החלטות לא מודעות: האם כולן תוצרים של המוח הזוחל שלנו?
מודל המוח המשולש עיצב את הדעה הרווחת לגבי אופן פעולת המוח מאז שנות ה-60. עם זאת, המציאות מעט שונה. המוח הוא האיבר המורכב ביותר בבעלי חוליות. הוא מכיל בין 15 ל-33 מיליארד נוירונים מחוברים זה לזה. הוא מכיל את המצפון האישי שלנו ואת ההחלטות הלא מודעות שלנו. אבל, והכי חשוב, המוח שלנו מפעיל שליטה מרוכזת על שאר הגוף שלנו.
המוח המשולש
אבל איך המוח בנוי לאורך זמן? לאילו חלקים במוח נוכל לייחס פונקציות אחרות? במהלך שנות ה-60, הפיזיקאי ומדען המוח האירופי פול ד' מקלין ניסה לענות על שאלה זו על ידי פיתוח מודל המוח המשולש. מודל זה מבוסס על הרעיון שניתן לפצל את המוח האנושי לשלושה מוחות שהיו מופיעים ברגעים אבולוציוניים שונים:
- מוח זוחלים (או R-complex): זהו החלק האינסטינקטיבי ביותר במוח שמייצר רבות מההחלטות הלא מודעות שלנו. הוא מבקש לספק את הצרכים הבסיסיים ביותר שלנו: רבייה, שליטה, הגנה עצמית, פחד, רעב, טיסה וכו'. מוח הזוחלים שולט גם בתהליכים האוטומטיים שלנו, כמו הנשימה וקצב הלב שלנו. הוא ממוקם בגזע המוח בדיאנצפלון ובגרעיני הבסיס.
- מוח פליאומאמלי (או מערכת לימבית): זהו החלק במוח שאחראי לאגירת רגשות ולחוות רגשות. ולפי מקלין, זה נראה גם ביונקים וגם בציפורים. למערכת הלימבית יש רק את ה"נעים" וה"לא נעים".
- מוח ניאומאמלי (או ניאוקורטקס): זהו החלק ההגיוני, הרציונלי והיצירתי של המוח שלנו, אופייני ליונקים ומפותח במיוחד בבני אדם.
מודל זה הושלך מדעית לפני עידנים. עם זאת, נראה שהדבר התעכב בתודעת הציבור. לפיכך, התעוררו תפיסות שגויות רבות.
מוח הזוחלים
המוח לא התפתח מעצם הוספה של "שכבות" המשקפות שיפור מתקדם וחד-כיווני. דגם MacLean גורם לזה להיראות סביר. להיפך, כל המעגלים המרכזיים במוח אורגנו מחדש עם הזמן, מה שגרם לחלק מהם להתרחב ולהתפתח.
בנוסף, השלבים האבולוציוניים אינם עולים בקנה אחד עם אלה שפורטו על ידי מקלין. גם לדגים ודו-חיים יש מבנים הדומים ל"מוח הזוחלים". ללטאות עצמן יש מערכת לימבית ומקבילות מפושטות של הניאוקורטקס שלנו.
המוח הזוחל שלנו אינו אחראי להחלטות הלא מודעות שלנו...
אם אנו חוקרים צריכת צרכנים ונוירומרקטינג באינטרנט, לעתים קרובות אנו מוצאים התייחסויות לתיאוריה של מקלין. נושאים אלו מצביעים גם על חשיבותו של מוח הזוחל בתהליך החלטת הרכישה של הצרכן, משום שתפקודו מבוסס על הפעלה של תגובות רגשיות (כלומר, החלטות לא מודעות) לגירויים חושיים (כלומר, נוף ים, צבע הדם או ריח של קפה).
עם זאת, זה לא מצליח לייחס את כל ההחלטות הלא מודעות שלנו לאינסטינקטים של "מוח הזוחלים". החלטות אלו מערבות גם מבנים במערכת הלימבית (כגון האמיגדלה). בנוסף, הניאוקורטקס כולו משפיע מאוד על החלטות אינסטינקטיביות ורגשיות בבני אדם. מחקרים עדכניים קבעו שרוב ההחלטות מתקבלות על ידי רשת מבוזרת מאוד של אזורי מוח.
מחקר שנערך לפני עשור על ידי הנוירולוג ג'ון-דילן היינס גילה שרוב פעילות המוח שלנו מתרחשת עד 10 שניות לפני שאנו מודעים להחלטות שלנו. הדבר המצחיק הוא שרוב הפעילות הזו נופלת על "המוח הרציונלי", במיוחד על הקורטקס הפרה-פרונטלי והפריאטלי.
... וגם לא אלו הקשורים לצריכה
כחיות חברתיות, אנו חבים חלק עצום מההצלחה האבולוציונית שלנו לעובדה שקליפת המוח שלנו התפתחה כדי לאפשר לנו להתייחס לאחרים באמצעות רגשות שייכות. לפיכך, לעתים קרובות אנו מתרועעים באמצעות חיקוי התנהגות לא מודע. זכרו שהדרישה הראשונה לאמפתיה היא לדעת איך לשים את עצמנו בנעליו של אדם אחר.
כאשר אנו בוחרים לקנות קפה מזיכיון מסוים, האם אנו עושים זאת כי אנו צמאים? האם אנחנו קונים בגדים מחנות אחרת כדי לספק את הצורך שלנו בהגנה מפני פגעי מזג האוויר? או שמא מדובר בדחף מורכב יותר של השתייכות למותג או לקהילה "מגניבה"?
