מרגישים שאנשים לא מתגרשים מהיגיון מהרגש

אדוארדו גליאנו נהג לומר ש"השפה שאומרת את האמת היא שפת התחושה" ושהאנשים הטובים ביותר הם אלה שמסוגלים לחשוב על ידי תחושה ולהרגיש על ידי חשיבה. לדבריו, הוא ניסה לכתוב ב"שפה חשיבה שמסוגלת לקשור את הלב והמוח יחד, שכן הם התגרשו".

עם זאת, נראה שלא משנה כמה אנחנו מתאמצים, אנחנו נוטים לפעול עם הלב לפי ההיגיון של המוח שלנו ולהיפך. אנחנו שלמים, חושבים ומרגישים בו זמנית, וכך אנחנו ניגשים למציאות.

ניהול מה שאנו מרגישים חיוני כדי לזכור מה מגיע לנו

על ידי תחושה וחשיבה אנו נוטים להתייחס לאהבה, ידידות, אכזבות ושמחה, כמו גם למלאכים ולשדים שלנו. נראה שאנחנו פשוט לא יכולים לקרוע את עצמנו או להפריד את החושים שלנו מהמחשבות שלנו.

כאשר אנו מוצאים את עצמנו במערכות יחסים מסובכות, איננו מסוגלים להנחות את עצמנו רק לפי מה שאנו מרגישים. ואכן, לפעמים, עלינו לשים חלק ממה שאנו מרגישים בצד כדי ליישם נימוקים מסוימים.

רגישות מחשבתית, בסיס האמפתיה

יש אנשים שיש להם יותר ויש להם פחות רגישות רגשית. למשל, יש מי שחושב ופועל לפי האמונה שבעולם של היום, אם נהיה רגישים ונקשיב לרגשות שלנו, הנסיבות שלנו יטרפו אותנו.

לכן יש צורך להרהר. כי כדי להרגיש באמת חיים, חיוני ששנינו נחשוב ונרגיש. למשל, איך נוכל לגדל את ילדינו לתת עדיפות רק להיגיון? איך נוכל לאהוב אם תמיד נותנים יותר חשיבות להיגיון?

לפעמים נראה שאנו חושבים שהדגשת התבונה על פני הרגש היא סימן לחוזק ושהרגשות והרגישות שלנו הם סימני חולשה. עם זאת, שום דבר לא יכול להיות רחוק יותר מהאמת. למעשה, השילוב של שניהם הוא זה שעושה אותנו נהדרים.

אדם שחושב ברגשות הוא אדם מאוזן המציע לאחרים ביטחון. יש להם כוונות טובות, אינטליגנציה רגשית, כוח וחוזק. זה מאפשר להם לפרוש כנפיים ולשחרר את מטרותיהם על העולם.

אנשים מתחשבים הם אלה שמבינים בצורה הטובה ביותר את חשיבותם של פרטים קטנים בכל הקשור למשא ומתן בעולם. הם מבינים שהחיים חסרי משמעות ללא הקשרים שקושרים אותנו וגורמים לנו לכבד אחד את השני.

לחגוג את נישואי ההיגיון והלב

עלינו להיות אסירי תודה ולזכור שדברים טובים יכולים לבוא בכל עת. לפעמים, הם יגיעו בזכות הרגשות שלנו, ולפעמים, בזכות ההיגיון שלנו.

לכן, חשוב שלא ניפרד מהיגיון מהרגש. זה בגלל שצריך את שניהם. למעשה, אנחנו צריכים אותם כדי להבין את העולם ומה קורה לנו, כמו גם כדי לקבל החלטות.

המוח שלנו הוא מוח מרגיש שמשתף פעולה עם הסביבה שלנו. יתר על כן, הוא מנסה כל הזמן להתחבר לאחרים ולהפוך כל אחד ממערכות היחסים שלנו למספקות יותר. עם זאת, לא תמיד אנו יודעים כיצד לאזן את המאזניים.

מוח חברתי טוב הוא מוח שמאזן את מערכות היחסים שלו על סמך שפה רגשית שמאזנת גם שכל וגם רגש. אכן, אף אחד מהם אינו טוב או גרוע, נחות או נעלה. עם זאת, ללא רגישות רגשית, איננו יכולים להבין את העולם. אנחנו צריכים גם רגישות וגם הגיון.

אנחנו לא באמת יכולים לדמיין שמישהו לא מרגיש ככה. כי לחשוב בלי להרגיש (או להיפך) זה לראות בלי לראות, להקשיב בלי להקשיב, לאהוב בלי לאהוב, ולחיות בלי לחיות. זה בלתי אפשרי כמו קיומו של חיוך כנה ושמחה ללא תחושת האושר האמיתית המקבילה.