תורת התקשורת האנושית מציעה כי ישנם שני סוגים של תקשורת.
לדברי הפסיכולוג האוסטרי פול ווצלאוויק, לתקשורת יש תפקיד מהותי בחיינו ובחברה שלנו. רובנו, לעומת זאת, לא מבינים באיזו מידה. כבר מתחילת חיינו אנו משתתפים בתהליך רכישת כללים לגבי תקשורת. כללים אלה מוטמעים במערכות היחסים שלנו, אם כי איננו מודעים לכך בהכרח.
לאט לאט אנו לומדים מה לומר ואיך לומר זאת. אנו לומדים על צורות התקשורת המרובות הקיימות בחיי היומיום שלנו. קשה להאמין שתהליך כה מסובך כמעט ולא מורגש ואנו עושים אותו אוטומטית כמעט ללא מאמץ מודע.
ללא תקשורת, בני אדם לא היו יכולים להתקדם או להתפתח למה שאנחנו עכשיו. אז מה הם פרטי התקשורת האלה שמאפשרים לנו להתייחס אחד לשני? מה הם הקטעים האלה שאנחנו בקושי שמים לב אליהם, אבל הם כל כך חשובים? בוא נחפור קצת יותר לעומק...
"אי אפשר לא לתקשר"
-פול ווצלאוויק-
ווצלוויק וחזון התקשורת שלו
פול ווצלאוויק (1921-2007) היה פסיכולוג אוסטרי, שהתייחס אליו לעתים קרובות בטיפול משפחתי ומערכתי. הוא זוכה להכרה בינלאומית בזכות The Art of Becoming Bitter, שפורסמה בשנת 1983. ווצלוויק קיבל את הדוקטורט שלו בפילוסופיה ולמד פסיכותרפיה במכון קארל יונג בציריך. הוא גם היה פרופסור באוניברסיטת סטנפורד.
ווצלאוויק, יחד עם ג'יין ביווין באבלס ודון ד' ג'קסון במכון המחקר הנפשי של פאלו אלטו, פיתחו את התיאוריה של תקשורת אנושית. זוהי אבן היסוד של טיפול משפחתי. הוא מסביר את התקשורת לא כתהליך פנימי שנובע מהנושא, אלא כפרי של חילופי מידע שמקורם בזוגיות.
מנקודת מבט זו, החשיבות אינה כה רבה באופן שבו אנו מתקשרים או אם הוא מודע או לא. במקום זאת, האופן שבו אנו מתקשרים בהווה וכיצד אנו משפיעים זה על זה באמת הופך להיות עיקר התקשורת. בואו נסתכל על העקרונות הבסיסיים של תורת התקשורת האנושית. מה אנחנו יכולים ללמוד מזה?
5 האקסיומות של תורת התקשורת האנושית
אי אפשר שלא לתקשר
תקשורת היא טבועה בחיים. מה שפול ווצלוויק ועמיתיו מתכוונים בכך הוא שכל התנהגות היא צורה של תקשורת בפני עצמה. זה נכון ברמה המפורשת או המרומזת. אפילו לשתוק היא דרך להעביר מסר כלשהו. אז אי אפשר שלא לתקשר. אי תקשורת לא קיימת.
גם כשאנחנו לא עושים כלום, מילולית או לא מילולית, אנחנו משדרים משהו. אולי אנחנו לא מתעניינים במה שהאדם השני אומר. או, אנחנו פשוט מעדיפים לא לחלוק את הדעה שלנו. יש יותר מידע ב"הודעה" מאשר זה שמתאר במילים.
לתקשורת יש רמת תוכן ורמה רלציונלית (מטאקומוניקציה)
עיקרון זה מתייחס לעובדה שבכל תקשורת חשובה לא רק משמעות המסר (רמת התוכן), אלא גם האופן בו הדובר ירצה שיבינו אותו וכיצד הוא מנסה להיות מובן על ידי אחרים (רמת היחסים).).
לדברי הפסיכולוג האוסטרי פול ווצלאוויק, לתקשורת יש תפקיד מהותי בחיינו ובחברה שלנו.
כאשר אנו מתייחסים זה לזה, אנו מעבירים מידע. אבל, איכות היחסים שלנו יכולה לתת משמעות שונה לאותו מידע.
היבט התוכן מתאים למה שאנו מתקשרים מילולית. ההיבט ההתייחסותי, לעומת זאת, מתייחס לאופן שבו אנו מעבירים את המסר הזה. זה קשור לטון הקול, הבעת הפנים, הקשר וכו'. ההיבט השני קובע ומשפיע על הראשון. הסיבה לכך היא שהטון או ההבעה שלנו משנים את האופן שבו המאזין מקבל את המסר.
סימני פיסוק מעצבים את המשמעות לפי האדם
פול ווצלאוויק הסביר כך את הדייר השלישי: "אופי מערכת היחסים תלוי בסימני הפיסוק של נוהלי התקשורת של השותפים". בכך, הוא מתכוון שכל אחד מאיתנו יוצר את הגרסה שלו למה שאנו צופים וחווים. הגרסה הזו צובעת את מערכות היחסים שלנו.
עיקרון זה הוא בסיסי כאשר אנו מתייחסים לאנשים אחרים. אנחנו צריכים תמיד לזכור את זה בכל פעם שאנחנו מתקשרים עם מישהו. אנו מסננים את כל המידע שאנו מקבלים על סמך החוויות, המאפיינים האישיים והלקחים שלנו. זה אומר שלמושג אחד (אהבה, חברות, אמון וכו') יכולות להיות משמעויות שונות עבור אנשים שונים.
בנוסף, היבט מרכזי נוסף בתקשורת הוא שכל דובר מאמין שהתנהגותו של האדם האחר היא הגורם להתנהגותו. עם זאת, האמת היא שתקשורת היא תהליך הרבה יותר מורכב ואי אפשר לצמצם אותו לקשר פשוט של סיבה ותוצאה. תקשורת היא תהליך מחזורי בו כל צד תורם בצורה ייחודית למיתון החילוף.
התיאוריה של תקשורת אנושית מציעה כי ישנם שני סוגים של תקשורת:
דיגיטלי. מה שאתה אומר במילים, שהן הרכב שמכיל את התקשורת.
אנלוגי. כל תקשורת לא מילולית, או איך לבטא את עצמך. הרכב של מערכת היחסים.
תקשורת סימטרית ומשלימה
לבסוף, הדייר הזה מדבר על איך איחרו לאחרים . לפעמים אנחנו מתייחסים לאנשים בתנאים שווים, אבל לפעמים אנחנו פועלים ממישורים שונים. כאשר הקשר הוא סימטרי, אנו נמצאים על אותו מישור. כלומר, אנחנו פועלים בתנאים שווים ויש לנו כוח שווה בבורסה, אבל אנחנו לא משלימים אחד את השני.
כאשר מערכת היחסים משלימה, כמו יחסי הורה-ילד, מורה-תלמיד או יחסי קונה-מוכר, אנו נמצאים בתנאים לא שווים. אבל, אנחנו מקבלים את ההבדלים האלה.
אם ניקח בחשבון את כל זה, נוכל להגיע למסקנה שבכל מצב תקשורתי, הדבר החשוב שעלינו לשים לב אליו הוא מערכת היחסים עצמה: אופן האינטראקציה בין שני האנשים ולא כל כך התפקידים האישיים שלהם.
הפניות ביבליוגרפיות
Ceberio, Marcelo R. (2006). La buena comunicación. Las posibilidades de la interacción humana. ברצלונה: פאידוס.
