תחושת הרוגע הכוזבת באזור הנוחות
התחושה הכוזבת של רוגע באזור הנוחות של האדם היא מערכת של נסיבות שאנשים מסתגלים אליהן באופן פסיבי. לכן, היא מפעילה דרישה מינימלית עליהם. ולמרות שזה מציע שלווה, הכל בגדר תעתועים, מכיוון שהחיים דינמיים. לפיכך, במוקדם או במאוחר, תצטרך להתמודד עם השינוי, גם אם תתנגד לו.
הדבר הכי בעייתי כאן הוא שאזור הנוחות הוא לא בדיוק המקום הטוב ביותר לפיתוח יכולת הסתגלות לחדש. זה דווקא ההיפך. ככל שתמשיך לחזור על השגרה ולנוע רק בתחום הידוע, כך יהיה קשה יותר לדמיין ולטפל בשינוי.
זו הסיבה שיש אומרים שאזור הנוחות מייצר תחושת רוגע מזויפת. זה לא השלווה של מישהו שסומך על עצמו. במקום זאת, זה מדבר על מישהו שחושב שהוא שולט בכל. ביציאה מאזור הנוחות שלהם, השלווה כביכול שלהם נעלמת והופכת לחוסר ביטחון וייסורים. לפיכך, השלווה, במקרה זה, אינה תלויה באדם. זה תלוי ביציבות הנסיבות שלהם. זו הסיבה שהוא כל כך שביר.
"ככל שאתה מתרחק מעצמך, זה יותר מאתגר. לא להיות באזור הנוחות שלך זה כיף גדול".
-בנדיקט קמברבאץ'-
אזור הנוחות והפחד
אחד ההיבטים המטרידים ביותר של אזור הנוחות הוא שהוא מבוסס על פחד. מה שאדם שמתיישב בהקשר של נסיבות ואנשים המוכרים להם מחפש, בעיקר, הוא לחוות ביטחון. הם רוצים למזער את אי הוודאות, ולכן, לתחום טריטוריה סובייקטיבית ולעולם לא לעזוב אותו.
כפי שהזכרנו לעיל, אזור הנוחות מוגדר מתוך פחד. לפיכך, המטרה לא לעזוב אותה מוכתבת גם על ידי תחושה זו. כל דבר מחוץ לאותו טריטוריה ידועה נחשב לאיום. החדש, השונה והלא נודע מאיימים על מי שחיים כך. תחושת השלווה הכוזבת שהם חווים מסתיימת כאשר מתעורר משהו בלתי צפוי.
בשל הנוכחות הסמויה של פחד, רבים חושבים שאזור הנוחות הוא למעשה אזור סכנה. זה, למעשה, אזור סכנה כי אלה שמתיישב שם הופכים פגיעים בהדרגה. הסיבה לכך היא שהביטחון והשלווה שלהם תלויים אך ורק בגורמים חיצוניים. כרגיל, אלה יכולים להשתנות בכל עת.
תחושת רוגע מזויפת עלולה לעלות ביוקר
בנוסף לכל האמור לעיל, מי שנשאר באזור הנוחות שלו אפילו לא מרגיש שם רגוע לגמרי, גם אם אין שינוי. הם תלויים בנסיבות מסוימות, וזו הסיבה שלא נדיר שהם חווים אפיזודות של חרדה גדולה ואמונות שווא. גם כשהם לא בסיכון, הם מפנטזים על כל סיכונים אפשריים. זה גורם להם ייסורים ושם קץ לשלום הכוזב שהם חושבים שצריך לשרור.
כמו כן, הם משלמים מחיר יקר עבור מישהו שמסרב לחצות את מחסום אזור הנוחות שלהם. הדוגמה הנפוצה ביותר היא של העובד ששונא את העבודה שלו אבל לא מוותר עליה בשביל שום דבר בעולם. בהחלט, זה לא מרגיע לבזבז את זמנך בדברים שאתה לא נהנה ממנו. אבל אצל חלקם הפחד מלהתמודד עם משהו חדש וכמובן אי הוודאות גדול יותר.
מי שנשאר באזור הנוחות שלו לא באמת רגוע יותר והם לא שמחים יותר. מה שהם עושים זה ליצור מקום מסתור להתמודד עם הפחדים שלהם. אבל הם לא פותרים את חוסר הביטחון שלהם. להיפך, הם מחזקים אותם.
הדרך היחידה להתגבר על הפחד
הדרך היחידה להתגבר על הפחדים שלך היא להתעמת איתם. כולם יודעים את זה, גם אם אתה מנסה להתעלם מהם לפעמים. לעשות זאת זה לא נעים, לפחות בהתחלה. זה משהו שדוחף אותך לגבולות שלך. באופן עקרוני, זה יוצר תחושות לא נעימות. אתה חווה פחדים עזים לרגע.
עמוק בפנים, להישאר באזור הנוחות שלך היא דרך להכריז שאתה מרגיש לא מסוגל במובנים רבים. זה נכון שאתה לא מסוגל לעשות הרבה דברים כי המציאות מטילה גבולות. אינך מסוגל להיות בן אלמוות, או למנוע מצבים שגורמים לך לכאב. עם זאת, ייתכן שתוכל למצוא דרך להחזיר את האיזון.
פחדים חוזרים למימד האמיתי שלהם כאשר אתה מצליח לסמוך על עצמך באופן סביר. יש גם תחושת רוגע מזויפת שאינה משתווה לשלווה כביכול של אזור הנוחות שלך, אלא לציפייה טובה יותר מהביצועים שלך. צריך את האמון הזה כדי לנהל את החיים שאתה רוצה, במקום לצמצם אותם לפינה. תחושת רוגע מזויפת מגינה עליך אך גם כולאת אותך.