האנשים שרוצים אותך רק כשהם צריכים אותך, לא ראויים לך
Anissa Sauer
• 3 דקות קריאה
הם לא ראויים לקרוא לעצמם חבר שלך, והם לא ראויים לתשומת הלב שלך.
האנשים שרוצים אותך רק כשהם צריכים אותך, לא ראויים לך. הם לא ראויים לקרוא לעצמם חבר שלך, והם לא ראויים לתשומת הלב שלך. ככל שיעבור זמן רב, ועד כמה שהדברים משתנים, הם לעולם לא משנים את הגישה האנוכית שלהם.
זה לא אומר שהם אנשים רעים, זה רק אומר שהקשר שלכם לא בריא. זה לא התאמה טובה. זה לא אמור לגרום לך להרגיש רע, אתה צריך פשוט להבין שזה חלק מהחיים. לפעמים אתה מנצח, ולפעמים אתה לומד.
קשרים נרקמים ומתחזקים באמצעות הדדיות, אינטראקציה והחלפה. האנשים שבאמת נמצאים בצד שלנו מבחינה רגשית הם אלו שבאים אלינו כשהם צריכים אותנו, ושנמצאים שם בשבילנו כשאנחנו צריכים אותם.
כאשר מערכת יחסים מורכבת מנתינה ונתינה, היא תיכשל בסופו של דבר כאשר הרגשות יתחממו.
אדישות מראה על היעדר אהבה
אדישות היא הדרך הטובה ביותר להראות למישהו שאתה לא אוהב אותו. לכן לא צריך לתת עדיפות למי שמתייחס אלינו כאל אופציה. בעיקר בגלל שהעדיפות הכי גדולה בחיינו תמיד צריכה להיות עצמנו אם אנחנו רוצים למצוא איזון.
כי הנזק שנגרם על ידי אדישות, אנוכיות והזנחה מופיע כשאנחנו מסתכלים במראה. אנחנו לא מבינים שמגיעה לנו אהבה, ואנחנו לא יודעים איך מתה האהבה שלנו לעצמנו ולאחרים.
"לא מגיע לך מישהו שאדישותו גורמת לך להרגיש בלתי נראה ונעדר. מגיע לך מישהו שתשומת הלב שלו גורמת לך להרגיש חשוב ונוכח.
לא מגיע לך אף אחד שיעלה את תקוותיך בדבריו ואחר כך ירסק אותם במעשיו. אכן מגיע לך מישהו שאומר פחות, אבל עושה יותר.
האנשים שרוצים אותך רק כשהם צריכים אותך, לא ראויים לך.
לא מגיע לך מישהו שרוצה אותך רק כשהוא צריך אותך, אלא מישהו שתמיד לצידך כשהוא יודע שאתה צריך אותו.
לא מגיע לך מישהו שיעצב אותך ויגרום לך לבכות, אלא מישהו שמשמח אותך וגורם לך לחייך".
כשהתקווה היא הדבר האחרון שיאבד
לפעמים זה כואב כשתקווה היא הדבר האחרון שאנחנו מאבדים, כשאנחנו מחכים, בשליטה עצמית גדולה, שיקרה נס: שהאנוכיות שלהם תהפוך להכרת תודה ועניין בשיתוף רגעים ביחד.
לרצונות הללו יש מידה מסוימת של נוקשות, וכאשר אנו בוחרים להפריד את עצמנו מהם כי הם אינם בעלי ערך עבורנו, אז אנו מתחילים לחשוב דברים כמו "מה אם אני טועה?" ו"מה אם הם לא באמת אנוכיים?"
עם זאת, הדבר היחיד שזה עושה הוא להגיש את הרווחה שלנו ואת הרגשות שלנו לרצון של אנשים אחרים. מי לא עצר להבין שאולי הם עיוורו את עצמם לראיות והתעלמו מהצרכים הרגשיים של עצמם?
לעתים קרובות אנו מפשלים את ההווה בהמתנה לשינויים במערכות היחסים שלנו, שינויים שלעולם לא יבואו אם לא נעשה דבר כדי לשפר את המצב או ננסה למצוא איזון במערכות היחסים הללו.
לעתים קרובות, הפתרון כרוך בדיבור רגוע עם האנשים האלה כדי שהם יבינו עד כמה מערכת היחסים לא שוויונית הפכה. עם זאת, יש אנשים שהם פשוט חסרי כבוד ואנוכיים, שהם אפילו לא מנסים להסתיר.
בכל מקרה, עלינו לחפש איזון בריא לשני הצדדים. אם זה לא יקרה, עלינו לבחור להיות בראש סדר העדיפויות של עצמנו, לדאוג לעצמנו ולהתחיל ללכת על קו עלילה שבו אנחנו הגיבורים.
