לקחים מג'יי קיי רולינג: גילוי אהבה דרך טעויות
רובכם לא תצטרכו שום היכרות עם JKrowling. כן, גב' רולינג, הסופרת המפורסמת של הרומנים שריגשו וריתקו את הנוער של יותר מדור. נושא בספריה הוא גילוי אהבה באמצעות טעויות.
החוכמה העממית אומרת לנו שמאחורי כל אדם גדול יש בדרך כלל אישה גדולה (ולהיפך), וכדי להתאים את אותו ניב, אפשר לומר שמאחורי כל אדם מצליח יש סיפור שממנו אפשר ללמוד.
ועוד יותר כשמדובר בסופר, שכן לרבים מהם, מבלי שהם יכולים להימנע מכך (או אולי לא לנסות יותר מדי להימנע מכך), יש נטייה לכלול חלק מהחוויות האישיות שלהם בסיפוריהם.
"אני נוטה להשתמש בתאריכים משמעותיים. כשאני צריך תאריך או מספר, אני משתמש במשהו שקשור לחיים האישיים שלי. אני לא יודע למה אני עושה את זה, זה הרגל. יום ההולדת של הארי, למשל, הוא שלי. המספרים והתאריכים המופיעים בספרים קשורים אליי"
ג'יי קיי רולינג
ביוגרפיות אלה עמוסות לעתים קרובות בשגיאות. למעשה, לאחרונה שמעתי סופר - שאינני זוכר את שמו - אומר שאם משהו לימד אותו את המקצוע שלו זו היכולת שלו "לירות". כלומר, לירות פיסות נייר לסל האשפה בכל פעם שלא הועיל מה שכתב עליהן. הוא קיבל זאת כחלק מעבודתו.
בסוף חיינו בוודאי יהיה לנו סל של טעויות, וזה לא משנה אם נקבל את זה: זה חוק שנכתב במצב האנושי שלנו. אני לא מדבר על טעויות שהן טעויות אובייקטיביות, אלא על טעויות שבאמת מרגישות כמו שגיאות
הצעדים הראשונים בפרויקט הם צנועים
אתם עשויים לתהות מדוע לעזאזל התחלתי את המאמר הזה מדבר על JKRowling. ובכן, עשיתי את זה בגלל נאום שהיא נשאה בסוף השנה האקדמית באוניברסיטת הרווארד ב-2008, ששימש השראה למה שאני עומד לומר. היא תיארה את מה שקרה כמה שנים קודם לכן בחייה והכריזה כי:
"...נכשל בקנה מידה אפי. נישואים קצרים במיוחד התפוצצו. לא הייתה לי עבודה, הייתי אם חד הורית וענייה ככל שניתן בבריטניה המודרנית מבלי להיות קבצן"
כולנו אוהבים את הסיפורים החיוביים האלה של אנשים שמתגברים על קשיים עצומים בחייהם. נראה שבמקרה של ג'יי קיי רולינג והאופן שבו היא מדברת על עברה, שללא הנישואים הכושלים האלה וללא המשבר הזה, הארי פוטר כמעט בוודאות לא היה קיים. היא טוענת שכוונתה כשהיא התחילה את הארי פוטר לא הייתה להשיג את ההצלחה שהיא נהנית ממנה כעת, אלא לברוח, להבהיר את רעיונותיה ואיכשהו לסדר את חייה.
היא חושבת שלחלום בגדול דורשות הרבה פעמים השקעות גדולות, ויותר מכך כשהיא מוקפת בכל התעמולה שאומרת לנו שאם אין לנו פריט זה או אחר אז לא נשיג את מה שאנחנו רוצים. לא נהיה כל כך אטרקטיביים, כל כך מצליחים, כל כך פופולריים...
בנוסף, החל משאיפות והשקעות צנועות גורם לנו לשאת את עלות הטעויות שאנו עלולים לעשות. זה מאפשר לנו מרווח שגיאה למקרה שנצטרך לעכב או להשהות את הפרויקט לזמן מה. אם לא ביססנו את כל חיינו סביב הפרויקט הזה אז לקחת ממנו הפסקה ולחפש קצת "אוויר צח" יהיה הרבה יותר קל.
הפחד מכישלון
הפחד מכישלון יכול להיות כישוף משתק, אבל גם כישוף מניע. אם זה כזה או אחר תלוי במספר גורמים. אולי הראשון הוא אהבה עצמית. אדם שמכיר ומכבד את עצמו יהיה תלוי בכך כשיש זרמים שמנסים לגרור אותו לתחתית. מי שחושב שאין לו מה להציל יוותר ואפילו לא פגיעה בקרקעית הסלע הזו תשמש להזיע אותו שוב אל פני השטח.
זה תלוי גם באנשים שמקיפים אותנו. באופן מוזר, בהארי פוטר, יש פרדוקס שחוזר על עצמו תמיד בכולנו: נטייה מסוימת לבדידות צריכה להתקיים במקביל לצורך להתייחס לאחרים, בהיותנו החיות החברתיות שאנחנו. הכישלון, או האיום שבו, הוא שמלמד אותנו על מי אנחנו יכולים לסמוך. אלה האנשים שנשארים איתנו, בין אם הם מסכימים איתנו ובין אם לא. האהבה שלהם לא מותנית בתקוות שלנו או במה שיש לנו, אלא במי שאנחנו.
אם אתה רוצה להשיג משהו, תצטרך לעשות את הצעדים הראשונים בעצמך
הם אומרים שרוב בני הנוער מרגישים לא מובנים... ורוב הסטודנטים באוניברסיטה, רוב העובדים הצעירים, רוב העובדים בגיל העמידה, רוב העובדים המבוגרים ורוב הגמלאים. העובדה היא שמעט מאוד אנשים מוצאים מישהו שיתמוך בהם כשהם מחליטים ללכת אחרי יעד מוגדר. במקרה של בני נוער, בדרך כלל ההורים שלהם הם שמבטאים את חוסר ההבנה הזה. רולינג חוותה את חוסר ההבנה הזה בחייה כשהוריה דחו את הרעיון שלה ללמוד ספרות אנגלית במקום שפות מודרניות. היא גם אומרת, עם זאת, ש"יש זמן שאתה צריך להפסיק להאשים את ההורים שלך על שהובילו אותך לכיוון הלא נכון". להגיע לרגע זה, כשלעצמו, תרגיל לבגרות, שכן הוא מלמד אותנו להפסיק להאשים אחרים, במקרה זה את ההורים שלנו, ולהתחיל לקחת אחריות על המעשים שלנו.
כשלים אלו באדם לא בוגר, המאופיין באימפולסיביות, יכולים להעניק להם חוכמה. הכישלונות גם נותנים מימד להישגים שלנו, או בגלל שחמקנו מההישגים האלה או שאנחנו מרגישים שאנחנו עומדים לעשות זאת. ישנם אנשים רבים שאינם מודעים להישגיהם עד שהם מרגישים שהם עלולים לאבד אותם או שהם למעשה אבודים.
לבסוף, הכישלון מוביל אותנו לרגעי משבר בהם הדברים החשובים ביותר בחיים מתגלים במלוא עוצמתם. מה הם אותם דברים חשובים? לא יותר ולא פחות ממה שכבר יש לנו...ומה שיש לנו זה עצמנו, ומה שלמדנו במהלך העליות והמורדות שלנו. לכן, כאשר אתם נכשלים, אל תעצמו עיניים – אל לנו להתמלא בעצב או בתחושת נטישה, עלינו להיות באמונה לעלות שוב, מספיק כדי שקרני השמש יגיעו אלינו שוב.
כשאתה נופל, נסה לשבור כמה שפחות דברים, אבל מעל הכל הגן על ההערכה העצמית שלך. זה יהיה זה ולא שום דבר אחר שיניע אותך וימנע ממך להיעצר על עקבותיך.
"הייתי חופשי. הפחדים הכי גדולים שלי התממשו ובכל זאת עדיין הייתי בחיים. עדיין הייתה לי בת שהערצתי, מכונת כתיבה ורעיון נהדר. ואז הפך סלע האדמה לבסיס שעליו בניתי מחדש את חיי. "
ג'יי קיי רולינג
