Sisu: התשובה הפינית לזמנים קשים
עבור העם הפיני, ל"סיסו" יש משמעות מיסטית. יותר ממילה, זוהי אנרגיה ואומץ מיוחדים המושרשים בתרבותם. "סיסו" הוא כוח רצון, נחישות, התמדה ומעל לכל חוסן. זה כמעט כמו עמוד השדרה של עם, התשובה שלו למצוקה.
זה תמיד מרגש ומעשיר לשקוע בתרבויות אחרות כדי ללמוד ולהרהר במונחים שונים שבסופו של יום בעצם מוכרים לכולנו. Sisu (מבוטא see-soo) מבטא את אותה גישה גמישה מסוימת שמהדהדת בנו. זה הדבר שמעורר בנו השראה ומשהו שאנחנו מנסים ליישם בחיי היומיום שלנו.
"העולם שובר את כולם ואחר כך רבים חזקים במקומות השבורים"
-ארנסט המינגווי-
מקור המילה הזו מאוד מיוחד עבור הפינים. למעשה, ניתן למצוא בארץ אפילו מכוניות של מותג sisu, משוריינים ושוברת הקרח MS Sisu. אפילו מותג של טיפות שיעול בטעם חזק. באנטארקטיקה, יש למעשה הר עם אותו שם. מטפס ההרים הפיני Veikka Gustafsson הגיע לשיאו בשנות ה-90.
סיסו הוא משהו שצריך לשאת בליבנו כדי לעזור לנו ולתת לנו את האומץ שאנחנו צריכים. לכן, זו לא אסטרטגיה ספציפית, פלסטר או תרופה לכל מטרה לזמנים קשים. הפינים מתייחסים לגישה זו כפילוסופיית חיים. הם רואים בזה שריר פסיכולוגי שיש להתאמן מדי יום.
סיסו, מילה בלתי ניתנת לתרגום עם עבר מאוד ספציפי
ב-30 בנובמבר 1939 הכריזה ברית המועצות מלחמה נגד פינלנד, שלושה חודשים בלבד לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. הסכסוך הזה הוא אחת המלחמות הנערצות והנחקרות ביותר בספרי ההיסטוריה. זה נמשך בקושי 105 ימים והיה אסון צבאי אמיתי עבור הרוסים.
מה שנקרא מלחמת החורף הייתה, בהופעות ראשונות, סיבה אבודה באמת עבור הפינאים, שכן היו להם מעט מאוד חיילים (לרוב אפילו לא היו מדים) בהשוואה ל-2.5 מיליון חיילי הצבא האדום.
בנוסף לגדוד הגברים הזה, היו להם מכונות הלחימה הרוסיות, עם הטנקים החזקים והמטוסים המתוחכמים שלה. הכל הצביע על כך שפינלנד תהיה בקרוב ארץ חרבה ונכבשה.
אבל מה שהסובייטים לא ציפו היה הרוח הפינית האמיצה. אז עלתה מילה מסוימת בקרב החיילים הפינים שהניעה אותם והזינה את רוח הלוחם שלהם. המילה הקסומה הייתה "סיסו".
המונח הזה הצית אש תחתיהם כדי להיות אומץ ולא להיכנע. לא לפנות מקום לפחד, להיות נחושים, להיפטר מכל חוסר ביטחון ולהוציא את כוחם כאשר, ככל הנראה, הכל אבוד.
ספרי היסטוריה מדברים על נפילת הסובייטים בגלל החורף הקשה ויערות צפופים ומבלבלים. זה אולי נכון, אבל אנליסטים יודעים שמשהו מאוד מיוחד קרה במלחמה ההיא. החיילים והאנשים יצרו נאמנות אסטרטגית ויצרו קבוצות תקיפה קטנות שהפיצו טרור ופחד בקווים הרוסיים.
אז נולדה מה שנקרא "רוח החורף הפיני" או "סיסו".
