שלוש טקטיקות תעמולה פוליטיות
למרות שהתעמולה הפוליטית יצאה מכלל שימוש בעשורים האחרונים של המאה ה-20, השפעותיה עדיין ניכרות כיום. כיום, בשל מדיה חברתית ופלטפורמות אחרות, מושג זה מוסווה כשכנוע או פרסומת.
מהי תעמולה פוליטית?
תעמולה פוליטית היא סוג של תקשורת שמהווה חלק ממערכות חברתיות ופוליטיות. מושג זה נחקר רבות במהלך ההיסטוריה. על מנת שנוכל להבין את המושג תעמולה פוליטית, עלינו להסביר שלושה קריטריונים בסיסיים:
- תוכן: תוכן התעמולה חייב להיות פוליטי. המסר יכול להיראות לא פוליטי בהתחלה, אבל לאחר שנבחן אותו קצת יותר, נמצא את השיוך הפוליטי שלו.
- שליטה בהודעה: גורם חשוב כאן הוא שלמנפיק יש 100% מהשליטה בהודעה. זה נכון בשלבי ההפקה ובשידורים.
- מטרה: מטרת ההודעה היא לקדם את האינטרסים והרעיונות של המנפיק. בינתיים, המסר מתכוון גם לעורר תגובה מסוימת מהקהל עם מטרה ידועה מראש.
במאמר זה, נדון בכמה מהטכניקות המשמשות בתעמולה פוליטית.
טכניקות תיוג
טכניקות אלו משתמשות בסוג כלשהו של תיוג כמשאב עיקרי. הרעיון הוא להשתמש במונחים מסוימים בעלי תהודה רגשית או מושגית על מנת לשייך את המסר להיבטים חיוביים או שליליים. ישנן דרכים רבות ליישם טכניקה זו בתעמולה פוליטית:
- שימוש בתוויות שליליות: כאשר משהו מסומן באופן שלילי, למרות העובדה שאין מספיק מידע כדי לגבות את התווית השלילית הזו. דוגמה ברורה אחת היא לקרוא לקבוצת אנשים "רשעים" רק בגלל שהם מייצגים רעיונות שונים.
- הגדרה אסימטרית: ניצול אי הבהירות של כמה מילים כדי לוודא שהקהל מקבל מסר שסוטה מהמציאות. דוגמה לכך היא כאשר פוליטיקאים אומרים שמטרת המלחמה היא להשיג שלום. אזרח רגיל וגוף שלטוני לא מגדירים שלום באותה צורה.
- הכללה מהדהדת: שימוש בביטויים מעורפלים עם עומס רגשי עצום. למשל, כאשר מועמד מבטיח להביא "שינוי גדול" למדינה.
טכניקות אסוציאציות
אסטרטגיות אלו משמשות כדי לוודא שהקולטנים מקשרים את המאפיינים של מושג מסוים (חיובי או שלילי) עם אחר שבהתחלה ניטרלי עבור הקהל.
- מיקום זה לצד זה: שיוך רעיונות עצמאיים על ידי חיבורם. זה עובד אפילו בלי קשר מרומז בין שני הרעיונות. לדוגמה, "אדם X הוא סמכותי ואדם Y משחק גולף עם אדם X בכל יום חמישי". כאן, הרעיון הוא לגרום לאדם X להיראות סמכותי כמו אדם Y.
- מילות סגולה: שימוש במילים מסוימות שמייצרות רגשות חיוביים בקהל. דוגמה לכך היא שימוש במילים כמו "חירות", "בטיחות" ו"אמת" בנאומים.
- אנשים רגילים: שימוש בדימויים המזדהים עם חיי היומיום של אנשים, מנהגיהם ושפתם כדי לגרום להם להרגיש שייכים. למשל, שימוש בתמונות של זוגות צעירים מהמעמד הבינוני בפרסומות פוליטיות.
טכניקות המבוססות על אמינות מקור
המטרה העיקרית של טכניקות אלו היא לפנות למקור אמין כדי לאמת רעיון או מסר. כמה דוגמאות לכך כוללות:
- המצאת משמעות באמצעות מקורות סודיים: שימוש במקורות שזהותם לעולם לא נחשפה ותמיד מדברים עליהם באופן כללי על ידי ציטוט של מומחים מגבים הודעה מבלי לקרוא לאנשים ספציפיים. זה משתמש באנונימיות כדי להימנע מגיבוי הודעה. דוגמה לכך היא הודעה בנוסח "מקורות מאשרים שצד X ממומן באופן לא חוקי".
- חכמים לא יכולים לטעות: מצטט אנשים יוקרתיים שמאמתים רעיון או מסר. לדוגמה, "אדם X אמר את זה... ואם האדם הזה אמר את זה, אף אחד לא יכול להתעלם מזה".
- לגנות את המקור: הכפשת רעיון רק על ידי תקיפת המקור שלו. דוגמה ברורה לכך היא לקרוא למישהו שקרן על מנת לשבור את המסר שלו. בחוגים פילוסופיים, זה ידוע בתור התקפת אד הומינם.
לסיכום
מאמר זה נגע בכמה טקטיקות תעמולה פוליטיות. עם זאת, קיימים רבים נוספים. זה יהיה נאיבי לחשוב שאנחנו לא מושפעים מהתעמולה הפוליטית הזו. זו הסיבה שחשוב להכיר את הטכניקות שלו כדי שנוכל להימנע משכנוע על ידי כוחות פוליטיים.
