9 סימנים של מניפולציה פסיכולוגית דרך המילים שלנו
לא עונה. השימוש בסרקזם. אומר שאי אפשר לדבר איתך. מדבר אליך כאילו אתה ילד. מאיים באולטימטומים. הסימנים של מניפולציה פסיכולוגית בתקשורת ובשפה מגוונים כמו שהם מתישים. זוהי צורה של ניצול נפשי והתעללות רגשית שעלינו ללמוד להכיר.
ליסיו ג'לי היה אחד האנשים המרושעים ביותר בהיסטוריה האיטלקית. הסוכן הזה של מה שנקרא תעמולת לודג' הבונים החופשיים היה ניאו-פשיסט המתמחה במניפולציות של ההמונים. הדמות המרושעת הזאת אמרה פעם שכדי לשלוט במישהו, אתה רק צריך לדעת איך לתקשר. הוא הראה ששפה היא נשק, ואפשר להשתמש בה בצורה סוטה לשליטה.
"מחשבה משחיתת שפה ושפה יכולה גם להשחית יחסי אנוש"
-ג'ורג 'אורוול-
אנחנו יודעים את זה טוב מדי. בתחום הפוליטיקה, בפרסום וביקום הגדול של תקשורת ההמונים, יש שימוש כמעט תמידי במניפולציה כדי לפתות אותנו, להשפיע על החלטותינו ובסופו של דבר לשלוט בנו. עכשיו, כשאנחנו נכנסים לתחום הפרטי, הכל הופך להיות קצת יותר סיבילי ומורכב.
אנחנו מדברים על התקשורת שלנו עם המשפחה, בן הזוג, החברים שלנו... הסימנים של מניפולציה פסיכולוגית ורגשית ניכרים מסביבנו, אך לעתים קרובות הם מוסווים. אנו יכולים גם ליפול באופן לא מודע למלכודת של שימוש בהם בעצמנו. לכן, חיוני לדעת כיצד לזהות אותם ולהגיב אליהם.
אנחנו צריכים להבין שחשוב לא רק להיזהר ממה שאנחנו אומרים אלא גם איך אנחנו אומרים את זה.
סימנים של מניפולציה פסיכולוגית בתקשורת
כאשר אנו מתייחסים לרעיון של מניפולציה פסיכולוגית דרך המילים שלנו, מה שקורה מלכתחילה הוא חוסר איזון במערכת היחסים המדוברת. זה השימוש בשפה כדי להועיל לעצמו. לא רק כדי לשלוט באדם האחר, אלא גם מתוך כוונה לפגוע בו. הרגשות החשופים שלנו הם שמייצרים את התוקפנות הסמויה הזו בתוכנו.
אלדוס האקסלי אמר שמילים יכולות להיות כמו צילומי רנטגן. בשימוש בצורה מקיאוולית הם יכולים לחדור הכל: ההערכה העצמית של האחר, כבוד ואפילו זהות. הבה נלמד, אם כן, לראות אותם באים, להבין קצת יותר על הדינמיקה ההרסנית הזו ברמה האישית. להלן 9 סימני סכנה.
1. מניפולציה של העובדות
כל מומחה למניפולציות פסיכולוגיות בתקשורת הוא אסטרטג גדול שמעוות את האמת. הוא תמיד יפנה את זה לטובתו שלו, יקטין את חלקו באחריות ויעביר את כל האשמה עלינו. יתרה מכך, הם יגזימו וימנעו מידע מרכזי ובכך יבטיחו שהאיזון תמיד נוטה לעבר גרסת "האמת" שלהם.
2. יגידו לך שאי אפשר לדבר איתך
גישה זו פשוטה, ישירה ויעילה. אם מישהו אומר לך ש"אי אפשר לדבר איתך", אז הוא נמנע בדיוק ממה שאתה רוצה לעשות: לדבר על הבעיה. מקובל שהם אומרים לנו שאנחנו יותר מדי רגשניים, שאנחנו עושים הר מגבעת חפרפרת, ושהם פשוט לא יכולים לדבר איתנו. הם מאשימים אותנו בעצם הדבר ממנו הם סובלים: כישורי תקשורת לקויים.
3. הטרדה אינטלקטואלית
המניפולטור הפסיכולוגי והרגשי גם עושה שימוש לעתים קרובות באסטרטגיית תקשורת נפוצה נוספת. אנחנו מדברים כאן על הטרדה אינטלקטואלית. אנשים יורים ויכוחים ללא הפסקה בדרכנו, יחד עם מידע שונה, עובדות ונימוקים מפותלים כדי להתיש אותנו רגשית ולשכנע אותנו שהם צודקים.
4. אולטימטומים ומעט זמן להחליט
אם אתה לא מקבל את מה שאני אומר, הכל נגמר. אני אתן לך עד מחר לחשוב על מה שאמרתי לך. סוג זה של תקשורת הוא ללא ספק מאוד כואב ומציק. הם מציבים אותנו בין הפטיש לסדן, הם מייצרים חרדה וגורמים לסבל רגשי רב.
אנחנו צריכים להבין שאם מישהו מכבד אותנו, ובאמת אוהב אותנו, אז הוא לעולם לא ישתמש באיומים האלה של "הכל או כלום". זו עוד אסטרטגיית מניפולציה נפוצה מאוד.
5. חזרה על השם שלנו במהלך השיחה
כשמישהו חוזר על השם שלנו כמעט ברציפות ובאופן מוגזם בשיחה אז הוא מפעיל מנגנון בקרה חכם. בכך הוא מכריח את האחר לשים לב וגורם לו להרגיש מאוים.
6. אירוניה והומור שחור
שימוש באירוניה ובהומור שחור המבקש להשפיל וללעוג הוא עוד אחד מהסימנים הנפוצים ביותר של מניפולציה פסיכולוגית בתקשורת. התוקפן או המניפולטור מבקש לזלזל בנו ומנסה לכפות עלינו את עליונותו הפסיכולוגית כביכול.
7. שימוש בשתיקה או התחמקות
אני לא רוצה לדבר על זה. עכשיו זה לא זמן טוב. למה אתה מעלה את זה עכשיו?... סוג זה של תקשורת נפוץ מאוד בין בני זוג, במיוחד אם לאחד מהם חסר כישורים תקשורתיים ותחושת אחריות.
8. טענה לבורות: "אני לא מבין למה אתה מתכוון"
זו טקטיקה קלאסית. הם מעמידים פנים שהם לא מבינים מה האדם השני רוצה שהם יגידו או יעשו. זה משחק במוחו של האדם האחר. הם מנסים להבין שהאדם השני מסבך דברים יותר מדי, ושהשיחה פשוט לא הגיונית. זוהי אסטרטגיה קלאסית של המניפולטור הפסיבי-אגרסיבי, שבה הם נמנעים מלקיחת אחריות משלהם ומבקשים לגרום לאחר לסבול.
9. יתנו לך לדבר קודם
אחד הסימנים העדינים ביותר של מניפולציה פסיכולוגית הוא המקום שבו אדם אחד תמיד גורם לשני לדבר ראשון. עם האסטרטגיה הזו אתה משיג כמה דברים. הראשון הוא לקנות זמן להכין את הטיעונים שלהם, השני הוא למצוא את נקודות התורפה שלנו. מקובל גם שאחרי שהקשיבו לנו, המניפולטור הרגשי נמנע מלהביע רעיונות או דעות משלו. הם רק שואלים שאלות, ובמקום לנסות להגיע להסכמה, הם מבקשים להדגיש את החסרונות שלנו. הם מכוונים את השיחה בצורה כזו שיגרמו לנו להיות אנשים מגושמים וחלשים.
להסיק. אמנם זה נכון שיש הרבה אסטרטגיות אחרות של מניפולציה פסיכולוגית ורגשית בתקשורת האנושית, אבל אין ספק שהן הנפוצות ביותר. הן צורות של הפחדה שלא רק מגבילות את האפשרות ליצור דיאלוג אפקטיבי, אלא גם משמשות להכניע את הזולת ולבטל את יכולתו בכל הרמות: אישית, רגשית ונפשית. עלינו ללמוד להכיר באסטרטגיות ההרסניות הללו.