זמנים קשים יכולים למעשה להיות ריפוי
הזמנים הקשים ביותר שלי לימדו אותי את השיעורים החשובים ביותר על חיים וצמיחה. אלה היו זמנים שבהם הצלחתי לסגור את הפצעים שלי.
הם היו שלבים של ריפוי איטי שנתנו לי מינונים גבוהים של אהבה עצמית, כמה טיפות של זהירות, הרבה חוכמה ורגע להתבוננות. בסופו של יום, מעט דברים דורשים מאיתנו כל כך הרבה. ברגעים אלו יש רק שתי אפשרויות: להישאר לכוד, או להתקדם.
וויליאם שייקספיר אמר במחזהו "הסערה" שכל מה שקורה, אפילו בימים הסוערים ביותר, השעות חולפות. זמן עובר.
אמנם זה נכון שיש הגיון מסוים בנימוק הזה, אבל יש גם היבט אחד שאנחנו לא יכולים להזניח. הדרך שבה אנו מתמודדים עם הסערה תקבע כיצד היא תשפיע עלינו בהמשך.
אין עץ שהרוח לא טלטלה.
-פתגם הינדי-
אז אם אנחנו נאחזים באובססיביות באירוע טראומטי, אכזבה, אובדן או תסכול, הימים יעברו אחד על השני, כמו איך מוהל דביק לוכד חרק. נהפוך לקליפה של עצב וייאוש מכוסה בענבר.
עם זאת, אנו יכולים לנצל את הזמנים הקשים שלנו ולהשתמש בהם כדי לרפא ולקבל כוחות חדשים. בתקופות אלו, אנו יכולים ללמוד לקבל את המצב ולראות אותו דרך עיניים חדשות. אם נעשה זאת, הזמן תמיד יתקדם – לטובתנו.
כעת, עלינו להזכיר שהדרך הזו אינה קלה. כמעט אף אחד מאיתנו לא מוכן להתקפות האלה. אף אחד לא אומר לנו איך אנחנו אמורים להתמודד עם הדברים האלה שהגורל לפעמים מעמיד בדרכנו.
זמנים קשים, פרקים מורכבים בחיינו
רובנו מעדיפים שהדברים יהיו קלים. אנו בוחרים את המרחק הקצר ביותר בין שתי נקודות. אנחנו לא יכולים לסבול אי ודאות. אנחנו מעדיפים פנאי על פני דאגה ואנו אוהבים שדברים יקרו בדיוק כפי שאנו מתכננים.
למעשה, העדפות אלו אינן שליליות כלל. הם לא רעים כי זה בדיוק מה שהמוח שלנו מנסה לעשות: להימנע מסיכון, לחסוך באנרגיה ולשרוד בנקודה המבוקרת והמושלמת שנקראת "אזור הנוחות" שלנו.
עם זאת, כולנו יודעים שזמנים קשים באים בצורות רבות ומתי שאנחנו הכי פחות מצפים להם. הם עשויים ללבוש צורה של בעיית כסף, פרידה, הפסד, הונאה או אפילו משבר קיומי.
למצבים הקשים האלה יש בדרך כלל כמה דברים משותפים. הם כרוכים באובדן שליטה על חיינו, תחושת פגיעות, משבר הערכה עצמית, חוסר הגנה ופחד. הם מטשטשים את היום שלנו, מוחקים את מי שאנחנו והופכים אותנו לשרבוט של קווים מנותקים.
אסטרטגיה מעניינת אחת שהפסיכולוגיה נותנת לנו להתמודד עם מצבים אלו היא להמיר אותם לזמני הרהור. עלינו ללמוד לעצב את הסיפור שלנו ולהפוך אותו לריפוי, רפלקציה, שינוי ונקודות מבט חדשות.
הזמן הזה שבין לבין של חיבור עם עצמנו עשוי רק להוליד פרק שהוא יותר מספק, מלא ואותנטי.
טיפול נרטיבי לתקופות קשות.
אם מעולם לא שמעתם על טיפול נרטיבי, עכשיו זה זמן טוב ללמוד על זה. אנחנו מדברים על אסטרטגיה טיפולית שבה האדם הופך בהדרגה למומחה בחייה.
היא הופכת למומחית על ידי שיקוף וארגון מחדש של מחשבותיה וסיפורה. היא מסוגלת להבין מדוע דברים קרו איך הם קרו, ויש לה הזדמנות "ליצור" סיפורים אלטרנטיביים שיעזרו לה לעבור את הבעיה הנוכחית.
"יש רק יומיים בשנה שאי אפשר לעשות כלום. לאחד קוראים אתמול ולשני קוראים מחר. היום הוא היום הנכון לאהוב, להאמין, לעשות ובעיקר לחיות".
-דלאי לאמה-
הדבר הטוב בטיפול הזה הוא שהאדם מרגיש כמו הגיבור של הסיפור שלו. זה גם עוזר להם לראות בזמנים קשים פרקים חיוניים בחייהם, הזדמנות לצמיחה.
הם רגעי ריפוי בהם אנו הופכים לגיבורים, כמו גם מחברים ויוצרים של פרקים טובים יותר בחיינו.
בואו נסתכל על מה זה טיפול נרטיבי.
מאפיינים של טיפול נרטיבי
- ביסודו של דבר, טיפול נרטיבי הוא תהליך רפלקסיבי. המשימה הפסיכולוגית היא שהאדם יסביר את הסיפור שלו בדיוק כפי שהוא תופס אותו.
- המטפל משמש כמנחה. היא תשאל שאלות רלוונטיות כדי לעזור להם להעמיק בסיפורים שלהם. היא תדגיש נושאים ודפוסים מסוימים ותזמין אותם לעשות הרהורים מעמיקים ומורכבים יותר.
- בזמן הקריינות, האדם חייב לקחת בחשבון דברים שאולי לא רצתה לראות קודם. היא תצטרך לשקול רגשות ורגשות שהוסתרו קודם לכן.
- טיפול זה מבקש לענות על שאלות כמו "מי אתה?", "מה אתה רוצה עכשיו?", ו"מה אתה צריך כדי לספר את הסיפור שאתה באמת רוצה?"
- לעתים קרובות כל כך, יש לנו, בני האדם, סיפורים שהסתמנו, שכחנו או הזנחנו. חלומות עבר, פרויקטים שננטשו בגלל חוסר החלטיות או אולי פחד. לפעמים חשוב לשחזר את הסיפורים האלה כדי שנוכל לכתוב פרקים חדשים בחיינו.
זמנים קשים מחייבים אותנו לקחת אחריות על הסיפורים שלנו. אם לא נעשה זאת, נאבד שליטה ונהיה סתם עוד שחקן בצוות השחקנים. אבל אם נתפוס את המושכות וניקח שליטה, נראה שאלו שלבים בחיינו לריפוי, לימוד לקחים חדשים והשתקפות.
בואו נחשוב היום על הסיפור שאנחנו רוצים לחיות מחר...