מצוקה: מורה שרק מעטים מקשיבים לו

יש פילוסופיות שמטיפות למסרים נגד מצוקות ואומרות לנו שעלינו להימנע ממנה בכל מחיר. הם גם מציינים שחיים מאושרים הם חיים ללא קשיים ומכשולים. בנוסף, הם מקדמים את הרעיון שקשיים גורמים לאי נוחות.

בין אם נרצה ובין אם לא, מצוקה היא חלק מהחיים. הסבל קיים והכחשתו לא תגרום לו להיעלם. למעשה, קשיים נותנים משמעות לקיום שלנו.

נניח שיש אדם שמעולם לא התמודד עם מצוקות. אדם זה חווה רק רגעים מאושרים. הם מעולם לא נתקלו במחסום ותמיד השיגו את מבוקשם. מה ההשלכות של חיים כאלה? התוצאה תהיה כנראה אדם אנוכי חסר רגישות. זה גם מאוד לא סביר שאותו אדם יעריך את מה שיש לו ויציב מטרות ארוכות טווח.

כשם שהמצוקה מביאה לרגעים מרים וקשים, היא מביאה גם לקחים גדולים. מי שיודע ללמוד מהם הם בדרך כלל אלו שבסופו של דבר חיים חיים משמעותיים ומספקים יותר.

מחשבות חיוביות ומצוקות

פילוסופיות על חיוביות הפכו פופולריות לפני כשלושה עשורים. רוב הפילוסופיות הללו היו מקורן באירופה. הם הפיקו אלפי רבי מכר, סמינרים, כנסים ואירועים.

פילוסופיות אלה למעשה מטילות אושר כדרך חיים. הם מקדמים את הרעיון של אופטימיות עיוורת שחייבת לגבור על כל נסיבות. לפיכך, הם בעצם הזמנה להתחמק מכל היבט שלילי של מצבים, אנשים או החיים עצמם.

בהקשר זה, ההנחה היא שאנשים צריכים לחיות במצב תמידי של שמחה ואופוריה. הם צריכים לחיות כאילו אין סיבות להרגיש עצב, גירוי או תסכול.

תנוחות מסוג זה, במיוחד כשהן קיצוניות, רק מטעות. הם גם מקור לאשמה מכיוון שמכיוון שסוג זה של נירוונה כמעט ולא מושגת, אנו מבלים זמן רב בספק אם חוסר היכולת שלנו להגיע לאושר הזה שאנשים מדברים עליו בספרים ובכנסים.

מצוקה היא עובדה בלתי נמנעת

אף אחד מאיתנו לא רוצה להפסיד כלום. אנחנו רוצים לחיות בלי המרירות שבגידה, שברון לב או חוסר האפשרות להשיג מטרות חשובות עלולות לעורר.

אם המוות לא ישאיר את הכאב הזה מאחור, או אם היינו מסוגלים לעשות כל מה שרצינו, כנראה שהכל יהיה קל יותר. אבל למה שנחשוב שהכל טוב יותר אם זה קל יותר?

חשוב לציין שמצוקה היא בלתי נמנעת לחלוטין. עצם העובדה שכולנו נידונים למות יום אחד כבר מגבילה את כל קיומנו.

עם זאת, חלק גדול מהידע כיצד לחיות טמון ביכולת שלנו להתמודד עם מצוקות. אנחנו צריכים להסתכל לזה ישר בעיניים, לזהות אותו ולהתמודד איתו במקום להימנע מזה ולהעמיד פנים שהוא לא שם. נקיטת פעולה מול מצוקה היא גם גורם מפתח לדעת באמת איך לחיות.

הלקחים שאפשר ללמוד ממצוקה

גם הפילוסופיות המזרחיות וגם הפילוסופיות המערביות מדברות על כישלון, תסכול ומצוקה. הם מתעקשים שהמפתח לכל דבר הוא לא העובדה שאירועים כואבים קורים, אלא איך אנחנו מתמודדים איתם.

אנחנו סובלים הרבה יותר כשאנחנו לא מקבלים מצוקה מאשר כשאנחנו מתמודדים איתה. להודות בפני עצמנו שהגענו לגבול ושמשהו שאנחנו רוצים הוא בלתי אפשרי, לא אומר שלא נוכל לגשת לכל דבר אחר שטוב בחיים.

אנו לומדים להכיר את עצמנו טוב יותר כאשר אנו מתמודדים עם מצוקה. אנחנו מבינים את החיים ואת האנשים האחרים הרבה יותר כשסבלנו. זמנים רעים יכולים לעזור לנו להתחזק רק אם נבחר להיות צנועים וללמוד מהם. מצוקות מחדשות אותנו ומזמינות אותנו לשנות לטובה. כמו כן, הם מעודדים אותנו לתת יותר משמעות לרגעים המאושרים שאנו זוכים לחוות.