המיתוס של הרמס, השליח האלוהי
המיתוס של הרמס מספר לנו על אחד האלים הרב-גוניים ביותר בכל המיתולוגיה היוונית. הוא היה אחד הפעילים וחסרי המנוחה ביותר, ומסיבה זו הוא נחשב למגן של פעילויות מרובות, כגון מסחר, ערמה, גבולות והמטיילים שחצו אותם. הרמס נחשב גם למגן הגנבים והשקרנים, זה שהנחה את נשמות המתים, ושליח אלוהי.
המיתולוגיה מייצגת אותו כצעיר יפה, אתלטי שלא הפסיק לדבר ואהב לעשות בדיחות. הוא חבש כובע והיו לו כנפיים, או על הסנדלים או על רגליו. זה אפשר לו לנוע במהירות לכל מקום שהוא צריך ללכת.
כמו כן, המיתוס של הרמס אומר לנו שהצעיר הזה תמיד נשא את הקאדוס, מטה קסום שהוא יכול להשכיב אלים ובני תמותה לישון איתו, ואיתו הוביל את נשמות המתים אל השאול.
הרמס היה בנם של זאוס ומאיה הפליאדה. הוא היה ראש החלומות, שומר השערים, המרגל בחושך, ולבסוף, הפך לשליח האלים.
המיתוס של הרמס הוא למעשה מיתוסים רבים משולבים. למרות שהוא לא היה הדמות הראשית, הוא הופיע ברבים מהפרקים הרלוונטיים ביותר של המיתולוגיה היוונית.
המיתוס של הרמס והליירה
המיתוס של הרמס אומר שהוא נולד במערה על הר סילין בארקדיה. הוא היה רק בן כמה ימים כשנמלט מעריסתו ורץ בשדות. הוא הלך כל כך רחוק עד שהגיע לאחו שבו רעה אחיו אפולו את עדרי השוורים והפרות. כשראה אותם גבר הפיתוי והוא החליט לגנוב את השוורים ולקחת אותם למערה סמוכה.
לאחר שהחביא את שללו, הרמס חזר הביתה. לפני שהגיע, הוא ראה צב ומיד קיבל רעיון. הוא הרג את הצב, הוציא את החלק הפנימי שלו, ואז מתח כמה חבלים, עשויים ממעי שור, על השריון שלו. כך, כפי שמספרת האגדה, הוא המציא את הליירה. לאחר מכן, הוא חזר לעריסה שלו ונרדם.
כשאפולו הבין שבעלי החיים שלו נגנבו, הוא השתמש בכוחות החיזוי שלו כדי למצוא את האשם. כך הוא גילה שזה הרמס והלך לפני זאוס להאשים אותו. מאיה, אמו של הרמס, ניסתה לטעון לחפותו בכך שהצביעה על כך שהוא פשוט תינוק חסר אונים. עם זאת, זאוס לא התבדה ודרש מהילד להחזיר את מה שגנב.
התגבר על סמכות אביו, הרמס הלך למערה שבה אחסן את שללו והחזיר את הפרות והשוורים לאפולו. עם זאת, אפולו נדהם מהליירה שהרמס יצר.
לפיכך, הוא הסכים עם האל המכונף להחליף את כל הבקר שלו במכשיר. הרמס קיבל וגם קיבל מוט, שבעזרתו בנה הילד את הנשק האהוב עליו: הקאדוס.
הרפתקאותיו של הרמס
להרמס המיתולוגי היו הרפתקאות רבות. אחד הבולטים שבהם התרחש כאשר אביו, אל לא נאמן לכל הדעות, נתפס על ידי אשתו, הרה, כשהוא נואף עם io, כוהנת הרה בעצמה.
כשגילתה את הרומן, זאוס רצה להגן על איו על ידי הפיכתה לעגל לבן. אבל, אשתו, תמיד על המשמר, שלחה את ארגוס, מפלצת עם אלף עיניים, לשמור עליה, כדי שאיש לא יתקרב אליה.
עם זאת, זאוס הזמין את בנו הרמס לשחרר את אהובתו. שליח האלים שר שירים יפים למפלצת ולאחר מכן הבדר אותה בסיפוריו ובאנקדוטות שלו. כך הוא הצליח להרדים אותו והצליח למלא את המשימה שהטיל עליו אביו.
המיתוס של הרמס מספר שאל זה גם מילא תפקיד חשוב כאשר נתן לפרסאוס כמה סנדלי כנפיים. הנעלה הקסומה הזו הייתה מכרעת בניצחונו של פרסאוס על מדוזה. הרמס גם הוביל את נשמתו של פרסאוס אל כניסת השאול, כמנהגו.
הרמס גם מילא תפקיד בולט מאוד במלחמת טרויה, לצד היוונים. אל זה היה גם חביב מאוד והיו לו צאצאים רבים. בנו המפורסם ביותר היה פאן, אל הטבע והעדרים. המילה "הרמנויטיקה", או אמנות פירוש המשמעויות הנסתרות, נגזרת מ"הרמס", שבמיתולוגיה הרומית נודעה ככספית.
