איך לזהות שקרן רגיל?
סטטיסטית, כמעט כולנו מכירים שקרן רגיל. הם לא נוטים להכיר בכך שהם עושים את זה, מכיוון שזה לא מקובל חברתית, אבל הם שיכללו את אמנות השקר עם הרבה תרגול. מבפנים, הם מבינים ששקר יכול להיות משאב, בעל ערך כמו כל משאב אחר, כל עוד זה לא פוגע באף אחד ואף אחד לא מגלה את זה.
אולי הם לא יכולים לרמות אותך יותר כי אתה מכיר אותם כל כך הרבה זמן, אבל הם כן מרמים אנשים אחרים שהם מכירים או רואים בתדירות נמוכה יותר. הם יודעים שככל שהם נותנים פחות פרטים, כך ייטב. הם יודעים להסתיר את פניהם כדי שלא יבגוד בהם. והם יודעים שעמימות היא החבר הכי טוב שלהם.
נדמה שאנשים שמערבבים מציאות עם פנטזיה בסופו של דבר מטשטשים את הקווים ביניהם במוחם. הם רגילים להתייחס לשניהם כאל אותו דבר, כי שניהם קיימים בחייהם.
משקרים לבנים לשקרים כפייתיים
מאז שהיינו צעירים, לימדו אותנו שאם נשקר, האף שלנו יגדל כמו פינוקיו, ושזה חטא עצום לא לומר את האמת. זה לא יוצא דופן שכשאנחנו מתבגרים, אנחנו מאמצים את הרעיון ששקר לבן קטן "לא יזיק לאף אחד", עד שאנחנו מתחילים בהדרגה לשנות את הגדרת המציאות שלנו.
חלק מהאנשים עוברים את הגבול של מה שאנו מחשיבים כ"נורמלי" והופכים לשקרנים פתולוגיים. ואז מגיעות השאלות: האם הם עושים את זה בכוונה? האם הם מודעים לזה? האם הם מודעים לנזק שהם גורמים לאחרים? למרבה הצער, ברוב המקרים לא. והגרוע מכל, אם תנסו לעזור להם, הם יפטרו אתכם או סתם יספרו שקר גדול עוד יותר.
שקרים פתולוגיים: מהוליווד לחיים האמיתיים
אין כל כך הרבה מחקרים מדעיים שיכולים להסביר את הסיבות לכך שאנשים הופכים לשקרנים פתולוגיים. אבל יש הרבה הופעות שמתארות שקרנים פתולוגיים על המסך הגדול. לדוגמה, בנהג מונית, רוברט דה נירו מגלם נהג צעיר שכותב מכתב להוריו ואומר שהוא למעשה עובד על פרויקט סודי עבור הממשלה, ושהוא מאורס לבחורה.
סיפור אמיתי אחד של שקרנית פתולוגית הוא זה של ראש טניה (ששמה האמיתי הוא אלישיה אסטיב), אישה צעירה ילידת ברצלונה שטענה שב-11 בספטמבר 2001 היא הייתה בקומה ה-78 של המגדל הדרומי של הסחר העולמי. מרכז בזמן התקיפה.
היא הראתה את הפצעים לכאורה שספגה מהתקיפה, ואף סיפרה את האירועים בפירוט רב. בשנת 2007, הניו יורק טיימס חשף שהיא רמאית, ומאוחר יותר, ערוץ ארבע בספרד פרסם סרט תיעודי על כך בשם 11 בספטמבר, המצאתי הכל (11-S, me lo inventé todo). עדיין לא ניתן היה לקבוע מה הניע אותה לשקר. יש אומרים שזה היה כדי להפוך אותה למפורסמת, בעוד שאחרים אומרים שזה בגלל שעבורה השקר לא היה כל כך רחוק מהאמת.
איך לזהות שקרן פתולוגי
מעבר לסיפורים שהוצגו על המסך הגדול או שהתגלו על ידי התקשורת, אתה עלול למצוא את עצמך מול שקרן פתולוגי מבלי לדעת זאת. איך אתה יכול לדעת אם מישהו משקר לך באופן בוטה? זה עשוי להיות קצת קשה בהתחלה, ואולי תצטרך פרט מוזר שלא מתאים לשאר הסיפור כדי להפסיק להאמין למה שהם אומרים.
חשוב לדעת שלשקרנים פתולוגיים אין שליטה על מה שהם אומרים, או על ההשפעות הנובעות מהשקר שלהם. השקרים שלהם מוכללים, לא פרופורציונליים, מתמשכים, ורובם ספונטניים ולא מחושבים היטב.
לדוגמה, שקרנים פתולוגיים ישנו כל הזמן את הסיפור שלהם. הם חוזרים בו ממשהו שהם אמרו בעבר או מגזימים מאוד בסיפוריהם (כמו במקרה של סוכן הנהג/ה-CIA). יש להם כנראה גם גרסה מרהיבה יותר של אירועי העבר מאשר לך. הם חיים במציאות מקבילה והם אינם מסוגלים להגיב לסתירות, ולהאשים בכך בעיות זיכרון.
למה אתה צריך להיזהר משקרנים פתולוגיים? בעצם, בגלל חוסר השליטה שלהם במה שהם אומרים. ייתכן שיש להם בעיות או חריגות במוח או במערכת העצבים המרכזית. זה לא תירוץ בשבילם להמשיך לשקר, זה רק משהו שצריך להיות מודע אליו כשאתה נתקל בסיפור פנטסטי או לא מדויק.
אבל יותר מכל, צריך לשים לב לשקרנים שלא חושבים על האנשים שהם משקרים להם, שחושבים שהם רק אמצעי להשיג את מה שהם רוצים, ממש כמו לשקר. האנשים האלה מסוכנים יותר משקרנים פתולוגיים. למה? כי הם מודעים לחלוטין למה שהם אומרים! השקרים שלהם מועילים להם; הם עוזרים להם לקום ולדרוך על אחרים.
שקרים אף פעם לא טובים בשום מצב. שקרנים פתולוגיים לא זוכים לסליחה על ההפרעה שלהם, אבל הם כן ראויים לעזרתנו. הזמינו אותם להתייעץ עם מומחה והניעו אותם לבצע טיפול מתאים.
