הסקרנות לא הרגה את החתול, היא חיזקה אותו

סקרנות היא צמא שיש להשביע
סקרנות היא צמא שיש להשביע, דחף שיש לספק, לרוב ללא קשר למחיר.

ככל שאנו מתבגרים, אנו מאבדים את הסקרנות שלנו ומתרגלים ומכירים את המציאות שלנו ועם עצמנו. חוויות העבר שלנו מעצבות את תפיסת העולם שלנו ומלמדות אותנו לקחים שאנו נושאים איתנו כל חיינו.

הזקנה מתחילה כאשר הסקרנות אובדת

-José Saramago

אנו מניחים הנחות המבוססות על התנסויות אלה והלקחים שנלמדו, מעט ללא הבחנה. כאשר אנו מתמודדים עם מצב או בעיה לא מוכרים, מוחנו תופס זאת כמרחב של בלבול וקונפליקט, קרע בידע שלנו.

כדי לפתור את הפער הזה, המוח שלנו נוטה למלא את החסר במידע המתקבל מדברים שאנחנו כן יודעים, הודות לחוויותינו. כך, למשל, אנו יוצרים פרטים כוזבים בזיכרונות אמת.

הנחות

אנו מניחים הנחות לגבי התנהגותם של אנשים אחרים או לגבי העתיד בקלות. כפי שאמרנו קודם, אנו משתמשים בהנחות אלו על מנת למנוע אי ודאות, שעלולה להרגיש מאוד לא נוחה.

מבחינת יצירתיות, הבעיה עם זה היא כאשר ההנחות מבוססות על טיעונים רדודים עם מעט בסיס במציאות. הנחות יסוד אינן רעות במהותן, אך הופכות להיות רעות כאשר הסקרנות אינה הכוח המניע שלהן.

הסקרנות הזו היא שיוצרת, למשל, התקדמות בתוך הקהילה המדעית. כל ענף מדע ניזון מסקרנות וחיפוש אחר תשובות לבעיות החיים או פשוט מרצון לדעת.

כך מגרה הסקרנות את המנגנונים היצירתיים שלנו. היא מתמודדת מולם עם אתגר שמצריך בתורו עבודה של התהליכים הקוגניטיביים שלנו, בדיוק כמו כשאנחנו ילדים ויש לנו את החוצפה המופלאה להטיל ספק בכל דבר.

סקרנות אצל ילדים

הסקרנות הרגה את החתול
כמו שנאמר, הסקרנות הרגה את החתול, אבל הסיפוק החזיר אותו.

ליצירתיות ולסקרנות יש קשר סימביוטי והכרחי: בלי אחד לא תוכל לקבל את השני. זה יהיה כמו לאכול בלי רעב, לשתות בלי צמא, או להתנשק בלי אהבה.

ילדים מתחת לגיל 6 נמצאים בשלב בחייהם שבו הכל הופך לשאלה. מוחותיהם הם לוח ריק; אין להם ניסיון קודם שאפשר לעשות איתם הנחות. עם זאת, יש להם חוויה בהווה שהם חיים ועליה הם רוצים לדעת יותר, והם מפיקים ממנה את המיטב.

ילדים שואלים שאלות רבות ולומדים מהר כי הם סקרנים. הסקרנות שלהם היא מה שגורם להם להתעניין ולהוט לדעת יותר.

תפקיד הסקרנות ביצירתיות

יצירתיות דורשת ראש פתוח של מישהו שאינו מרוצה מחוויות, תיאוריות והנחות ממוחזרות. כל ההתקדמות והחידושים בהיסטוריה נולדים מקריאת תיגר על מה שחשבנו שאנחנו יודעים בכל זמן נתון ומטיל ספק בידע שקיבלנו בירושה או שנחשב למבוסס. לפעמים, אנחנו טועים. (אבל זה שווה את הסיכון.)

לדוגמא: ציירים מתנסים בצבעים ובטכניקות שפורצות את גבולות מה שכבר ידוע, הודות לסקרנות שגורמת להם לעסוק באמנות שלהם.

רעיונות חדשים ויצירתיים אפשריים מכיוון שמישהו היה סקרן מספיק כדי להתנסות ולפקפק עד שהגיע לנקודה זו. היופי בכך הוא שכאשר אנו סקרנים, אנו פחות מפחדים.

אנחנו לומדים משהו חדש שמעורר כמה תככים, ואנחנו רוצים לדעת יותר. אין צורך פיזיולוגי למלא, אתה אפילו לא חושב על פחד מכישלון או דחייה או על הלא נודע.

סקרנות היא צמא שיש להשביע, דחף שיש לספק, לרוב ללא קשר למחיר. כמו שנאמר, הסקרנות הרגה את החתול, אבל הסיפוק החזיר אותו.