פרויקט MKUltra: תוכנית בקרת הנפש של ה-CIA

אחד מהם היה תוכנית בקרת המוח של ה-CIA הידועה יותר בשם MKUltra
אחד מהם היה תוכנית בקרת המוח של ה-CIA הידועה יותר בשם MKUltra.
ה-CIA קידם את פרויקט MKUltra בלהיטותו לשלוט באנשים. המטרה הייתה לבחון שיטות אכזריות על בני אדם כדי למצוא את הנקודות הפגיעות של מוחותיהם ולמצוא דרכים לשלוט ולתמרן אותנו.

גם היום אנחנו נרעדים מהזיכרון של הניסויים המקוממים שערכו הנאצים בבני אדם. מטרתם הייתה למצוא מנגנונים לשלוט במוחם של אנשים. מה שמעט אנשים יודעים הוא שניסויים דומים בשיטות אפלות אפילו יותר התקיימו באירופה. אחד מהם היה תוכנית בקרת המוח של ה-CIA הידועה יותר בשם MKUltra.

מלחמת העולם השנייה ייצגה שינוי באסטרטגיה הצבאית. ריגול מעולם לא היה כה חשוב. הכל השתנה מכיוון שהלוחמים המעורבים הפכו מודעים לערך המידע של האויב שלהם. הם רצו לדעת איך זה עומד בניגוד לאסטרטגיית ההתקפה שלהם.

כמו כן, היטלר עצמו הוכיח שהוא יכול לשלוט במוח האנושי, שהוא יכול לתמרן מיליוני אנשים לעשות דברים שכל אדם בשכלו היה דוחה אחרת. אז, בסוף המלחמה, השגת מידע ומניפולציה מוחית הפכה לאחד הדאגות הגדולות ביותר של אירופה. כך עלה הרעיון לפרויקט MKUltra.

מה היה פרויקט mkultra?

קשה מאוד לדעת בדיוק על מה היה Project MKUltra. לאחר שהעיתונות גילתה על כך בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70, הורה ה-CIA להשמיד את כל תיקיו. הדבר היחיד ששרד היה ערימה דלה של מסמכים.

עם זאת, בדיוק מאותו מסד נתונים קטן שחזרו כמה אנשים את מה שקרה. כמו כן, מספר קורבנות הוסיפו את עדותם למאמץ החקירה. עם זאת, למהדרין, לעולם לא נדע בוודאות כיצד צמח Project MKUltra. הוא הכיל 150 קווי פעולה ואנחנו יודעים רק על שניים או שלושה מהם.

המידע המועט שאנו יודעים הוא שהם ערכו ניסויים בהשפעות של תרופות פסיכואקטיביות ונוירולוגיות על אנשים. הם השתמשו גם בשיטות אחרות והחוקרים כביכול יישמו אותן על אלפי בני אדם ללא הסכמתם.

המטרה הייתה לבחון את ההשפעה של תרופות כאלה על אנשים כדי לגלות אם הם יכולים לתמרן אותם כדי לחשוף את מה שהם יודעים או לקבוע אם הם יכולים אולי לאגם אותם לשנות את דעתם בפקודה.

ניסוי עם בני אדם

על פי הנתונים הזמינים, האחראים על Project MKUltra סיפקו תרופות, כגון LSD, בדרכים שונות ובמינונים שונים כדי לקבוע כיצד "האנשים המזוהמים" מתנהגים.

הם גם ניסו שיטות אחרות, כמו הלם אלקטרו והיפנוזה. דיברו הרבה על "שטיפת מוח" בשנות ה-50 כשהפרויקט התחיל.

ה-CIA קידם את פרויקט MKUltra בלהיטותו לשלוט באנשים
ה-CIA קידם את פרויקט MKUltra בלהיטותו לשלוט באנשים.

אנחנו גם יודעים שה-CIA בדק את ההשפעות של שיטות עינויים שונות. לפעמים, הם אילצו את "המתנדבים" להישאר ערים במשך מספר ימים בזמן שהבקרים השמיעו שוב ושוב מסרים תת-הכרתיים. פעמים אחרות, הם הפעילו הלם אלקטרו באופן שיטתי או אפילו תרופות סינתטיות בכמויות גבוהות.

פרויקט mkultra ו"מתנדבים" פסיכיאטריים

החלק המזעזע ביותר בפרויקט MKUltra היה כיצד ה-CIA הונה אלפי אנשים להשתתף בו. בעצם, הם השיגו את "שפני הנסיונות" שלהם בשתי שיטות.

הראשון מכוון לבתי חולים פסיכיאטריים. בהם נאמר למטופלים שהם מתנדבים לטיפולים ניסיוניים חדשים. כמובן, אף אחד מהאסירים בבתי החולים הללו לא ידע שה- CIA ערך את הניסויים וגם לא שכמה נאצים לשעבר נמנים עם "המומחים".

למעשה, אחד התורמים הפעילים ביותר לפרויקט MKUltra היה הפסיכיאטר דונלד יוון קמרון. מאוחר יותר הוא הפך לנשיא הראשון של האגודה הפסיכיאטרית העולמית. והוא היה גם נשיא האיגוד הפסיכיאטרי האירופאי וכן של האיגוד הפסיכיאטרי הקנדי.

"מתנדבים" אחרים

הם לא השתמשו רק בחולי מתכת בניסויים שלהם, אלא גם בכמה אלפי אזרחים אחרים שרובם יחשבו כ"נורמליים". הם גייסו אותם לצבא, באוניברסיטאות, בבתי חולים ציבוריים, בבתי בושת, בהוספיסים, וכמעט בכל מקום אחר שהם יכלו.

אנשים רבים הסכימו להשתתף במבחנים האמורים בהבטחה לתגמול כספי נמוך. עם זאת, מעולם לא הודיעו להם על המטרה האמיתית של ניסויים כאלה.

רבים מהמתנדבים הללו לא שרדו את הניסויים האכזריים. אחרים הסתיימו בנזק מוחי קבוע. המקרה המתוקשר ביותר היה זה של פרנק אולסון, באירופה. כמו כן, ממשלת קנדה בסופו של דבר פיצתה מאות אנשים כדי לנסות להרגיע את המהומה.

אנשים גילו מה קרה הודות לעיתונות חוקרת. לאחר מכן הקונגרס האמריקני הקים ועדה לחקור את העובדות. בסופו של דבר, הם רק הצליחו להסיר את הסיווג של המסמכים ב-1973. זו הסיבה שה-CIA הורה להשמיד את הארכיון.

Project MKUltra מראה עד כמה סוכנויות ממשלתיות מסוגלות להגיע כדי לקבל את דרכן. למרבה הפלא, הניסויים האלה לא התרחשו בתוך דיקטטורה, אלא במדינה הזו שמתגאה בהיותה אלופת הדמוקרטיה בעולם.

כעת, השאלה המטרידה ביותר היא, האם נערכים ניסויים דומים במקומות אחרים שעדיין לא שמענו עליהם?