שוד כסף - גיבורים או פושעים?
Money Heist היא אחת מסדרות הטלוויזיה הספרדיות המצליחות ביותר בשנים האחרונות. היא התחילה כסדרת טלוויזיה מקומית עד שנטפליקס קנתה את הזכויות והשיקה אותה לתהילה בינלאומית. הם הוציאו אותו ב-2017 והצלחתו ממשיכה להיות במגמת עלייה. למעשה, נראה שהמופע הזה כאן כדי להישאר. אז מה הסוד שלו?
נראה שסדרות שאינן דוברות אנגלית נתקלות לא פעם במכשולים שונים בהפצתן. אבל בזכות האינטרנט ודרכי הפצה חדשות, אנשים יכולים כעת לצפות בהפקות ממדינות אחרות שבוודאי לא הייתם רואים אחרת. לפיכך, חלק ניכר מההצלחה של Money Heist שייך לנטפליקס.
עם זאת, סדרה לא מצליחה רק בזכות המפיץ שלה. זה חייב להיות גם מרכיבים שיכולים למשוך את תשומת הלב של הצופה. שוד כסף הוא סיפורו של שוד. אבל לא סתם שוד; שוד רחב היקף. האנשים האלה מתכוונים לגנוב מאחד המוסדות העשירים בעולם. השודדים, שמשתמשים בשמות קוד ולא ממש מכירים זה את זה, ממלאים אחר הוראותיו של מוח, "הפרופסור", לאורך כל הפעולה המורכבת הזו. כולם, למעט הדמות הזו, נכנסים למטבעה המלכותית של ספרד עם המשימה של ייצור 2400 מיליון יורו.
יש להם בני ערובה, 11 ימים, והכל מתוכנן עד הפרט האחרון. מבחוץ, הפרופסור נותן את הפקודות ומנהל משא ומתן עם המשטרה כדי להרוויח זמן. הסדרה הקלסטרופובית הזו עם זהות משלה, המתחדשת מהמוזיקה הפרטיזנית של "בלה צ'או" ומסכות דאלי של הדמויות (נאמנות למקורן), תופסת את עיניו של כל אחד.
ברדסים רובין עכשוויים
רובין הוד גנב מהעשירים כדי לתת לעניים. הוא חי מחוץ לחוק, נלחם בשריף (דמות הכוח והדיכוי), והיה גיבור העניים. כפי שאתה יכול לראות, פורע חוק הוא לא בהכרח אדם רע. למעשה, הם יכולים בקלות להיות גיבורים הפועלים למען הכלל. יש תפיסה קלאסית של גיבור שקשורה קשר הדוק לסדר חברתי. בדרך כלל הם מצייתים לחוקים ולמה שהחברה קבעה כהתנהגות נאותה.
שקול, למשל, רבים מגיבורי ימי הביניים, כגון El cid. הוא גורש על ידי המלך אלפונסו, סבל עוולות רבות ובכל זאת מעולם לא מרד. כמו כן, הוא מעולם לא התעמת איתו ולא ניסה לפלוש לטריטוריה שלו. גיבורי ימי הביניים שמרו על נאמנותם למלך, לעליון ולכל דמות חזקה אחרת. כבוד ונאמנות היו יסוד בימי הביניים וגם במאות שלאחר מכן. גם היום המערכת קובעת מה טוב וכל מה שמעבר לו הוא רע.
עם זאת, רובין הוד חרג מהנורמה, ובכל זאת, רוב האנשים רואים בו טוב. למה? ובכן, זה בגלל שהסדר החברתי הוא לעתים קרובות לא הוגן. זה מוסד מדכא שמטפח אי שוויון. לפיכך, רובין הוד הוא גיבור שכמעט ולא משתלב באותו ארכיטיפ כמו El cid, למרות העובדה שלשניהם שורשים מימי הביניים. רובין הוד הוא גיבור ששובר כללים ויש לו פרמטרים משלו של צדק. והדמות המדכאת, כל בעל כוח וסמכות, רעה לו.
ערעור הכללים מציע חברה הוגנת ושוויונית יותר, וכתוצאה מכך היא תמשוך את ההמונים. בדיוק על זה עוסק Money Heist, קבוצת גנבים בראשות מוח מבריק. רחוק מלהיות נבלים, הם מביאים תקווה לחברה.
גיבורים ונבלים בשוד כסף
המחסום בין גיבור לנבל הופך מטושטש בכל פעם שצורר מפעיל כוח על אחרים; בכל פעם שהם מטביעים את המדוכאים. לפיכך, מהי הליבה של החיים העכשוויים? זה כסף, אין ספק. אבל זה מרכז העולם והכל סובב סביבו. זה מה שקובע אם אדם יכול לחיות חיים טובים יותר או לא. לפיכך, זה מה שנותן למדכאים את כוחם.
רובין גונב מאלה שיש להם הכי הרבה מה לתת את זה למי שהכי צריך את זה; הוא ערני. הגנבים בשוד כסף לא מתכוונים לתת אותו לנזקקים, אבל הם בהחלט עושים מה שכולם כמהים לעשות. כלומר, לגשת למרכז הכוח ולהרוס אותו משם. עם זאת, הם לא ממש הורסים את זה. רק שבכניסה אליו הם מראים שהכוח יכול לקרטע ובכך יכול ללעוג למדכאים.
הסדרה מציגה את השפעת התקשורת; כיצד בעלי השלטון מתמרנים את החדשות. ועדיין, דעת הקהל בצד של הגנבים. פורעי החוק הצדיקים לא רק כמו רובין הוד אלא גם נטועים ברומנטיקה. הטרנד הרומנטי הזה מקרב אותך לדמויות שוליות הדורשות חופש.
הגיבורים
אתה יכול לראות דוגמה לכך ב- José de espronceda. בפסוקים שלו, דווקא. הוא צייר דמויות שהיו השלכות של העצמי; של האני הרומנטי, כלומר. זה מביא לך דמויות כמו "השבוי", "הלוחם", "התליין", וכמובן, "הפיראט".
השיר של הפיראט הוא התעלותו של הגיבור הרומנטי המוחלט. מדובר בפיראט שמטרתו היחידה היא להיות חופשי. הוא מייצג גיבור אינדיבידואלי, צדיק, נדיב, שדוחה את ערכי העולם וחי בים כי אין שם חוק. זוהי דמות שחוזרת על עצמה מאוד ברומנטיקה האירופית. למעשה, מחברים כמו לורד ביירון כללו אותו לעתים קרובות בשירים שלהם.
הפיראט המשתוקק לחיות בחופש הוא שיקוף של המאבק בממסד, של הגיבור הרומנטי. חלק ניכר מהצלחתו של Money Heist נובע מכך שאתם, כמו הצופים הבדיוניים של החדשות בסדרה, משבחים את הדמויות הללו כגיבורים הראויים להערצה. גיבורים שנלחמים על חירותם.
המסר האמיתי של שוד כסף
מה Money Heist מציע, מעבר לגניבה, הוא להטיל ספק במה שנקבע. הבחירה בשיר "בלה צ'או" כמוטו של הסדרה אינה מקרית. למעשה, הפסוקים שייכים לשיר מפלגתי של התנגדות לפשיזם באיטליה. היו הרבה דיונים בשאלה האם השיר הוא כעת מיינסטרים בגלל הסדרה. כך בחלקו, אולי. החלק המעניין הוא שאנשים רבים שרים אותו מבלי להבין על מה מדובר.
האמת היא שבזכות הסדרה ותקשורת ההמונים, נראה שהמסר של השיר קם לתחייה. כלומר, מהתקשורת הגדולה והחזקה אפשר לשחזר ערכים מסוימים מהעבר שנראו חסרי תחושה. כך הוא המקרה עם מסכת גאי פוקס ב- V for Vendetta.
נראה שאפילו המסכה של דאלי קיבלה משמעות חדשה בחלקה. סוגים אלה של ביטויים מתאימים למדי לפורמט של הסדרה. הם חודרים לחברה עמוק מאוד ומשפיעים מאוד. וזה שלאנשים יש צורך להאמין בגיבורים שיכולים להציל את האנושות בעולם שנשלט ונשלט על ידי כסף. לא הגיבורים עם גלימה וחרב, אלא מהפכנים שמזמינים אותך לחשוב ולהחזיר את המאבק לחופש.
סיכום
לשוד כסף יש כל מיני גיבורים, אם כי חלקם עשויים להיות בעלי מוסר מפוקפק. הסדרה קצת איטית לפעמים והפריימים שלה מתוקים מדי לאקלים המחניק שהם מציגים. בכל מקרה, הקהל יכול לסלוח להם בזכות תחינתו לחופש.
