שטיפת ידיים לא תנקה את המצפון שלך
לפי הבשורה, פונטיוס פילטוס השאיר את המשפט שיסמן את גורלו של ישו בידי תושבי הכפר. כשעשה זאת, הוא הכחיש בעלות על כל אחריות על מה שקרה. שטיפת ידיו הרחיקה אותו מהשלכות ההחלטה ומכל מעורבות במצב.
הביטוי "לשטוף ידיים" עבר עם הזמן, והוא מהווה חלק מהשפה היומיומית שלנו. בדרך כלל משתמשים בו עם קונוטציה שלילית: "אני שוטף ידיים", או במילים אחרות, "אני מכחיש כל מעורבות בכל מה שקורה. אני פוטר את עצמי מראש". כפי שאנו כבר יודעים, הוא משמש במיוחד כאשר מישהו מודע לכך שיש לחץ גדול לבחור אפשרות ספציפית אחת מתוך רבות.
"אני חף מפשע מדמו של האיש הזה!"
-פונטיוס פילאטוס-
לכן זה כל כך מתסכל: שטיפת ידיים היא מעשה של פחדנות שנותנת לכל המשקל ליפול על כתפיהם של אחרים. עם זאת, במוקדם או במאוחר אנשים תמיד משלמים על זה. סביר להניח שהנטל יוסר רק לרגע, מכיוון שמצפונו והתנהגותו של האדם נגועים.
קל יותר להימנע מאחריות מאשר מהשלכות
מאחורי כל החלטה, יש מי שצריך לתת את הדין על קבלתה. אחרת זה יהיה ממש מסובך לקבל החלטות אחראיות ואתיות. זה משהו שכולנו מודעים אליו. כאשר אנו מוצאים את עצמנו במצבים מורכבים, אנו מתפתים לחלוק את משקלן של החלטות שאיננו רוצים לקבל.
במקרים אלו, הנפוצים במשפחה או בסביבות עבודה, אנשים נמנעים מלקבל החלטות, למצוא פתרונות או להתמודד עם בעיות; זה דורש פחות מאמץ וזה קל יותר. אבל האנשים האלה שוכחים שבפעולה או מחדל הם עדיין מעורבים בבעיה ובהשלכות שבסופו של דבר קורות.
במילים אחרות, התעלמות ממשהו שרובץ עליהם לא משחררת אף אחד מכלום, ולמעשה, הם עלולים בסופו של דבר לאבד שינה בגלל זה. המצפון הוא שופט בעל ערך שמעריך התנהגות ומכתיב את המשפטים שלו.
"אני מעדיף את העדות של מצפוני, על פני מה שכל האנושות יכולה לומר עלי."
-קיקרו-
ניסוי מדעי
כמו שדיווחה תחנת החדשות ABC, מחקרים מגלים כי שטיפת ידיים (תרתי משמע) לאחר רגע של עימות מפחיתה מצוקה ויכולה ליצור תחושת הצדקה למעשינו. נראה שהמים עוזרים לתחושת האשמה והחרטה. אוניברסיטת מישיגן ערכה מחקר כזה כדי להוכיח זאת.
הם נתנו לקבוצה של אנשים סט של תקליטורים והורו להם לארגן עשרה מהם בהתאם להעדפותיהם. לאחר מכן, נאמר להם שהם יכולים לשמור או את זה שהציבו במקום החמישי או את זה שבמקום השישי. לאחר מכן, חצי מהמשתתפים שטפו את ידיהם בסבון, והחצי השני בדק מיכל סבון. כשסיימו, נאלצו שתי הקבוצות לארגן מחדש את התקליטורים.
אלה שרחצו ידיים שמרו על הסדר הראשוני של התקליטורים, ואילו אלה שלא עשו זאת שמו את התקליטור שבחרו לשמור בדרגה גבוהה יותר ואת זה שזרקו לקראת הסוף.
החוקרים הגיעו למסקנה שאלו שרחצו ידיים לא הרגישו צורך להצדיק את ההחלטה שקיבלו בין שני התקליטורים, אך אלו שלא רחצו ידיים ארגנו מחדש את התקליטורים כי חשו צורך להצדיק החלטה. הם העבירו את זה שבחרו להשאיר לתפקיד גבוה בהרבה מזה שזרקו.
שטיפת הידיים שלך לא עושה אותן נקיות
בדיוק כמו בניסוי, ניתן למצוא את השימוש במים בהקשרים דתיים. זהו סמל לטיהור הנשמה שעוזר לגאול את החטאים. אז סביר להניח שדבריו של פונטיוס פילטוס לא רק הסירו אותו מאחריות, הם גם הפחיתו את החרטה שלו על כך.
עם זאת, בפועל, שטיפת ידיים לא תמיד מנקה אותן. כולנו עשינו טעות שרצינו להתנתק ממנה, אפילו מהסיבה הפשוטה שהיא הייתה מהממת. אבל האמת היא שאחר כך ההחלטה מלווה אותנו כמו משקל כבד שאנחנו כל הזמן צריכים להילחם איתו.
"המצפון הוא הקול של הנשמה; התשוקות הן הקול של הגוף."
-שייקספיר-
חוסר מצפון זה כמו שיש חבר רע שכמעט בלתי אפשרי להתרחק ממנו. המוסר והאתיקה מראים לנו שלא פעלנו בדרך הנכונה, וזה לא נותן לנו לישון בשקט, עד לנקודה שבה לא נוכל למצוא שלווה פנימית. כאשר המצפון מוכתם, הוא מלמד אותנו לצמוח עם הטעויות שלנו, לתרגל סולידריות ולחדש את הערכים שלנו.
תמונה ראשית מאת ולרי צנוב
