תעשה מה שאחרים אומרים שאתה לא יכול
אין כמו להוכיח שאנשים אחרים טועים. כשאתה עושה מה שאנשים אחרים אומרים שאתה לא יכול, זה לא רק ניצחון אישי, זה גם מעשה צדק נגד אנשים מיושנים, שלעולם לא יסתכלו עליך בכנות, בכבוד או מקרוב.
כולם יודעים שהחברה שלנו אובססיבית להשוואה, במיוחד בתחום החינוך, שמתייג אותנו בגיל צעיר. בחלק האחורי של הכיתה יושבים "התלמידים הרעים" כביכול, שלפי המורים חוזים בסתר, לעולם לא יגיעו לכלום. כי ילדים שמקבלים D פשוט לא מסוגלים להשיג.
"אני תמיד מוכן ללמוד, למרות שלא תמיד אני אוהב שמלמדים אותי."
-וינסטון צ'רצ'יל-
חינוך הפך לחוויה טראומטית לעתים קרובות. יש לנו מורים מעולים, אבל המערכת והשיטות לא מתאימות להם. ההתמקדות בסטנדרטיזציה אינה רגישה לצרכי התלמידים ומביאה לנבואה שממלאה את עצמה. אם נכשלת בתיכון, תיכשל בחיים.
אבל יש בעיה נוספת שיכולה להשפיע על החינוך של אדם: המשפחה שלו. לגדול בסביבה לא חיובית, מפלה או סקסיסטית יכול להרעיל אותך עם גישה תבוסתנית שקשה מאוד להתגונן מפניה.
כאשר השגת משהו כרוכה בהתנתקות מהכל
לפעמים, תהליך השגת משהו ביעילות כרוך בניתוק מהכל. מרד מבני דורש מהפכה פנימית שלא כולם מסוגלים לה. יש צורך לשבור את המודלים החינוכיים, את הערכים המשפחתיים המושרשים ודפוסי החשיבה המגבילים שפעם גרמו לך לאומללות.
כמו שאמרנו קודם, זה לא ממש קל, במיוחד עבור נשים. אנחנו לא יכולים לשכוח, בעידן זה של קידמה, שיש נשים רבות הרואות את שאיפותיהן מופלות על ידי המנגנונים הפטריארכליים שממשיכים לשלוט במשפחות רבות.
הספר המעניין Resilience and Triumph: Immigrant Women Tell Their Stories דן בתהליך הקשה שעוברות נשים מהגרות הודיות, ערביות ומקסיקני רבות כדי לעבור למדינות אחרות. נשים אלו מהוות דוגמה למאבק יומיומי במצוקה. מצד אחד, הם צריכים להילחם כדי לסלול את הדרך למשפחותיהם בחברה חדשה. עם זאת, יש עוד מאבק שקט, אפל ועדין שאנשים לא מדברים עליו בדרך כלל.
הכוונה היא לאתגרים שהם עוברים בחייהם הפרטיים. הפטריארכיה ממשיכה להגדיר מרחבים לנשים עם הוריהן, בני זוגן ומשפחותיהן. החזרת מקומם לנשים ועידוד דורות חדשים לעשות זאת היא דוגמה מצוינת לחוסן. אבל אלו דברים קשים שאף אחד לא מדבר עליהם.
נשים אלו הן שמות ופנים אנונימיים שמראים את כוחן, אומץ הלב והלהיטות שלהן להתקדם, להשיג מעמד שווה.
המנטליות הראויה להערצה של אנשים שמשיגים את מטרותיהם
להצלחה אין שום קשר לזה שיש הרבה כסף בבנק, או בית גדול, או מכונית ספורט, או כל דבר חומרי אחר. הניצחון הגדול ביותר בחיים הוא החופש להיות עצמך ולהרגיש גאה במה שהשגת. זה לא עניין של לנצח תמיד, זה לא לוותר לעולם על המטרה שלך לגעת בכוכבים, להגשים את החלומות שלך ולמצוא את האיזון האישי שמאפשר לך להגיד "אני טוב, אני לא רוצה שום דבר אחר".
"אמון עצמי הוא הסוד הראשון להצלחה."
-ראלף וולדו אמרסון-
המכשול הקשה ביותר לניצחון הוא דפוסי המחשבה שלימדו אותנו מאז שהיינו צעירים. בתי ספר שמתייגים ומפרידים מייצרים תלמידים שעוקבים אחר הנבואה המגשימה את עצמה שהם לא שווים כלום. תלמידים אלו לומדים להאמין שלא מגיע להם להגשים את חלומותיהם. באותו אופן, משפחות שגוזזות את כנפי ילדיהן ומרעילות אותם ברעיונות מיושנים ומגבילים גם מונעות מהם ללכת בעקבות ליבם.
יש צורך לנתק קשרים עם האנשים שמעכבים אותך בהקדם האפשרי, כדי פשוט לקרוע את הפלסטר. זה לא משנה כמה זה כואב, וגם לא משנה אילו השלכות עלולות להיות, אם בכך תרוויח סמכות, הערכה עצמית וחופש.
הצלחה אינה תלויה בהיותו אינטליגנטי, מוכשר או מוחצן יותר. כדי להשיג את הרצונות שלך, אתה צריך להיות בעל מנטליות של צמיחה. לעולם אל תגיד לעצמך שאתה לא יכול לעשות את זה. אנשים המסוגלים למקד את המנגנונים הרגשיים והפסיכולוגיים שלהם לקראת צמיחה רואים במצוקה הזדמנות לפתח מיומנויות חדשות.
בין אם אתה מאמין או לא, תמיד יש תקווה. שום דבר לא חקוק באבן. אל תתנו למוחות צרים ולמערכות מדכאות לקחת מכם את החלומות או את כבודכם. אל תיתן לעצמך לוותר. הצלחה היא לא יותר מיחס לחיים.
