ההבדל בין זכויות אדם לזכויות יסוד
זכויות היסוד נוצרו בצרפת בסוף המאה ה-18 עם ההצהרה על זכויות האדם והאזרח. מושג זכויות האדם מתחיל בחוק הטבעי שקבעו הרומאים בימי קדם, שהתבססו על הרעיונות הרציונליים של התקופה.
אנו מבינים ש"חוק" הוא קבוצת הנורמות המשפטיות שיצרה המדינה על מנת להסדיר את התנהגותם של יחידים. אי עמידה בנורמות אלו מרמזת על סנקציה שיפוטית.
לפיכך, החוק קובע בסיס לדו-קיום חברתי, על מנת להעניק לכל החברים ביטחון, שוויון, ודאות, חופש וצדק. מטרת החוק היא לכונן הרמוניה, סדר ואיזון חברתי.
מטרת מאמר זה היא ללמוד מושגים אלה, כמו גם את המאפיינים, ההבדלים וההשפעה החברתית שלהם.
זכויות אדם
בעקבות הגדרת החוק, נוכל להציג ולהבין את זכויות האדם כמגבלה המוטלת על פעולות המדינה ביחס ליחידים. זה מעניק להם חופש מסוים בהתאם למצבם שלהם כבני אדם.
לפיכך, זכויות אדם הכרחיות כדי להיות מסוגלים לחיות בחופשיות, בכבוד, ובסביבה צודקת ושלווה.
לכל האנשים יש את הזכויות הללו, ללא יוצא מן הכלל. הם אינם עושים הבחנה בין מין, לאום, אתניות, צבע, דת, מצב מגורים, שפה, מפלגה פוליטית, גיל או מצב חברתי, תרבותי או פיננסי.
זכויות אדם הן:
- אוניברסלי
- בלתי ניתן להפרה
- לא ניתן להעברה
- בלתי ניתן לביטול
- תלוי הדדי
לפיכך, חוק זכויות האדם הבינלאומי קובע את החובה לכל המדינות לפעול בצורה נחושה על מנת לקדם ולהגן על זכויות האדם וחירויות היסוד של הפרט.
אנו יכולים למצוא את היסודות של גוף הכללים הזה באמנת האומות המאוחדות (1945) ובהכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם (1948).
זכויות יסוד
כדי שזכות יסוד תתקיים, צריכה להיות קודם כל זכות אדם. אנו יכולים לראות בזכות יסוד כערובה שמדינה מספקת לאנשים החיים בגבולותיה. זכויות אלו נשלטות על ידי מגנה כרטה בחוקותיה של כל מדינה, פשוט כי הן מהוות יסוד לכל בן אנוש.
הן שונות מזכויות אחרות שנקבעו בחוקות. הסיבה לכך היא שהם בלתי ניתנים להסרה (נרכשים בלידה) ואינם יכולים להיות מושא לעסקה או החלפה.
יתרה מכך, ההגנה על זכויות יסוד היא בדרך כלל תהליך מהיר במונחים שיפוטיים בחברות דמוקרטיות. הסיבה לכך היא שאנו רואים בהם נדבך יסוד בחברה.
בדרך זו אנו רואים שלכל מדינה יש זכויות יסוד משלה. למרבה הצער, במדינות רבות, הם אינם זוכים לכבוד.
ההבדל בין זכויות יסוד לזכויות אדם
ההבדל העיקרי הוא טריטוריאלי. זכויות אדם הן אוניברסליות, ללא כל הגבלה. לעומת זאת, זכות יסוד קיימת בתוך מערכת משפטית ספציפית, במגבלות שהחוק מעניק. לכן, המושג של זכויות יסוד רווח בחוקי המדינה.
זכות יסוד היא, מעל הכל, זכות שהחוקה יוצרת. בשל כך, עלינו לשקול את קיומה של זכות על מנת לעצב זכות יסוד.
לזכויות אדם יש הקשר הרבה יותר רחב מזה של זכויות יסוד. אנו יכולים לראות שההבחנה בין זכויות אדם לזכויות יסוד חשובה. עם זאת, לא כל זכויות האדם הוכרו כזכויות יסוד.
לפיכך, אנו רואים שבפקודות פנימיות של המדינה, ובמיוחד בדוקטרינה החוקתית, יש הבחנה בין זכויות יסוד לזכויות אדם. להבחנה זו יש, אם כן, מספר השלכות על הרגולציה הפנימית של מדינות.
