המדע טוען שילדים קולטים גירויים שמבוגרים לא רואים

ילדים קולטים גירויים שמבוגרים לא רואים. היבטים, ניואנסים וייחודיות שבגלל החיפזון או תשומת הלב הסלקטיבית שלנו, כמבוגרים, אנחנו פשוט לא שמים לב אליהם.

המדע גילה שני דברים בהקשר זה. ראשית, לקטנטנים יש סגולות שרבים מאיתנו מאבדים עם הגיל. שנית, העולם שנראה דרך עיניו של ילד הוא עשיר ומרשים הרבה יותר.

לעתים קרובות אנו מעריכים פחות את התפיסה של ילדינו, תלמידינו או ילדינו באופן כללי. נכון שאנחנו רואים בהם צעירים עם פוטנציאל גדול. אף על פי כן, לפעמים אנחנו בעצם מגבילים אותם בכך שהם לוקחים כמובן מאליו שהם עדיין מעבדים את העולם בצורה לא בוגרת ואפילו מוגבלת.

עם זאת, זה לא המקרה. אמנם סביר להניח שכאשר מדובר בתהליכים קוגניטיביים, עדיין יש להם הרבה מה ללמוד ולהתפתח, אך בכל הנוגע לתפיסה, ילדים בני ארבע עד חמש נוטים להיות יוצאי דופן...

למה ילדים ומבוגרים לא רואים אותו הדבר?

כולנו יודעים שלילדים יש מעלות שבגלל גילם ותמימותם, מייחדים אותם. ואכן, רק הם מסוגלים לראות את העולם בצורה כל כך חדשנית ומאתגרת בו זמנית. הכל מושך את תשומת לבם והכל גורם להם לשאול שאלות. למעשה, המציאות, עבורם, היא תרחיש אינסופי של ניסויים ושל ניסיון להבין את העולם סביבם.

ולדימיר נבקוב נהג לומר שסקרנות היא בעצם חוסר כפיפות בצורתה הטהורה ביותר. ילדים נהנים מ"חוסר ההתאמה" שלהם עד שהמבוגר מציב גבולות ואומר להם איך לחשוב, איך להבין דברים ואיך להגיב אליהם. כי איכשהו, כשאנחנו מתבגרים, אנחנו בסופו של דבר מתמוססים את עצמנו באותם קווים מנחים של מחשבה שנכפים עלינו. למעשה, הסקרנות שאינה יודעת שובע שלנו נכבתה ואנחנו הופכים להיות קצת יותר צפויים ושיטתיים.

הטענה שילדים קולטים גירויים שמבוגרים לא רואים, עלולה לגרום לך לחשוב שאולי יש להם כוחות יוצאי דופן. יתר על כן, שאולי הם רואים ישויות וייחודיות שחומקות מאיתנו. עם זאת, זה לא המקרה. למען האמת, במציאות, את מה שהם תופסים, היינו רואים גם אם היינו מסוגלים לטפל בעולם בדרך אחרת.

עולם הילדים ותשומת הלב המורחבת שלו

בשנת 2017, אוניברסיטת אוהיו סטייט ערכה מחקר שפורסם בכתב העת של האגודה למדע פסיכולוגי.החוקרים ביקשו להבין כיצד תשומת הלב של מבוגר שונה מזו של ילד. הם גילו שילדים בגילאי ארבע עד חמש מתגברים על מבוגרים בזכירת מידע לא רלוונטי.

למעשה, כששתי הקבוצות התבקשו להיזכר בסדרה של אלמנטים מסוימים, המבוגרים היו מיומנים יותר לעורר גירויים מסוימים. במילים אחרות, תשומת הלב הסלקטיבית של מבוגרים עדיפה על זו של ילדים. עם זאת, הקטנים הצליחו לזכור היבטים ופרטים שהאנשים המבוגרים אפילו לא זיהו.

לדוגמה, כאשר החוקרים ביקשו מילד וממבוגר לזכור תמונה עם סדרה של דמויות, האדם המבוגר זכר מספר רב יותר של פריטים. הילד, לעומת זאת, זכר איך היה מי שערך את הבדיקה ואיזו חולצה הוא לבש, וכן מה הם עצמם ראו מבעד לחלון באותו זמן.

מבטם הסקרן של ילדים

ברור שילדים קולטים גירויים שמבוגרים לא רואים. זה מוסבר על ידי הסקרנות המולדת שלהם. מעניין ללמוד שאת הלהיטות הזו למידע, המוגדרת על ידי תשומת לב פחות ספציפית ונרחבת יותר, אפשר להסביר במשהו די מדויק. זו העובדה שסקרנות קשורה להישרדות.

לעתים קרובות אנו אומרים שהסקרנות הרגה את החתול. למעשה, האמת היא שזה כנראה הפך את החתול לחכם יותר. המחלקה למדעי המוח והקוגניציה באוניברסיטת רוצ'סטר (אירופה) ערכה כמה מחקרים מעניינים בהקשר זה. הם גילו שסקרנות היא מרכיב בסיסי של קוגניציה. ואכן, בזכות הסקרנות, קידום החברה מקודם בכל התחומים. למשל, רפואי, חברתי, טכנולוגי וכו'. יתר על כן, אם הילד בן החמש קולט יותר דברים מאשר מבוגרים, זה בגלל שסקרנות מהווה חלק אינהרנטי מהתפתחותם.

בהדרגה, הם יוכלו להתעלם מהסחות דעת כדי להתמקד במה שחשוב ובכך להיות יעילים יותר. עם זאת, עדיף בהרבה אם הם לא יאבדו את הפוטנציאל הזה וימשיכו להעריך פרטים מסוימים הנוגעים לסביבה. אכן, המבט הסקרן לעולם לא צריך לאבד את המומנטום שיש לו בילדות.

ניתוק דיגיטלי לחיבור ילדים לסביבתם

טכנולוגיות חדשות יכולות להיות משאב יוצא דופן עבור ילדים. עם זאת, יש צורך לעשות בהם שימוש טוב. למשל, זה אף פעם לא רעיון טוב שהם ירכזו את כל שעות הפנאי שלהם על המסכים. גם לא מומלץ לחשוף אותם למכשירים אלו בגיל צעיר.

עלינו לקדם, ככל האפשר, את האינטראקציה של הילד עם סביבתו ועם בני גילו. עלינו להבטיח שהם חוקרים, מתייחסים אליו ומגלים את העולם בחמשת החושים שלהם. לא רק דרך הראייה. או לגעת, עם האצבעות על הנייד או הטאבלט. במקום זאת, תנו להם לרוץ, להתלכלך ולהמציא לעצמם דברים, כמו חלליות קרטון.

נכון שילדים קולטים גירויים שמבוגרים לא רואים. עם זאת, יבוא זמן שבו, אם הם ייחשפו ללא הרף למסכים, רמות הקשב שלהם יהיו לקויות ותחושת הסקרנות שלהם תהיה מינימלית. בואו ננסה להבטיח שזה לא יקרה.

המוח הסקרן זקוק לגירויים מכל הסוגים כדי לשרוד, אז בואו לא נגביל אותו.