מצב הדמדומים: מה זה ומה ההשפעות שלו?
תודעה היא תהליך קוגניטיבי מורכב. יש בו הרבה נושאים מעניינים שמושכים את תשומת הלב של אנשי מקצוע בפסיכולוגיה, כמו כמה הפרעות שמסוגלות לשנות את התודעה האנושית. אחד הנחקרים שבהם הוא מצב הדמדומים.
הפרעות כמו אפילפסיה או שימוש בסמים קשורות להופעת מצב הדמדומים. מצב זה הוא צמצום התודעה. בנוסף, זה בדרך כלל מלווה בתנועות לא רצוניות או כפייתיות. הנבדק רק לעתים רחוקות זוכר מה קורה בזמן שהוא במצב זה.
מצב הדמדומים
מצב הדמדומים הוא הפרעה זמנית של התודעה, תשומת הלב, וגם של תפקודים קוגניטיביים. לכן, הוא מאופיין בבלבול נפשי חזק, דלדול תחושה, חוסר התמצאות מרחבי וזמני, אמנזיה ותנועות לא רצוניות ואימפולסיביות.
מצב הדמדומים יכול להשתנות בחומרתו וגם במאפייניו. לפיכך, אנו יכולים למצוא שינוי מוחלט של התודעה או ליקויים מסוימים בקשב או בתפקוד קוגניטיבי. המספר הרב של תהליכים המעורבים בתודעה גורמים לשונות זו. לכן, בהתאם לתפקוד הפגוע, הנבדק יראה תסמינים שונים.
הפרעה זו אינה מבודדת, היא בדרך כלל חלק מהתסמינים של פתולוגיה רחבה יותר. הפרעות התקפים והתמכרות לסמים הן הרלוונטיות ביותר. עם זאת, חשוב להזכיר שמצב הדמדומים והתסמינים שלו יכולים לאותת על התחלה של סוגים שונים של פציעות מוחיות.
מצב הדמדומים מתפתח בדרך כלל עם הופעה פתאומית, ללא אזהרות מוקדמות. מאוחר יותר, זה ממשיך במהלך תקופה לא סדירה, שתלויה במידה רבה במטופל. במובן זה, זה יכול להימשך כמה שעות או עד כמה ימים במקרים חמורים. לבסוף, למצב הדמדומים יש סוף ברור, כאשר המטופל חוזר למצבו הרגיל.
לכן, המאפיינים העיקריים של מצב הדמדומים הם ההתחלה והסופה הפתאומיים. השוואה מתאימה עשויה להיות זו של לחיצה על מתג הפעלה, הדלקה וכיבוי של אור.
תסמינים של מצב הדמדומים
אלו הם התסמינים הרלוונטיים ביותר המגדירים הפרעה זו:
- כיווץ משמעותי של התודעה. גלי המוח של המטופל נמצאים במצב ערנות נמוך במיוחד.
- שינוי תשומת לב חמור. הנבדק בקושי מסוגל להגיב לגירויים במהלך הפרק.
- תנועות לא רצוניות או אימפולסיביות. תנועות ידיים והתכווצויות שרירי הפנים מופיעות יחד עם התנהגויות אחרות כמו הדחף ללכת. באופן מוזר, תנועות אלו אינן מונעות על ידי מטרה מסוימת. הם פשוט קורים באופן שחוזר על עצמו וחסר היגיון.
- אמנזיה זמנית. מטופלים אינם מסוגלים לזכור את הפרק. עם זאת, אם הם זוכרים, הם זוכרים רק חלקים ממה שקרה.
- הזיות או אשליות אפשריות. חלק מהמטופלים חווים הזיות אודיטיביות וחזותיות, יחד עם מחשבות לא קוהרנטיות כאשליה.
- חוסר התמצאות מוחלט אצל המטופל. הנושא מבולבל לחלוטין. הם לא יודעים איפה הם או מה השעה.
- למטופל יש גישה אחרת. הם עשויים להיראות מזיעים, נסערים ותוקפניים.
מצב הדמדומים מציג את עצמו בהפרעות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות מגוונות שרוב האנשים לא יודעים עליהן. למען האמת, מחקר על שינוי תודעתי זה יכול להביא מידע רב ערך.
ידיעת הסיבות, התסמינים וההשלכות של מצב הדמדומים יכולה לקרב אותנו למציאת דרכים לטפל או לרפא אותו. כתוצאה מכך, זה יאפשר לחולים לקבל איכות חיים טובה יותר.
