, אל תמשיך מיד למצוא חיה אחרת לאמץ כדי להקל על הכאב שלך. בעלי חיים, כמו אנשים, לא ניתנים להחלפה.

הכלב שלך, החתול שלך הוא ייחודי, עם הניואנסים שלו, האופי שלו, עם כל מה שהוא הביא לך: והוא ישאיר חותם על הזיכרון שלך ככזה.

אז אתה יכול לבלות את הזמן שאתה צריך לפני אימוץ שוב, אם תרצה. לעולם אל תנסה להחליף או למלא את החלל בחיים אחרים. כל חיה היא ייחודית ומעשירה אותנו בנוכחותה, בנשימה, בשמחתה...לא לשכוח.

אתה חושב שכלבים הולכים לגן עדן? אני בטוח שהם יהיו שם הרבה לפני כל אחד מאיתנו.

-רוברט לואיס סטיבנסון-

תמונה: K. Lewis, Pascal Campion