הפונקציות העיקריות של קליפת המוח הקדם-מצחית הגבי

האונות הקדם-מצחיות הן המרכיבים המרכזיים לאיפונון ושליטה בהתנהגות אנושית. הם ללא ספק יסודיים בכל הנוגע לשילוב של מידע קוגניטיבי, מוטיבציוני ורגשי. הקשר שלהם עם כמעט כל אזור במוח עושה אותם חשובים מאוד, ולכן מחקר ומחקר בתחום זה חיוניים. בתוך האונות הקדם-מצחיות, אנו מוצאים את קליפת המוח הקדם-מצחית דורסולטרלית - אזור חיוני להתנהגות אנושית.

האזורים הקדמיים של המוח מאפשרים לנו להיות יצורים אוטונומיים, ובכך נותנים לנו חלק ניכר מהשליטה שיש לנו על חיינו. המוח עושה זאת באמצעות מה שנקרא פונקציות ביצועיות, פונקציות המאפיינות אותנו כבני אדם. הודות לתחומים אלו, נוכל גם לבנות את הזהות שלנו ולפתח מודעות עצמית.

אזורים אלו מאפשרים לנו לנהל דיאלוג ותקשורת פנימית. קוגניציה חברתית מתרחשת באזורים אלה, ושם נובעת האמפתיה. זו היכולת לשים את עצמנו בנעליו של אדם אחר. במקביל, הם גם מאפשרים לנו לחזות התנהגות של אנשים אחרים, לצפות את כוונותיהם או להבין היבטים כמו הונאה.

אנטומיה של האונה הקדמית

האונה הקדמית מתחלקת למספר אזורים:

• אזורים מוטוריים, פרה-מוטוריים ומשלימים.
• שדה עין קדמי.
• האזור של ברוקה.
• קליפת המוח הקדם-מצחית.

במקביל הוא מחולק לשלושה אזורים:

• דורסולטרלי
• ארובתי
• מדיאלי

הפונקציות העיקריות של קליפת המוח הקדם-מצחית הגבי

גם סטוס וגם נייט (2002) וגם טירפו ואוסטאררוז (2012), מצביעים על כמה מהמאפיינים העיקריים של קליפת המוח הזו:

• עיכוב, קואורדינציה, וגם אפנון התנהגות.
• חיפוש, שחזור ועדכון של מידע רלוונטי בכל עת.
• תכנון, הכנה וציפייה באמצעות אותות זמן.
• ויסות ושליטה קוגניטיבית ורגשית.
• גמישות לשינוי קשב והתנהגויות ככל שהתנאים משתנים.

הצוות של בורגס (2012) ערך סקירה של הספרות המדעית על התפקודים העיקריים של קליפת המוח הקדם-מצחית. הם הגיעו למסקנה שרוב המחקרים הסכימו שתשומת לב, זיכרון, שפה והכנה ורצף זמן הם הפונקציות הבולטות ביותר.

שליטה קשובה

אחד התפקידים העיקריים של קליפת המוח הקדם-מצחית הגבי הוא בקרת קשב. בקרה זו כוללת תהליכים כמו העברת משימות, יכולת קשב מפוצלת, הכנה לפעולה, וגם בקרת הפרעות.

זיכרון

לגבי זיכרון, עלינו לעשות הבחנה בין זיכרון עבודה (תפעול) לזיכרון דקלרטיבי. זיכרון עבודה הוא מערכת המאפשרת למוח שלנו לשמור מידע ולעבוד עליו. Baddeley (2010) קובע כי קליפת המוח הקדם-מצחית תפעל כ"מנהל מרכזי". לדברי המחבר, יש לו "יכולת לשחזר מידע ולשמור אותו פעיל בזמן שהוא מעובד".

מאידך, Stuss and levine (2002), מניחים שההשתתפות של אזור זה גדלה כאשר המידע הנדרש "חורג מהיכולת של זיכרון העבודה וכאשר יש צורך לשלוט בגורמים מסיחים את הדעת שעלולים להפריע למידע הרלוונטי שעובד. על".

באשר לזיכרון הצהרתי, נראה כי קליפת המוח הקדם-מצחית דורסולטרלית לוקחת חלק בתהליכי אחזור מידע. הוא מעורב בבחירת האסטרטגיות הטובות ביותר לקידוד מידע המתייחס לתהליכים הקשורים לזיכרון המקור. זיכרון המקור זוכר את המאפיינים של אירוע: מה, איך, מתי, איפה... וכו'.

שינויים בזיכרון המקור משפיעים על יכולתם של נבדקים לבחון את מקור הזיכרונות שלהם. מומחים מכנים תהליך זה "ניטור מציאות". בדרך זו, הם יכולים להבחין בין אירועים אמיתיים לדומיינים. באדלי קובע כי "חסר בתהליך זה עשוי להיות אחראי לתופעות של התערבות יזומה ולפריצות התכופות והבלבולים המוצגים על ידי מטופלים עם פגיעה קדם-פרונטלית".

שפה

היעדר שטף מילולי קשור לנגעים פרה-פרונטליים, במיוחד אלו המיוצרים בצד שמאל. יחד עם זאת, השיח הנרטיבי יושפע גם מבחינת פישוטו והשמטת צורות דקדוקיות כאשר יופיעו שינויים בתחום זה.

הכנה ורצף זמני

לבסוף, תכנון זמן הוא יכולת מפתח לארגון פעילויות וניהול חיי היומיום שלנו. מספר חקירות מדגישות את חשיבותם של האזורים הקדמיים של המוח בתכנון.

Arnedo, Bembibre, and Triviño (2013) קובעים כי הכנה וניטור זמני מתבצעים "באמצעות עדכון מתמיד של המידע לגבי הזמן הנדרש לביצוע פעולה ושמירתה בזיכרון עד לרגע ביצועה".