מי שמרגיז אותך שולט בך

"מי שמרגיז אותך, שולט בך"...תחשוב על זה, נכון? כשמשהו לא קרה כמו שרצינו או שמישהו לא הגיב כצפוי, כשהתנהגותו של מישהו או מה שהוא אמר הפריע לנו, אנחנו בדרך כלל מבטאים את מה שאנחנו מרגישים בביטויים כמו "כעסת אותי", "פגעת בי.," " עצבנת אותי..."

אם נעצור לחשוב על זה יותר, ההודעות שלנו מתורגמות ל"אתה אשם באיך שאני מרגיש", "אתה אחראי לזה שאני ככה" או "אתה גורם לי נזק", כלומר זו אשמתו של האחר שאנחנו עצבני.

אם מישהו מכעיס אותנו זה בגלל שנתנו לו רשות לעשות זאת. למעשה, כשמישהו מכעיס אותנו, מה שמהדהד בתוכנו בפנים הוא " מה אתה חושב עליי, חשוב יותר ממה שאני חושב עליי ". תחשוב על זה.

במקרים כאלה, האחריות על איך שאנחנו מרגישים, מוטלת על ידי אחרים. במקום לקחת אחריות על הרגשות והרגשות שלנו, להוביל את עצמנו מבפנים ולקחת אחריות על מה שאנחנו מרגישים, אנחנו נותנים את הכוח או ההסכמה לאחרים.

ונכון, שלקיחת כל המשקל שהכעס או הטרדות נושאים זה קשה... במיוחד אם אנחנו רגילים להסיט את המיקוד כלפי חוץ. קל יותר להאשים את בן/בת הזוג שלנו ולטעון שהם אלה שניסו לכעוס אותנו, לא אנחנו... אבל לעולם לא נוכל להתחבר אל הפנימיות שלנו כך.

לפעמים זה קורה כי אנחנו מונעים על ידי האגו שלנו. ברגע שהתרחקת מהאגו והשארת אותו לבד, אנחנו מתחילים לקחת אחריות רבה יותר על המחשבות וההתנהגויות שלנו, כמו הרגשות שלנו.

אנחנו יכולים לעזור לעצמנו על ידי דמיון שכשמישהו מעליב אותנו או עושה משהו שאנחנו לא אוהבים זה כאילו הוא מציע לנו מתנה. אם אתה לא מקבל אותה, המתנה נשארת אצל אותו אדם, בעוד שאם נקבל אותה, המתנה היא כעת שלנו. בסופו של דבר, ההחלטה תהיה שלנו.

אז, עלבונות, פרובוקציות או אפילו פעולות של אחרים, הם כמו המתנות שאנו בוחרים אם לקבל או לא לקבל. לפיכך, אנחנו לא יכולים להאשים אף אחד בהחלטה שלנו, אנחנו יכולים רק לקחת אחריות על הגישה שלנו, הבחירה שלנו.

ציפיות יכולות גם להוות טריגר לאי הנוחות שלנו כאשר דברים לא הולכים כפי שדמיינו. אנחנו לא יכולים לשלוט בנסיבות או באנשים, אבל אנחנו יכולים לשלוט בתגובה שלנו. אז אנחנו לא יכולים לשנות את מה שמישהו אומר לנו או את מה שהוא עושה ואת מה שמפריע לנו, אבל כמובן שאנחנו יכולים לשנות את הגישה שלנו לחיים.

אחריות מפחידה אותנו, אבל היא מאפשרת לנו להיות האדונים של חיינו. הכרת הרגשות והרגשות שלנו וטיפול בהם, נותן לנו את החופש להכיר את עצמנו ולבחור את הגישה שלנו לחיים.

-קרל רוג'רס-