מסכים מעוררים יתר על המידה ילדים ומשנים את מצב הרוח שלהם

ההשלכות של זה נובעות מהעובדה שמסכים מעוררים יתר על המידה ילדים וגורמים להם לעצבן
ההשלכות של זה נובעות מהעובדה שמסכים מעוררים יתר על המידה ילדים וגורמים להם לעצבן.
הורים רבים מבדרים את ילדיהם עם מסכים, למרות שהם מעוררים אותם יתר על המידה. כיום, ילדים רבים הינם היפראקטיביים, עצבניים ואדישים עקב השימוש המתמיד בטכנולוגיות חדשות.

רוב האנשים יודעים שמסכים מעוררים יתר על המידה ילדים וגורמים להם להיות מצבי רוח, עצבניים ואפילו יותר מתווכחים. עם זאת, מה שהורים רבים מתעלמים לעתים קרובות הוא כיצד השימוש האינטנסיבי בטכנולוגיות הללו הופך את הקטנים שלהם לאפאטיים יותר. מצבי הרוח של הילדים משתנים.

זה בולט במיוחד בכיתות היסודי ובחטיבת הביניים. עצבנות היא כמעט צו היום אצל חלק מהילדים הללו, שרובם מתקשים להתייחס לאחרים. זה מתבטא גם ביכולתם לבצע משימות אקדמיות ובמגבלותיהן בשמירת מידע, חשיבה יצירתית ופתרון בעיות פשוטות.

יש האומרים שהורים מודרניים מגדלים את הדור האדיש ביותר בהיסטוריה. עם זאת, ישנם יוצאי דופן, שכן בני נוער רבים מודאגים אפילו יותר מהסביבה ומסיבות חברתיות אחרות מאשר מבוגרים.

עם זאת, מנקודת מבט פסיכולוגית וקלינית, כולנו עדים כיצד ילדים בגילאי תשע עד 15 סובלים מחרדה, הפרעות שינה והפרעות דיכאון או דו קוטביות. יש המציינים כי השפעת השימוש האינטנסיבי והבלתי הולם בטכנולוגיות חדשות עומדת מאחורי התנאים הללו.

"אני מכריח אנשים לשתות איתי קפה, רק כי אני לא סומך על כך שאפשר לשמור על ידידות בלי חושים אחרים מלבד מסך מחשב או סלולרי".

-ג'ון קיוזאק-

מסכים מעוררים יתר על המידה ילדים והופכים אותם לעצבניים

הנתונים מדהימים, בלשון המעטה. לפי מדיה של השכל הישר, כמעט מחצית מהילדים מתחת לגיל שמונה מחזיקים בטאבלט משלהם והם מבלים בו בממוצע 2.5 שעות ביום. עם זאת, האקדמיה האירופית לרפואת ילדים קובעת שילדים בין הגילאים שנתיים עד שמונה לא צריכים לקבל זמן מסך אחד יותר משעה אחת ביום, תמיד עם מבוגר מולם, ולעולם לא במהלך ארוחה.

אבל ילדים מתחת לגיל שלוש משתמשים במכשירים האלה מדי יום כבידור. זהו עידן שבו אינטראקציה ידנית ואינטראקציה חברתית הם המפתח. עם זאת, חלק מההורים מאפשרים לקטנטנים שלהם להפוך לילידים דיגיטליים בודדים בגיל שבו המוח שלהם זקוק לגירויים אחרים.

טכנולוגיות חדשות אינן בעיה בפני עצמן כל עוד הן מנוצלות היטב, שכן הן בעלות ברית עוצמתיות של ידע. עם זאת, הבעיה נעוצה בכמה זמן ילדים מבלים בשימוש בהם.

החוקר domingues-montanari קבע שילדים מבלים יותר משלוש שעות ביום בטלפונים הסלולריים או הטאבלטים שלהם. ההשלכות של זה נובעות מהעובדה שמסכים מעוררים יתר על המידה ילדים וגורמים להם לעצבן.

חוסר ויסות במצב הרוח ושימוש אינטנסיבי במסכים

יותר ילדים מאובחנים עם הפרעת קשב (עם או בלי היפראקטיביות), הפרעות חרדה, דיכאון מג'ורי ואפילו הפרעה דו-קוטבית בילדות מאי פעם. עם זאת, רוב המצבים הללו נעלמים כאשר ילדים עוברים "צום דיגיטלי".

במילים אחרות, חוסר ויסות במצב הרוח נעלם כאשר השימוש במסכים אלקטרוניים מצטמצם או נמחק לחלוטין. להיפראקטיביות מוחית זו הקשורה לשימוש אינטנסיבי במסכים יש, אם כן, השפעות חמורות על ההתנהגות ומצב הרוח.

מסכים מעוררים יתר על המידה ילדים והופכים אותם לעצבניים
מסכים מעוררים יתר על המידה ילדים והופכים אותם לעצבניים.

מחקרים כמו אחד שנערך באוניברסיטת פנסילבניה תומכים גם בקשר הזה. המחקר הנ"ל חשף כי יותר משעה אחת של זמן מסך ביום מגיל צעיר ועד גיל ההתבגרות משפיעה על רווחה פסיכולוגית. זה גורם לילדים להיות פחות סקרנים ובעלי שליטה עצמית, מתקשים לווסת את הרגשות שלהם, ולא יודעים איך להתרועע.

צמצום זמן המסך של ילד יכול לשפר ישירות את רווחתו.

מסכים מעוררים יתר על המידה ילדים ומשפיעים על השינה שלהם

ילדים צריכים לישון יותר ממבוגרים. עם זאת, ילדים רבים מתקשים להירדם ואינם זוכים למנוחה רגועה ומתמשכת לאורך כל הלילה.

מה הסיבה לבעיה הזו? ובכן, הטריגר הוא האור ממכשירים אלקטרוניים. אלה מפעילים יתר על המידה את המוח, מפחיתים את שחרור המלטונין וגורמים לחוסר איזון הורמונלי חמור.

כפי שניתן לראות, מסכים מעוררים יתר על המידה את הילדים והופכים אותם ליותר עצבניים, אדישים, איטיים בתגובה וחסרי מוטיבציה.

טלפונים סלולריים וטאבלטים פוגעים באנרגיית המוח

ילדים, ובעיקר בני נוער, חיים שקועים ביקום דיגיטלי הלוכד את כל תשומת הלב שלהם. לא רק זה אלא שכל המיקוד הקוגניטיבי והוויזואלי שלהם נמצא ב-100% כשהם נחשפים למסכים. לפיכך, הרמה המנטאלית שלהם היא במינימום כאשר הם חוזרים לעולם האמיתי.

השימוש האינטנסיבי בטלפונים סלולריים ובטאבלטים בולע את כל תשומת הלב והאנרגיה של הצעירים. לפיכך, לא נותר להם מוטיבציה או עידוד לעשות שיעורי בית או לצאת לשחק בחוץ כשהם יוצאים מסף הטכנולוגיה ומכבים את המכשירים שלהם.

ילדים שמכורים למסכים

מסכים מעוררים יתר על המידה ילדים והופכים אותם למכורים לאדרנלין. מה זה אומר? האם זה מרמז, למשל, שילד בן שש, שבע או 12 באמת יכול להיות "מכור"?

כדי להבין את הקשר הזה, עליכם להבין שמשחקים מקוונים, כמו גם פלטפורמות כמו tiktok, גורמים לשחרור דופמין במוח צעיר.

תחושת הרווחה והבידור הופכת לממכרת. לפיכך, הם זקוקים ליותר ויותר שעות של חשיפה לאותו גירוי כדי לייצר את אותה רמת הנאה. כפי שאתה יכול לדמיין, הם נכנסים למצב של נסיגה, עצבנות מתמדת, תסכול וכעס כאשר הם לא מקבלים את ה"בהלה לדופמין".

הדבר הכי בעייתי הוא שאנחנו מגדלים ילדים שכבר לא מבינים בפנאי בלי מסכים. הם הופכים לאנשים שמסננים את המציאות שלהם באמצעות טכנולוגיה ומשאירים בצד סוציאליזציה ישירה בעולם האמיתי והמיידי.

לסיכום, למרות שטכנולוגיות חדשות הן כלים נהדרים, הן פועלות לטובתך רק אם אתה משתמש בהן כראוי.