האם סקרנות הופכת אנשים לאינטליגנטיים יותר?

מה קורה במוח שלך כשמשהו מושך אותך לעניין? מחקר מדעי שפורסם ב- Neuron, כתב עת מדעי במשפחת Cell Press, מסביר שסקרנות לא רק מספקת אישית אלא גם קשורה לזיכרון טוב וליכולת למידה.

עם זאת, לקשר בין אינטליגנציה לסקרנות יש סייג אחד. בעוד את הראשון ניתן "למדוד" עם מה שנקרא IQ, השני הוא תכונת אישיות. אז איך נוכל לקשר בין שני המושגים הללו?

אין הגדרה חד משמעית לאינטליגנציה

למה בדיוק אנחנו קוראים מודיעין? זו השאלה הראשונה שאתה צריך לשאול את עצמך כדי להבין כיצד סקרנות משפיעה על האינטליגנציה. עם זאת, אין תשובה פשוטה לשאלה זו. די ההפך. זה מושג שקשה מאוד להגדיר שכן "אינטליגנציה" מקיפה משמעויות, פונקציות ותחומים רבים ושונים.

רוב המומחים בתחום מסכימים כי אינטליגנציה היא יכולת שכלית המערבת יכולות שונות. ביניהם היכולת לנמק, לתת משמעות למציאות וליצור תוכניות. זה כרוך גם ביכולת לפתור בעיות, לשנן, לחשוב בצורה מופשטת ולהבין או לייצר נתונים חדשים ממידע קודם.

זה מעלה שאלה נוספת. אם נחזק חלק מהכישורים הנ"ל, האם ניתן להגביר את האינטליגנציה שלנו?זו אחת הסוגיות שהמחקר שהזכרנו לעיל עוסק בהן. נרחיב בהמשך.

סקרנות משפרת את הזיכרון שלך

אנשים סקרנים שומרים מידע טוב יותר (Gruber, 2014). זה אומר שקל יותר לך לשנן מידע על נושאים שאתה מוצא חן בעיניך על פני נושאים שלא מעניינים אותך.

למה זה קרה? זה קורה כי הסקרנות קשורה קשר הדוק למוטיבציה. יכולת השינון שלך עולה כאשר אתה מרגיש מוטיבציה. בואו ניתן דוגמה כדי להבין את זה טוב יותר.

לאוהב בעלי חיים יהיה הרבה יותר קל לזכור את השם המדויק של זן הפרימטים ממנו התפתחנו מאשר למי שלא אכפת לו מבעלי חיים. כפי שאמר גרובר, "הסקרנות עשויה להכניס את המוח למצב שמאפשר לו ללמוד ולשמר כל סוג של מידע, כמו מערבולת היונקת את מה שיש לך מוטיבציה ללמוד, וגם את כל מה שמסביבו."

סקרנות ומוטיבציה פנימית

בהמשך לדוגמא, ניתן לראות שהמוטיבציה של חובב החיות ללמוד על עולם החי היא חזקה מאוד. הוא רוצה לדעת יותר על הנושא הספציפי כי הוא נלהב ממנו. מוטיבציה זו היא מהותית והיא גורם הסבר נוסף של סקרנות.

מוטיבציה פנימית מגיעה מתוכך ומשמעות הדבר היא שאתה עושה דברים רק בשביל הסיפוק שבעשייתם. זה גורם לך להרגיש הגשמה עצמית וזה גורם לך לגדול. בניגוד למוטיבציה חיצונית, זה לא דורש שום סוג של תמריץ חיצוני (כמו כסף, למשל). זה גם לא קשור להשגת תוצאה מסוימת (כמו זכייה במקום הראשון).

התחביבים שלנו הם כנראה הדוגמה המובהקת ביותר לסוג זה של מוטיבציה פנימית. אתה רוכב על אופניים כי זה גורם לך להרגיש טוב ואתה אוהב להיות בחוץ. ובכן, משהו דומה קורה בסקרנות. אתה בודק דברים חדשים בגלל ההנאה שזה נותן לך ללמוד על משהו שמעניין אותך.

כפי שאתה יכול לראות, גם סקרנות וגם מוטיבציה חיוניים כדי שתהליך הלמידה יתקיים. לכן קשה לך יותר לשמור מידע כשאתה לומד משהו שאתה בכלל לא אוהב. סביר יותר שתשכח את כל מה שלמדת אחרי כמה שעות. זה אפילו לא ישאיר זכר בזיכרון שלך.

מה קורה במוחם של אנשים סקרנים?

צוות החוקרים מנוירון גילה שגירוי הסקרנות והתעוררות המוטיבציה הפנימית החזקה הכרוכה בכך מפעילים חזק את המעגל המוחי הקשור למערכת התגמול.

באופן ספציפי, זה מגביר את פעילות המוח בשלושה אזורי מפתח של קליפת המוח. אזורים אלו קשורים קשר הדוק לתהליכי למידה, זיכרון וחזרה על התנהגויות מהנות.

עתיד טוב יותר

מסקנות אלו פתחו דלתות למחקר חדש על דרכים אפשריות לשיפור תהליך הלמידה. יתר על כן, זה לא יחול רק על אנשים סקרנים בריאים לחלוטין. זה יהיה גם עבור אלה שיש להם סוג כלשהו של הפרעה נוירולוגית. באופן מעשי, הם חושפים את החשיבות של מורים לעורר את הסקרנות של תלמידיהם. מיותר להשקיע שעות בהוראה כשהתלמידים בכלל לא מתעניינים.

העתיד טמון בפיתוח אסטרטגיות חינוכיות חדשות אלו. תהליך הלמידה יכול להיות טוב יותר אם המורים יוכלו לעורר סקרנות אצל תלמידיהם. אותו דבר קורה במקום העבודה. סקרנות היא המפתח!