3 סוגים מזיקים של שבחים

אנחנו משבחים את הילדים שלנו כשהם עוברים בחינה
זה ממש פשוט: אנחנו משבחים את הילדים שלנו כשהם עוברים בחינה, כשהם עושים משהו טוב, כשהם מציירים ציור יפה וכו'.

כל ספר לעזרה עצמית מדבר על חשיבות ההלל במהלך הילדות. זה בהחלט משהו שמגביר את ההערכה העצמית שלנו ומעצב את האישיות שלנו. זה ממש פשוט: אנחנו משבחים את הילדים שלנו כשהם עוברים בחינה, כשהם עושים משהו טוב, כשהם מציירים ציור יפה וכו'.

אבל לספר לילדים שלך כמה טוב הם עושים דברים מסוימים, להראות להם שאתה מחשיב אותם למופלאים באמת, האם זה באמת גורם להם להיות בטוחים בעצמם? האם זה משמח אותם ומבטיח שיהיו להם הערכה עצמית חזקה?

"כשמישהו מתעלל בי אני יכול להגן על עצמי, אבל נגד שבחים אני מוגן אחרת".

-זיגמונד פרויד-

הצד האפל של הלל

כמובן שטוב לאנשים לחגוג את הדברים שאתה עושה. מילים חיוביות מחזיקות אותנו, ועוזרות לנו לפתח את הפוטנציאל שלנו להשיג משהו או לעשות אותו טוב יותר. לדוגמה, אם אתה עובר בחינה ואנשים משבחים אותך על כך, זה יניע אותך להמשיך ללמוד ולקבל ציונים טובים יותר. או שזה יעזור לך להשקיע יותר מאמץ במעבר קורס שאתה לא כל כך מצליח בו.

אבל מה קורה כשהשבחים חוזרים על עצמם? מה קורה כשאתה מתחיל לצפות לזה, ואז מופתע כשאתה לא מקבל את זה? יותר מדי שבחים עלולים לגרום לנו לבחור בדרך הקלה במקום לנסות להצטיין, למרות הקשיים שאנו עלולים להיתקל בהם.

מה שכן, זה גם יכול לדחוף אותנו לעבר דברים שאנחנו לא באמת אוהבים. כלומר, אולי נקבל תוצאה חיובית רק כדי לקבל שבחים, אבל זה לא אומר שנהנינו מהמשימה. חשוב שילדים לא יחשבו על תגמולים בכל פעם שהם עושים משהו. תחשוב על זה שהם מקבלים מתנה בכל פעם שהם מקבלים תוצאה חיובית.

הם צריכים להבין את האחריות הכרוכה בעשיית מה שהם עושים. התוצאות שהם מקבלים צריכות להיות עקביות עם כמות המאמץ שהם מקדישים למשימה.

"מי שעושה טוב למען הטוב לא מחפש שבח ולא שכר, אבל הוא בטוח בשניהם בסופו של דבר."

-וויליאם פן-

שבחים שהורסים לך את ההערכה העצמית

כשזה מגיע לשבחים שילדים מקבלים מגיל צעיר מאוד, ישנם 3 סוגים בסיסיים שאנו נוטים לחשוב שמקדמים הערכה עצמית בריאה, כאשר במציאות, זה בדיוק להיפך.

1. משבחים את היכולות שלהם, לא את המאמץ

לפעמים אנחנו מפעילים עליהם יותר לחץ ממה שאנחנו צריכים
כשאנחנו משבחים ילדים, לפעמים אנחנו מפעילים עליהם יותר לחץ ממה שאנחנו צריכים.

זוהי טעות חמורה ביותר שעלולה לגרום לבעיות רבות. עבודה קשה היא מה שקובע, מה שבאמת ישפיע על התוצאה. גם אם אתה באמת אינטליגנטי, אם לא תתאמץ, לא תשיג כלום.

האם אתה מכיר את סוג התלמיד שיש לו את היכולת להצליח, אבל לא מנצל אותה? מה שאתה מקבל מהם זה חוסר מאמץ. אנחנו צריכים תמיד לשבח את המאמץ, כי היכולת להלל יהרוס את ההערכה העצמית.

2. שבחים מוגזמים, לא מוגדרים

חלק מהשבחים מוגזמים מאוד. מהן כמה דוגמאות טובות? "אתה גאון", "אתה אמן" וכו'. זה יכול להשפיע על ילדים. במקום להעלות ולחזק את ההערכה העצמית שלהם, זה עושה את ההיפך.

למד לתת שבחים ספציפיים יותר, כמו "אני אוהב שאתה...", "עשית...ממש טוב", אבל אל תנסה להעלות באופן מלאכותי את ההערכה העצמית שלהם. אם תגיד להם שהם גאון, הם יאמינו בזה! וזה יכול לגרום להם להפסיק לנסות .

3. הוספת לחץ נוסף

כשאנחנו משבחים ילדים, לפעמים אנחנו מפעילים עליהם יותר לחץ ממה שאנחנו צריכים. אם תגיד לילד שהוא גאון, הוא יבין שהם חייבים לשמור על המעמד הזה. זה מכניס אותם ללחץ מיותר מדי.

חשוב להם להתאמץ ולהצטיין, אבל לחץ אינו דומה למוטיבציה. חשוב שהילד ירגיש מוטיבציה, לא לחוץ. האם הם באמת צריכים את הלחץ והחרדה האלה בגיל כל כך צעיר?

"אסור לנו להאמין יותר מדי בשבחים. ביקורת היא לפעמים די הכרחית".

-דלאי לאמה-

למרות שלמילה "שבח" יש קונוטציה חיובית, היא יכולה להיות די שלילית אם לא משתמשים בה כראוי. למד לעשות את זה בצורה הנכונה ולזכור שלפעמים זה לא הכרחי, לפחות לא בעודף.

שבחו את המאמץ, המצוינות והמוטיבציה, אך אל תתגמלו או תגזימו במה שנוח להם. חשוב להם לעבוד להשגת משהו. רק אז הם ילמדו את הערך האמיתי של הדברים.