מתי זהירות היא באמת פחד?

זהירות היא סגולה שמחלחלת לחלוטין לאישיותו של האדם. כשמישהו מטפח זהירות, זה הופך למשהו כמו הילה סביב כל מה שהוא עושה. אריסטו הגדיר זאת כמי שמעודד התנהגות הגונה ונכונה. הכנסייה רואה בה אחת מארבע המעלות הקרדינליות של בני האדם.

בעידן זה, לזהירות יש משמעות מעט שונה. אנחנו מקשרים את זה יותר בזהירות. אנו קוראים למישהו נבון אם הוא חושב לפני שהוא פועל, או אם הוא נמנע מלעשות משהו כי הוא מאמין שההשלכות יהיו רעות. אדם נבון עשוי גם לפעול לאט ובזהירות אם הנסיבות מחייבות זאת.

לפני זמן רב אנשים האמינו שבמקום שיש זהירות, יש גם מעלות אחרות. עם זאת, עלינו לומר שלפעמים המילה זהירות מתארת חוסר נחישות או מוטיבציה או אפילו חוסר ביטחון. חשוב ללמוד להבחין בין אחד לשני.

זהירות חיובית

לפרודנס יש צד חיובי מאוד. מילת המפתח כאן היא ראיית הנולד, לראות משהו לפני שהוא קורה. זה לא רק ניחוש; זה נימוק הגיוני. זה מרמז שאתה חושב על המצב ומעריך אותו כדי להסיק לאן פעולה מסוימת עשויה להוביל אותך.

היכולת להיות זהיר וראיית הנולד היא בסיסית לקבלת החלטות. סגולות אלו מציבות אותך בדרך להצלחה ועוזרות לך לבחור נכון לעתים קרובות יותר. זה מתאים לפתרון בעיות אסטרטגי. אם אתה עושה טעויות, זהירות הופכת אותן להרבה יותר ניתנות לניהול.

זהירות היא ההיפך מאימפולסיביות. זהירות היא המפתח כאשר החלטה או פעולה טומנים בחובם סיכון או סכנה. זוהי סגולה הקשורה באופן הדוק לאינטליגנציה, רפלקציה ושליטה עצמית. במצבים מורכבים, זה בעל ערך להפליא.

זהירות יתר ועיבוד רגשי

יש אנשים שזהירים, אבל לא בהכרח זהירים. זהירות כוללת גם את היכולת להיות אומץ כאשר הנסיבות נוחות. אחרת אנחנו כבר לא מדברים על זהירות אלא על פחד.

כשאתה לוקח את זהירות עד הקצה, זו כבר לא סגולה. זה הופך לבעיית עיבוד רגשי. אנשים זהירים מדי תופסים את המציאות כאיום. כתוצאה מכך, הם נמנעים מכל פעולה שעלולה לעורר דברים לא נעימים או קטסטרופליים. הם דוחים כל דבר שמשמעותו שינוי. הבחירה "הנבונה" היא להיצמד לעולם שהם כבר מכירים.

סוג זה של עיבוד רגשי אינו מוביל להצלחה או קבלת החלטות נכונות. זה מוביל לשיתוק. אחרי הכל, חיסול מוחלט של כל סיכון הוא כמעט בלתי אפשרי. אפילו לא בסלון שלך או ישן במיטה שלך אתה בטוח ב-100% מסכנה. תקרות נופלות, מטוסים מתרסקים, גנבים נכנסים לבתים... אם תתרכזו תמיד בסכנות אפשריות, בעצם לעולם לא תחיו בשלום.

זהיר או ביישן?

זהירות יתר מגיעה לפעמים בצורות מוזרות. האחת היא של פרפקציוניזם קיצוני. פרפקציוניסטים רוצים שהכל יהיה צבוע ברזל. הם מנסים לשמור על הכל בשליטה ולהימנע מטעויות בכל מחיר. התנהגות אובססיבית זו מדברת יותר על פחד מאשר על זהירות. מאחורי ההתנהגות הזו יש ציפייה קצת פרנואידית: אם אשאיר חוטים רופפים, הגרוע מכל יקרה.

לבסוף, יש אנשים שמשתמשים בזהירות כתירוץ לחוסר מעש. האנשים האלה יותר ביישנים ובעלי לב חלש מאשר זהירים. תמיד יהיו מצבים חדשים שאתה לא מוכן אליהם, אבל הם מציעים אפשרויות מרגשות לצמיחה אישית. אם אתה אומר "לא" רק בגלל שאתה לא לגמרי בטוח בתוצאה, אתה אומר "לא" לחיים עצמם.

אנשים בריאים רגשית לוקחים סיכונים. אבל זה לא אומר שהם פזיזים; הם עורכים תחזיות וחישובים ותכניות. הם יודעים שלעולם לא יהיו ערבויות על כל דבר שהם עושים.

אנשים נבונים גם יודעים שטעויות תמיד אפשריות. עם זאת, אין צורך לפחד מהם, מכיוון שהם מקור מדהים של חוכמה וניסיון. זהירות היא לא פחד, אלא אחריות.