אלצהיימר: אויב שקט
סובלים מאלצהיימר או היכרות עם מישהו קרוב אליך שחולה בו, יכול להיות אחד המצבים הקשים ביותר להתמודד איתם בחיים. כיום ישנם 47.5 מיליון אנשים ברחבי העולם הסובלים מצורה כלשהי של דמנציה; ומתוכם, בין 60% ל-70% מהמקרים הם ממחלת אלצהיימר, לפי נתונים של ארגון הבריאות העולמי.
זו מחלה שקשה מאוד לקבל ולהתמודד איתה. אנשים שנפגעו ממחלת אלצהיימר סובלים מהידרדרות מתקדמת, כולל שינויים פתאומיים בהתנהגותם ותלות מוגברת.
"אנחנו הזיכרון שלנו, אנחנו המוזיאון הכימרי של צורות משתנות, ערימת המראות שבורות."
-חורחה לואיס בורחס-
המצב כואב מאוד למי שסובל מצורה זו של דמנציה מכיוון שהוא גורם להם לעבור תקופות של בלבול גובר ודיכאון עמוק. עבור הסובבים אותם, המחלה עלולה להיות הרסנית, במיוחד בגלל חוסר האונים שהם חווים והתשישות הנובעת מהטיפול באדם שנפגע.
אלצהיימר
נכון לעכשיו, לאלצהיימר אין תרופה רשמית. בדרך כלל, האבחנה נעשית כ-5 או 6 שנים לאחר הופעת התסמינים הראשונים. לאחר מכן, בדרך כלל צפוי שהמטופל יסבול מהידרדרות חמורה, שבסופו של דבר תוביל למוות.
בממוצע, לאדם הסובל מאלצהיימר תוחלת חיים של בין 7 ל-20 שנים לאחר האבחנה. המחלה עוברת בעצם שלושה שלבים: הראשון כולל בעיות בזיכרון לטווח קצר, חוסר התמצאות, מיומנויות מוטוריות מופחתות וכמה שינויים בהתנהגות שעלולים להיעלם מעיניהם.
בשלב השני, הזיכרון והליקוי ההתנהגותי הופכים ברורים יותר. האדם עלול להתחיל להפסיק לזהות אנשים במשפחתו ולהיות תגובות אגרסיביות מאוד לאחרים ללא כל סיבה נראית לעין.
בשלב האחרון, האדם נעשה פחות מתפקד. הם עלולים לשכוח כיצד להשתמש בשפה ולהגיע לתלות מוחלטת כדי לבצע אפילו את הפעולות היומיומיות הפשוטות ביותר כגון אכילה או שימוש בשירותים.
משפחתו של חולה אלצהיימר צריכה להתמודד עם רגעים מורכבים מאוד והחלטות קשות ביותר. הקושי הראשון הוא באבחון עצמו שכן מדובר במחלה שמתבטאת בצורה שונה אצל כל אדם. בעוד שחלקם מראים תסמינים אופייניים, אחרים לא.
מחלת אלצהיימר מתבלבלת בקלות עם דיכאון מג'ורי, עם הפרעות חרדה ואפילו תהליך ההזדקנות. למעשה, אבחנה של אלצהיימר יכולה לאשר ב-100% רק לאחר המוות, עם התבוננות קפדנית של המוח במהלך הנתיחה. בחיים אתה יכול לעשות רק אבחנה של הסתברות.
כמו כן, על המשפחה להתאים את חייה למצב החולה. בשלב מסוים עליך להחליט אם לשמור על טיפול ביתי, או להפנות את המטופל למרכז מיוחד. זה בהחלט מרמז על החלטה קשה מאוד עם רגשות ורגשות שונים.
כן, יש תקווה
ניתן לטפל באלצהיימר כך שההשפעות על המשפחה לא יהיו חמורות מדי ושהמטופל ישמור על חלק ניכר מאיכות חייו. עד כה, לא ניתן לרפא את המחלה, אך ניתן להאט אותה.
ידוע שמתח מגביר את חומרת התסמינים באלצהיימר. לכן חשוב לנקוט בצעדים להפחתת הייסורים בכל הדרכים האפשריות.
רעיון טוב הוא לקבוע שגרה עבור המטופל ולהפוך את הבית למרחב בטוח. שגרות קבועות עוזרות להפחית מתח ועוזרות למטופל להפחית את חוסר ההתמצאות שלו. השגרה מפשטת את חיי היומיום הן עבור המטופל והן עבור משפחתו.
אם אפשר, זה חכם לשכור אדם חיצוני שיתרום לטיפול באדם החולה. זה חל במיוחד עם דברים כמו רחצה, הלבשה, האכלה ונטילת תרופות בסדר ובזמן הנכון.
במידה והדבר אינו מתאפשר, רצוי לחלק את הטיפול בחולים בין בני המשפחה השונים. אם הדבר אינו בר ביצוע, על המטפל לשקול בכובד ראש את האפשרות לקחת את המטופל למרכז מיוחד.
החדשות הטובות הן שיש מדענים ברחבי העולם שמנסים למצוא תרופה לאלצהיימר. באוסטרליה, למשל, גילו טיפול שעוזר לשחזר את הזיכרון. התוצאות עד כה מעודדות מאוד.
גם האקדמיה האירופית לנוירולוגיה התקדמה מאוד בהקשר זה. עם התרופה ORM-12741, גם הם מצאו תוצאות מעודדות בהחלמה של הזיכרון.
בינתיים, הנוירולוג רודולפו לינאס, מנהל תוכנית "Neurolab" של נאס"א ומוכר ברחבי העולם בשל מחקריו על המוח, טוען שמצא את התרופה לאלצהיימר. למרות שיש המפקפקים בממצאיו, האמת היא שהפרופסור הזה למדעי המוח באוניברסיטת ניו יורק ציין בפרסומים שלו שתוך פחות מעשר שנים התרופה לאלצהיימר תהיה זמינה לכולם.
שישה רעיונות לאימון המוח שלך ולמנוע אובדן זיכרון
אובדן זיכרון אינו חלק בלתי נמנע מתהליך ההזדקנות. מניעת התרחשות הידרדרות משמעותית היא בידינו... ראה עוד »